השבוע המותח של תנועת MeToo#
בשבוע שעבר חשפנו כאן חלק מהעדויות הקשות במשפטו של הארווי ווינשטיין בניו יורק. רגע לפני ההכרעה הדרמתית, אנו חושפים פרטים נוספים מתוך כותלי בית המשפט
כשאיום של חיים בכלא מעל ראשו, הארווי ווינשטיין נראה היה דווקא מחויך כשהוא עזב בסוף השבוע את בית המשפט אחרי נאומי הסיכום במשפטו. כשנשאל בדרכו למכונית, כשהוא אוחז בהליכון, מה חשב על נאומה של עורכת דינו, דונה רוטנו, ענה, ״אהבתי את זה״, והוסיף: ״קראתי לזה נאום המלכה״.
בשבוע שעבר פרסמנו כאן כמה מהפרטים מתוך המשפט, את הנתונים שהציגה התביעה במשפט המשמעותי ביותר שהיה מאז נולדה תנועת MeToo# והשבוע אנחנו חושפים כאן פרטים נוספים ולא פשוטים מתוך העדויות של הנשים שטוענות שהמפיק ההוליוודי הארווי ווינשטיין תקף אותן.
ההגנה ניסתה בשבועות האחרונים לשכנע את חבר המושבעים שווינשטיין הוא מפלצת מין שתקפה קורבנות תמימים ויש למצוא אותו אשם בכל הסעיפים עליהם הועמד לדין בגין אונס ותקיפה.
אל המשפט הגיעו בגיבוי של הרוח הגבית של התנועה שמובילה דעת קהל חדשה בשנתיים האחרונות. בשנת 2017 נראה היה שמשהו גדול קורה. משהו ענק. למעלה מ-100 נשים התלוננו נגד המפיק ההוליוודי האגדי הארווי ויינשטיין בגין תקיפות מיניות. האישומים הקשים, הסיפורים מסמרי השיער הובילו עוד ועוד נשים להתלונן נגדו ונגד גברים בעמדות כוח, ועידן MeToo# נולד.
מאז פוטרו בבושת פנים אישי מפתח בתקשורת האמריקאית והתנהגות שרבים קיבלו כנורמה לאורך עשרות שנים, התנפצה באחת. רק לפני כמה שבועות, כשהחל משפטו של הארווי וויינשטיין בניו יורק, היה נדמה שעם ההד התקשורתי והרוח החדשה, התוצאות ידועות מראש. שמי שהפך לפנים של ה״טורף״ הטיפוסי יואשם בלי יותר מדי מהמורות בדרך.
המשפט הזה אמור היה להוות אבן דרך, אות אזהרה מהדהד לגברים בעמדות כוח, אבל בפועל, נראה שהדרך לשם, הרבה יותר מורכבת משחשבו.
חבר השופטים נבחר אחרי שבועיים של דיונים בחודש ינואר האחרון. מאות מתושבי מנהטן שהיו מועמדים לקחת חלק בחבר המושבעים הודו שלא יוכלו לשפוט את המשפט באוביקטיביות לאור הפרסום של המקרה והנתונים שנחשפו אליהם מהתקשורת. בין המועמדות אגב, גם הדוגמנית ג׳יג׳י חדיד שדווקא התחייבה להגיע אוביקטיבית אך נפסלה בסופו של דבר. הרכבה הסופי של קבוצת המושבעים הוא לטובתו של ווינשטיין עם שבעה גברים, כולל שישה גברים לבנים, וחמש נשים.
באולם בית המשפט בניו יורק עלו בשבועות האחרונים העדות כנגד ווינשטיין ונאלצו להתמודד עם שאלות קשות ועובדות סותרות שהעמידו את העדות של כמה מהן בסימן שאלה גדול. אבל האמת היא שהמשפט הזה, רווי בעדויות פולשניות, מיניות ולסירוגין קשות, מעלה שאלות הרבה יותר מורכבות, על הסכמה, על ניצול, על תעשיית הבידור.
״אני מעריכה את כל מה שאתה עושה בשבילי״, כתבה ג'סיקה מאן, שחקנית מתחילה, להארווי ווינשטיין באימייל. היא הודתה לו לא מעט. על כך שהכניס אותה למסיבות הוליוודיות, שעזר לה להיפטר מדוחות חניה, על זה שעזר לה להתקבל לעבודה אצל מעצב שיער נחשב, ואפילו על כך ש״גרם לה להרגיש יפה״. בשבוע שעבר היא ישבה מאחורי דוכן העדים במשפטו בניו יורק והעידה נגדו על כך שאנס אותה. האימייל שכתבה לו נשלח באפריל 2013, פחות מחודש לאחר התאריך בו טוענת כי נאנסה על ידי המפיק ההוליוודי.
המרחק בין הסכמה לכפייה לאורך כל המשפט, הופך לזעיר ומאתגר יותר ויותר.
וינשטיין הואשם על ידי עשרות נשים בהתנהגות בלתי הולמת - אך משפט זה מתמקד בהאשמות של שתיים בלבד, מאן והיילי, באשמת מעשה מיני פלילי מדרגה ראשונה, תקיפה מינית ואונס מדרגה ראשונה ושלישית. אם ימצא אשם ויינשטיין - שטוען שאיננו אשם במעשים המיוחסים לו - יישלח לכלא. המשפט הפלילי במנהטן מאוד מצומצם ומציב תנאים רבים לזכאות להתלונן. הרוב המכריע של התביעות נגד ויינשטיין לא נכללו בתביעה בדיוק בגלל זה. מקרים מסוימים התרחשו בעבר הרחוק, ואילו אחרים נפלו מחוץ לתחום השיפוט של ניו יורק.
דם בחדר המלון
מרים היילי הייתה עוזרת הפקה בתוכנית בהפקתו של ווינשטיין- ׳פרויקט מסלול׳. היא הגיעה לתפקיד אחרי שפגשה את ווינשטיין בפסטיבל קאן, שם הציע לסייע לה כשהיא מגיעה לניו יורק והציע שידברו במשרדו, שהיה שם בסוויטה של מלון. אותה פגישה הייתה הראשונה מבין כמה מפגשים מטרידים.תובעת: את יכולה לתאר לחבר המושבעים כיצד התנהג כשהגעת למלון?
מרים היילי: היא הייתה נורמלית, חברותית, עד שביקש ממני לעשות לו מסאז׳
תובעת: ואיך השתנתה ההתנהגות שלו כשהוא ביקש ממך לעשות לו מסאז׳?
מרים היילי: ובכן, הוא עדיין היה חברותי, רק שזה היה לא הולם ומשפליל. הייתי די נרגשת מהפגישה איתו ו...
תובעת: איך עזבת את המלון באותו היום?
מרים היילי: מושפלת. מאוד מושפלת, והרגשתי כל כך מטופשת שאני התרגשתי כל כך לפגוש אותו ושהוא התנהג אליי ככה. בכיתי כשעזבתי את המלון. חיכיתי עד שעזבתי את המלון ואז התחלתי לפרוץ בבכי..
תובעת: אגב, באיזו שעה זה היה ביום?
מרים היילי: זה היה בשתיים בצהריים
תובעת: האם היה לך אז איזשהו עניין רומנטי או מיני בהארווי ווינשטיין?
מרים היילי: לא, בכלל לא
זמן קצר אחרי זה קיבלה הצעה לעבוד בהפקת התכנית פרויקט מסלול ולקחה אותה.
התובעת: מדוע הסכמת לקבל מהארווי את ההצעה?
מרים היילי: כבר עמדתי לנסוע לניו יורק ורציתי את החוויה הזו אז כן, הסכמתי.
התובעת: אז כשהגעת לעבוד שם, התכנית כבר הייתה בעיצומה?
מרים היילי: כן. הוא אמר שאין לו תפקיד ממש לתת לי שם, ושהם כבר מצלמים, אבל אם אני רוצה אני יכולה לעבוד כעוזרת הפקה.
התובעת: אז כמה זמן בעצם עבדת בתכנית?
מרים היילי: רק עד שהסתיימו הצילומים, שבועיים או שלושה.
התובעת: האם קיבלת תשלום על העזרה בתכנית?
מרים היילי: כן, שכר מינמום יומי
התובעת: את זוכרת כמה זה היה?
מרים היילי: 125 דולר ליום
התובעת: אחרי העבודה שלך בתכנית, האם יצרת קשר עם הנתבע או הוא איתך?
מריים היילי: כן שלחתי לו אימייל להודות לו
התובעת: איך הוא הגיב?
מרים היילי: כן, הוא הציע שאבוא לפגוש אותו במלון מרסר
אמרתי, בטח
התובעת: מדוע הסכמת לפגוש אותו?
מרים היילי: ובכן, לא הייתה לי שום סיבה לא להסכים. זה היה אחרי שהסתיימו הצילומים, אולי יום או יומיים אחרי.
התובעת: איך הייתה הפגישה?
מרים היילי: היא הייתה מאוד נעימה. הייתי מאוד מרוצה מאיך שהיא עברה. הייתה לנו שיחה די ארוכה על שלל נושאים, שום דבר לא היה בלתי הולם, הוא היה מאוד מכבד, אפילו מקסים. ניהלנו פשוט שיחה נורמלית.
התובעת: האם דיברתם על משהו מקצועי בשיחה?
מרים היילי: כן
התובעת: את זוכרת משהו ספציפי?
מרים היילי: כן, הוא אמר שהוא קיבל פידבק חיובי על העבודה שלי ואני מוזמנת להגיע שוב לעונה הבאה. כמובן שהייתי צריכה לסדר את הניירות שלי (ניירות עבודה) עד אז והוא הציע גם לעזור לי עם מכתבים, כן.
התובעת: האם דיברתם על נושאים אישיים בשיחה הזו?
מרים היילי: מעט, אני לא זוכרת על מה, זה היו מספר נושאים.
התובעת: האם היו אלו נושאים אינטימיים?
מרים היילי: כן, לא ממש זוכרת ספציפית, אולי מלבד דבר אחד שעלה שאני לא שותה אלכוהול. הוא חשב שאולי יש לי היפוגליקמיה.
אחרי המפגש התמים, היא מספרת, הציע לה טרמפ לדירתה. העוזר שלו הצטרף. כשהגיעו, ליווה אותה החוצה וביקש לראות את דירתה וכשאמרה בנימוס שזה לא זמן טוב, מיהר להזמין אותה להתלוות אליו לשבוע האופנה בפריז. אחרי שנפרדו, התקשרו הוא והעוזר שלו פעמים ספורות בהמשך הערב.
מרים היילי: הם שאלו אם החלטתי שאני מצטרפת לנסיעה לפריז. אני אמרתי תודה רבה אבל לא אוכל להצטרף. הוא אמר, טוב תחשבי על זה שוב, והמשיך להתקשר ואני המשכתי לומר לא.
התובעת: את יכולה לתאר את ווינשטיין בשיחות האלו?
מרים היילי: הוא התמיד והתעקש
התובעת: ומה קרה בהמשך לשיחות האלו?
מרים היילי: הוא הופיע במפתיע. אני לא זוכרת אם צלצל באינטרקום או התקשר מבחוץ, אבל זה היה במפתיע
התובעת: האם ניסית לגרום לו לעזוב כבר בטלפון (או אינטרקום?)
מרים היילי: כן. הוא רצה לעלות ואני אמרתי לו שזה לא זמן טוב.
אז הוא אמר, טוב, דברי איתי חמש דקות או משהו כזה.
התובעת: אחרי שאמרת לו שזה לא זמן טוב, הוא נשאר מחוץ לבניין?
מרים היילי: הצעתי שאני אצא אליו החוצה. ליד הדלת. השארתי את הדלתות פתוחות כדי לצאת החוצה וברגע שפתחתי את הדלת הוא פשוט משך אותה ועבר דרכי ישר למסדרון ושאל ׳איפה זה, איפה זה׳, ואז הוא כמובן ראה את הדלת הפתוחה שהשארתי ונכנס ישר לדירה.
תובעת: מה עשית?
מרים היילי: פשוט עמדתי שם. לא ידעתי מה לעשות. אמרתי לעצמי אוי אלוהים, אוי לא, למה הוא נכנס לדירה שלי?
התובעת: ומה קרה בבית?
מרים היילי: הוא שאל אותי כמה שאלות על הדירה, ואז הוא התעקש לשכנע אותי לנסוע לפריז.
התובעת: את זוכרת בשלב הזה מה בדיוק הוא אמר?
מרים היילי: באיזשהו שלב הוא אמר, טוב אולי תביאי גם את שותפתך לדירה אם זה מה שיוביל אותך לנסוע. היא יכולה להיות ה׳שומרת׳ שלך או וואטאבר.
התובעת: את יכולה לתאר את הדרך שבה הוא התנהל בשלב הזה?
מרים היילי: הוא עדיין היה מאוד נחמד אבל עקשן, כמעט מתחנן, הוא פשוט לא היה מוכן לקבל ׳לא׳
התובעת: בשלב הזה המשכת להתעקש על שלך ולומר שלא תסעי איתו?
מרים היילי: כן
התובעת: באיזשהו שלב הוא הפסיק לדבר על פריז?
מרים היילי: כן
מפתיע לגלות מה גרם לווינשטיין בסופו של דבר לעזוב את הדירה.
מרים היילי: אמרתי לו, אתה יודע, יש לך מוניטין נורא על נשים ממה ששמעתי. ניסיתי עדיין להיות נחמדה אבל הוא נעלב ושאל ׳מה שמעת?׳ אמרתי שאני פשוט אומרת בכלליות אבל אז הוא הלך לאחו, שיחרר
התובעת: ואז עזב את הדירה?
מרים היילי: כן
מאוחר יותר באותה השנה, סיפרה, וויינשטיין הזמין אותה לפגישה במלון בטרייבקה. ״אני חושבת שניסיתי להשיב לעצמי איזשהו סוג של כוח בכך שהחלטתי ללכת״, אמרה. אבל כשהגיעה, הבינה מיד שהובלה היישר לחדרו.
התובעת: האם היה עוד מישהו מלבד הנתבע?
מרים היילי: לא
התובעת: האם את זוכרת איך הנתבע היה לבוש?
מרים היילי: חולצה רגילה ומכנסיים
התובעת: האם את זוכרת מה את לבשת?
מרים היילי: אני לא
התובעת: איך הוא התנהג?
מרים היילי: הציע לי לשתות היה חברותי, נורמלי
התובעת: ומה היה בהמשך?
מרים היילי: ישבנו על הספה, דיברנו וראינו את הטלוויזיה בין לבין, ואז התקרה לעברי, רכן וניסה לנשק אותי.
התובעת: לפני זה, היה משהו בשיחה על כוונות מיניות או רומנטיות?
מרים היילי: לא
בשלב הזה קמתי מהספה ואמרתי לא לא, אוי לא. ניסיתי להתנגד והוא משך אותי והמשיך לנשק ולמזמז אותי. ניסיתי ללכת והוא משך אותי אליו.
התובעת: ואז מה קרה?
מרים היילי: הוא הולך לקראתי ואני מנסה ללכת אחורה אבל... קשה להסביר הוא כאילו הוביל אותי ככה לכיוון חדר השינה.
התובעת: ואז מה קרה?
מריים היילי: הוא משך אותי אחורה עם הגוף שלו עד שנפלתי על המיטה, ניסיתי לקום והוא דחף אותי למטה. כל הזמן הזה אמרתי בפירוש שאני לא מעוניינת. אמרתי לו שאני במחזור, אמרתי לו כל מה שיכולתי כדי שיעזוב אותי.
התובעת: האם באמת היית במחזור?
מרים היילי: כן. כל פעם שניסיתי להתנגד לו הוא דחף אותי למיטההחזיק אותי עם הזרועות שלו.
בשלב הזה, כשאני צועקת ׳לא, לא׳ התחלתי להבין מה ממש קורה כאן. הבנתי שאני נאנסת. כשהבנתי מה קורה התחלתי לשקול את האופציות בראש. אמרתי, אוקי, אני לא מצליחה פיזית ללכת אז אותי אם אני אצעק מישהו ישמע אותי. אם אני אבעט יותר חזק, האם תהיה לי אפשרות לברוח והאם אצליח להגיע למעלית בלי שהוא יתפוס אותי ואם אני כבר אצליח לברוח ואגיע למטה, האם הנהג יראה אותי למטה והוא בעצם גם מעורב בזה? ואולי הוא יתפוס אותי ויחזיר אותי לפה. בשלב מסוים פשוט התנתקתיהחלטתי לסבול את זה כדי לשרוד את זה.
התובעת: ואז מה קרה?
מרים היילי: הוא החזיק אותי על המיטה וכפה את עצמו עליי אוראלית. הייתי במחזור. היה לי טמפון שם, הייתי מזועזעת.
התובעת: ומה הוא עשה?
מרים היילי: הוא שם את פיו על הואגינה שלי, ואני בכיתי צעקתי אל תלך לשם, לא לשם, וזה היה כאילו הוא לא האמין לי שיש לי שם טמפון. אמר משהו כמו אה באמת, אז איפה זה? ואז הוא פשוט משך את הטמפון החוצה.
התובעת: מה הדבר הבא שאת זוכרת?
מרים היילי: אני כבר רק זוכרת שיצאתי משם
העלילה מסתבכת
העדות, כנראה הקשה מכולן, הייתה זו שהעניקה בבית המשפט ג׳סיקה מאן. פעם שחקנית שאפתנית, היום מעצבת שיער. העדות שלה הייתה גרפית למדי, היא תיארה אלימות, סטיות וסיטואציות שהשאירו את הנוכחים באולם בפה פעור. היא הייתה גם היחידה מבין כל העדות, שקיוותה בשלב מסוים לפתח יחסי זוגיות עם ווינשטיין והודתה שכמה מהפעמים בהן קיימו יחסים, היה זה בהסכמה. את הסקס תיארה כ״מורכב ושונה.״
מי שהיה באולם, יודע לספר שהעדות של מאן, שנמשכה לאורך שלושה ימים, עשר שעות סך הכל, הייתה כנראה זו שסיפקה את הרגעים הדרמטים ביותר.
היא פרצה בבכי לעיתים תכופות, ניהלה ויכוח עם עורכי הדין מטעם ההגנה כשנשאלה שאלות ובאחד מימי המשפט השופט אף בחר לעצור את הדיונים מוקדם מהצפוי בטענה שהיא איננה מסוגלת לשלוט בעצמה.
במרכז האישום של מאן כנגד ווינשטיין, מקרה שאירע בשנת 2013 במלון ה״דאבל טרי״ במנהטן.
שם, היא טוענת, אנס אותה. היא סיפרה ש״פיקד״ עליה להתפשט ואחז בידיה בחוזקה כדי שתעשה כדבריו. ״בשלב הזה כבר התייאשתי״, אמרה בכאב. ״התפשטתי והוא עמד מעליי, עד שהייתי עירומה לגמרי ואז אמר לי לשכב על המיטה. ברגע שעשיתי את זה, שוכבת עירומה במיטה, הוא נכנס לאמבטיה וסגר מאחוריו את הדלת. ואז הוא יצא משם, עירום, הכניס את עצמו אליי, הכניס את הפין שלו לתוכי.״
כשהוא בא על סיפוקו, מאן סיפרה שברחה אל תוך השירותים, שם ראתה מחט בתוך פח האשפה, מחט שככל הנראה השתמש בה באיבר מינו. היא האשימה את ווינשטיין במקרה נוסף, בו עבדה כמעצבת שיער בלוס אנג׳לס, והוא קרע את מכנסי הג׳ינס שלה במפגש בבית מלון.
מאן לא יכולה הייתה לנקוב במספר הפעמים בהן קיימה עם ווינשטיין סקס בהסכמה, אבל מקרי האונס התרחשו, לטענתה, פעמיים. בנוגע לתקיפה שתיארה כי התרחשה במלון הפנינסולה בבוורלי הילס, היא סיפרה שזו הייתה עבור ווינשטיין כאקט של ענישה. היא סיפרה כי רצה להעניש אותה על כך שהיא יוצאת עם שחקן: ״את חייבת לי עוד פעם אחת״, אמר לה. ״הוא צרח: את חייבת לי עוד פעם אחת, בזמן שהוא גורר אותי לחדר השינה״, סיפרה לחבר המושבעים כשהיא ממררת בבכי. ״הוא די זרק אותי למיטה, כשהוא מכריח אותי להסיר את בגדיו, ואני התחננתי, צרחתי, בבקשה, לא...״
היא סיפרה גם איך פעם צילם אותה ללא ידיעתה:
ג׳סיקה: היו לא מעט זמנים בהם הוא כיבד אותי. אבל אז הייתה הפעם ההיא שתפסתי אותו מצלם אותי.
עו״ד רוטנו: מתי זה היה?
ג׳סיקה: מתישהו ב-2016
עו״ד רוטנו: זו הפעם הראשונה שאת אומרת את זה.
ג׳סיקה: כאן לפני העדים, כן
עו״ד רוטנו: האם סיפרת את זה לתביעה?
ג׳סיקה: כן
עו״ד רוטנו: מתי?
ג׳סיקה: מתי שראיינו אותי
עו״ד רוטנו: האם אי פעם סיפרת למישהו שתפסת אותו מצלם אותך?
לא שהוא רצה לצלם אותך אלא שתפסת אותו
ג׳סיקה: כן
עו״ד רוטנו: באיזה שלב תפסת אותו מצלם אותך?
ג׳סיקה: הייתה מנורה בחדר והייתה מצלמה בטלפון וזה היה מופנה לעברינו
עו״ד רוטנו: והמסך הופנה אליכם?
ג׳סיקה: לא, המצלמה הופנתה אלינו
עו״ד רוטנו: ומה עשית?
ג׳סיקה: התחרפנתי
האישומים של מאן כנגד המפיק ההוליוודי מהווים שלושה סעיפים מרכזיים נגדו במשפט, וההגנה מיהרה לנפץ את עדותה. לאורך שלושה ימים ישבה מאן מעל דוכן העדים וההגנה עימתה אותה אודות הקשר עם ווינשטיין, קשר שמהתכתבות אימיילים שהוצגו, היה די ידידותי. ״אני מכירה את האימיילים״, אמרה, ״ואני לא מתביישת בהם. זו הסיבה שאני עדיין כאן. אני מודעת לכך שזה מורכב ושונה, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא אנס אותי.״
מאן סיפרה שווינשטיין אמר לה שהיא יפה יותר מנטלי פורטמן וזה הנחיל בה את התקווה לעתידה כשחקנית, הודתה. התובעים מטעם המדינה ג'ואן אילוצי-אורבון ומייגן האסט טענו שמאן הגיעה לאודישנים לסרט ״האקדמיה לערפדים״ בהפקת החברה של ווינשטיין בשנת 2014, אך זו הייתה העמדת פנים ומאן מלכתחילה לא הייתה מועמדת ריאלית לתפקיד מפאת גילה. מלהקת הסרט מארסי לירוף, הגיעה אף היא להעיד במשפט מטעם התביעה ואישרה כי מאן וחברתה טאליטה מאיה הגיעו שתיהן לאודישן אך לא היו מעולם מועמדות ריאליות לתפקיד. ״אתן מושלמות לשחק בסרט שאני מפיק עכשיו״, אמר להן ווינשטיין, אך על פי העדות השתיים היו מבוגרות בהרבה מהדמויות של תלמידות התיכון שחיפשו. ההגנה טענה שמאן פשוט עשתה עבודה מאוד לא טובה באודישן. השופט סירב להציג את קלטת האודישן שהביאו עימם.
בעוד התביעה התעקשה שווינשטיין הוליך אותה שולל, הבטיח לה הבטחות גדולות אבל מעולם לא התכוון להפוך אותה לכוכבת, ההגנה מצידה טענה שעל אף הקשרים שהוא סידר לה והנסיונות שלו לעזור לה, היא פשוט לא הייתה טובה מספיק. עוד הם ניסו להוכיח כי מאן שמרה בכל הכוח על הקשר ההדוק עם ווינשטיין ואף השתמשה בו לטובתה.
עו״ד רוטנו: אז את אומרת לאנשים שאת עובדת איתם שיש לך קשר לווינשטיין, נכון?
ג׳סיקה: יש אנשים שידעו שאני מכירה אותו ותמיד היה עליי לחץ ׳אוי תביאי אותו׳, דברים כאלו.
עו״ד רוטנו: ו׳סחרת׳ דרך החברות הזו עם ווינשטיין?
ג׳סיקה: למה את מתכוונת?
עו״ד רוטנו: השתמשת בזה כשדיברת עם אנשים שידעת שחושבים שירוויחו מהקרבה לווינשטיין
ג׳סיקה: זה נכון שלהכיר אותו, אם ידעו שאני מכעירה אותו, זה יכול היה לפתוח דלתות לשיח, אנשים רוצים להגיע אליו דרכך, כן.
עו״ד רוטנו: אז זה פותח דלתות ואנשים רוצים להגיע אליו דרכך, נכון?
ג׳סיקה: כן
עו״ד רוטנו: אבל את גם אומרת שאת לא רוצה להיות קשורה אליו וחוששת מצמה שאנשים יחשבו?
ג׳סיקה: אני לא רוצה להיות קשורה אליו עם ענייני המשחק שלי, זה בטוח
עו״ד רוטנו: אבל בכל פעם שיכולת לקבל עזרה בענייני כסף הוא היה הבן אדם לדבר איתו?
ג׳סיקה: גרתי אז בגארז׳ בקומפטון לא היה לי כלום וניסיתי לשפר את החיים שלי.
עו״ד רוטנו: אז התכוונת לעשות את מה שאת צריכה לעשות בשביל זה?
ג׳סיקה: באותו שלב הוא היה ממש נחמד אליי.
כשעורכת הדין הממולחת של ווינשטין, דונה רוטנו, התעמתה עם מאן, היא העלתה תהיות על מצבה הנפשי של מאן. ב-2014 מאן התייעצה עם מאמן אישי ועם מדיום בנוגע לבעיות שלה עם מערכות יחסים. היא ציינה בשיחות הללו את החבר שלה וגם את ווינשטיין. את ההקלטות מאותן שיחות חבר המושבעים שמעו. במסגרתן היא נשמעה אומרת שאיננה מאפשרת להארווי ווינשטיין לחצות גבול איתה. תגובתה לכך הייתה: ״שיקרתי״. למעשה בפברואר 2017, כמעט ארבע שנים אחרי האונס לכאורה, היא כתבה לו בתלונה ספק מבודחת, ״אני אוהבת אותך, תמיד אוהבת אותך, אבל אני שונאת להרגיש כמו ׳בוטי קול׳״.
ג׳סיקה מתעקשת שהפעם האחרונה שבה הייתה באינטרקציה מינית עם ווינשטיין הייתה לאחר מות אימו. אחרי ויכוחים בין התביעה להגנה בנוגע לתאריך המדויק, ג׳סיקה נתבקשה להסביר:
ג׳סיקה: הוא צריך היה נחמה לאבל שלו והוא ביקש לדבר איתי כי אני איבדתי את אבא שלי והבנתי אבל מהו. כשאני מגיעה לשם, הוא ערום על המיטה. כל מה שהוא רוצה לעשות זה משהו מיני. אני מנסה לתת כל כך הרבה תירוצים אבל בסופו של דבר זה מסתכם בזה שהוא מאונן מול המראה ואז שם את עצמו בתוך הפה שלי. זו הייתה הפעם השניה שנוזלים יצאו מהפה שלו וזה הגעיל אותי כל כך והעלה מחדש הרבה זכרונות וו הייתה האינטרקציה המינית האחרונה שאני זוכרת בינינו.״
נראה היה שהתביעה ניסתה להציג את מאן כבחורה תמימה שגדלה בעיירה קטנה בווישנגטון. היא סיפרה שגדלה בחווה למשפחה אוונגליסטית, בבית שהגדירה כבעייתי. היא רמזה על התעללות שחוותה בילדותה, זווית שנראה היה שהתביעה מדגישה ככזו שהפכה אותה למטרה קלה עבור המפיק.
רוטנו, עורכת הדין הראשית בצוות ההגנה של וויינשטיין הגנה לאורך שנים על גברים שהואשמו בתקיפות מיניות. במקרה של מאן, נראה היה שהייתה לה הרבה תחמושת. היא סיפרה שמאן קיימה יחסים עם בן זוגה ועם וויינשטיין במקביל, שהיא מחזיקה בתמונות עירום שלה בטלפון (שהוצגו), ושזו התרברבה לאוזני כל ביחסים הקרובים שלה עם המפיק. היא גם נתפסה כלא דוברת אמת כשטענה שאחרי ההודעה ששלחה לווינשטיין, הוא צעק עליה על ששלחה הודעה כזו למייל העבודה שלו. ״צעק עלייך?״ שאלה רוטנו? ״זה היה באותיות גדולות בלבד״, ענתה. מסתבר שזה לא היה נכון.
״ג׳סיקה היקרה״, כתב וויינשטיין במכתב, ״מעתה והלאה שלחי לי בבקשה הודעות למספר הבא... עכשיו ניסיתי לחייג אלייך. אני יודע שצחקת, יש אנשים שלא חושבים שזו בדיחה, אז בבקשה רק למספר הזה ולא למייל החברה״, כתב. היא השיבה: ״כן רק צחקתי...תודה על ההבנה.״
״אני לא מתביישת בזה״ הגיבה מאן במשפט. ״אני יודעת שזה מורכב וקשה, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא אנס אותי.״
העדויות מאוד קשות מצד אחד, ומאוד מורכבות מצד שני. העובדה שמאן ניהלה יחסי חברות ואף מין בהסכמה עם ווינשטיין במקביל לאונס, הופכת את העלילה למורכבת יותר, אך נראה שזוהי החלטה ברורה שלקחה התביעה בניו יורק. לורה ברווטי, תובעת פדרלית לשעבר סיפרה לוושינגטון פוסט שיש בעדויות שהתקבלו שינוי מגמה. ״לפני שנים, אישומים כמו של מאן לא הייתי מכניסה למשפט״, אמרה. ברווטי טוענת שהראיות שהוצגו, יש בהן כדי לספק אישומים והוכחות לשני הצדדים וזה שם במבחן את השופט, את בית המשפט והמערכת כולה
״הגוף שלי ננעל״
השחקנית אנאבלה סקיורה (הסופרנוס), הייתה הראשונה לעלות לדוכן העדים במשפט. מבין כל העדות האחרות, הקריירה של סקיורה הייתה המבוססת ביותר בתקופה המדוברת של התקיפה לכאורה.
על פי עדותה של השחקנית, לילה אחד בשנת 1993, נכנס וויינשטיין לדירתה שבשכונת גרמרסי במנהטן. היא תיארה את כניסתו לדירה כתוקפנית. הוא חדר לתוכה, אנס אותה ונסיונותיה להתנגד, לדבריה, עלו בתוהו כשהוא אוחז בחוזקה בשתי ידיה, שומר עליהן מאחורי ראשה. את הזרע, היא מספרת, ״השפריץ״ על רגלה ועל הכותונת שלבשה. לאחר מכן, ביצע בה סקס אורלי ללא הסכמתה.
״הגוף שלי ננעל ממש״, העידה. זה היה פשוט כל כך דוחה שהגוף שלי החל לרעוד באופן שהיה מאוד לא טיפוסי ומוכר לי. אני לא באמת הבנתי מה קורה לי ברגעים האלו. זה הרגיש כמו התקף שבץ או משהו.״ עורכת הדין של וויינשטיין תהתה אם סקיורה הייתה שיכורה מדי באותו הערב.
מול חבר המושבעים תיארה השחקנית את הקשיים איתם התמודדה מאז. היא סיפרה שהחלה לשתות אלכוהול לשוכרה ולחתוך את עצמה מאז אותו מקרה. היא הוסיפה וסיפרה בעדותה שהחליטה באותם ימים גם לצבוע בדירתה קיר בצבע אדום בשילוב דם מגופה, אותם סימנה על הקיר עם עלי זהב.
היא ישבה שם בוכיה, דמעות על לחייה ואמרה: ״לא הרגשתי טוב. ולא רציתי לצאת החוצה, כך שהעברתי הרבה מאוד זמן בבית.״
ההגנה טענה שסקיורה מעולם לא הצליחה להסביר כיצד הצליח ויינשטיין להגיע מלכתחילה לדירתה כשבכניסת הבניין עומד דורמן. ווינשטיין איננו עומד למשפט בגין התקיפה הזו, אך התביעה ביקשה מסקיורה להגיע ולתת עדות בכדי להציג בפני חבר המושבעים את הדפוס הקבוע והאכזרי של המפיק ההוליוודי.
יד מתחת לחצאית
דואן דאנינג, היא מעצבת תלבושות. בעברה חלמה להיות שחקנית וניסתה את מזלה בהוליווד. עם חלומות בשמיים, לפגוש מפיק על כמו הארווי וויינשטיין נראה היה כמו נס גדול. זה עד שבשנת 2004 הרשה לעצמו וויינשטיין לכפון את איבר מינה ולהציע לה לעשות מין בשלישייה איתו ועם העוזרת שלו תמורת תפקיד בסרט. למשפט הגיעה דאנינג על תקן עדת אופי. היא תיארה את התפתחות הקשר:
תובעת: האם הארווי ווינשטיין הזמין אותך אי פעם לאירועים חברתיים?
דאונינג: כן, הוא הזמין אותי ואת מי שהיה אז הארוס שלי למסיבת יום ההולדת של וופי גולדברג, הוא גם הזמין אותנו למופע ברודווי שהפיק, כרטיסים ממש טובים
הוא הביא אותנו לפרימיירות של סרטים, אבל אינני זוכרת אילו סרטים.
תובעת: בכל אותן פעמים שנפגשתם, האם הנתבע נהג באופן לא הולם כלפייך?
גאונינג: הוא היה מעיר הערות הנוגע למראה שלי, לגוף שלי, אבל זה לא היה משהו שלא חוויתי גם בעבודה שלי במועדוני לילה. לא הרגיש כמו מקום לא בטוח בשבילי.
היא סיפרה שהוזמנה לפגוש את וויינשטיין בסוהו, לבקר בסט של הפקה שהובילה באותם ימים החברה שבבעלותו. כשהגיעה, נתבקשה לעבור לסוויטה במלון סמוך, שנאמר לה שהינה המשרד הזמני של ווינשטיין על הסט.
בתחילה, היא תיארה, הסיטואציה נראתה לה תמימה למדי, ולא העלתה שום תהיות ו״דגל אדום״. אבל אז, סיפרה, וויינשטיין הוביל אותה לחדר השינה, לבד.
דאונינג: הוא הכניס את היד שלו בתוך החצאית שלי
תובעת: ואז מה קרה?
דאונינג: זה היה כמה שניות אבל אני ממש קפאתי, ואז נעמדתי
תובעת: כשהוא שם את ידו מתחת לחצאית שלך, איפה הוא שם אותה בדיוק?
דאונינג: היד שלו נכנסה מתחת לתחתונים שלי. הוא ניסה להגיע לואגינה שלי
הוא אמר לי לא לעשות מזה ביג דיל, הוא התנצל ואמר שזה לא יקרה שוב. ואז הוא פשוט יצא שוב לחדר השני.
זמן קצר לאחר מכן הזמין אותה ווינשטיין לפגישה נוספת. היא רצתה ״לתת לו ליהנות מהספק״, והחליטה להגיע למפגש. העוזרת שלו, בוני, הובילה את דאנינג לסוויטה, שם הוא קיבל אותה בחלוק פתוח.
דאונינג: הוא פשוט חתך ישר לעניין ואמר, ׳הנה חוזים לשלושת הסרטים הבאים שלי. אני אחתום עליהם היום אם תעשי שלישייה איתי ועם העוזרת שלי׳. היא הייתה לידי, אולי מאחורי
תובעת: ומה קרה אז?
דאונינג: כשהוא אמר את זה, צחקתי, חשבתי שהוא צוחק, היה לו חוש הומור כזה. אבל כשהתחלתי לתחוק, הוא התחיל ממש לכעוס, והתחיל לצרוח עליי. אמר לי ׳את אף פעם לא תצליחי בביזנס הזה, ככה התעשיה הזו עובדת, והוא ציין שמות של שלוש שחקניות שכך הגיעו לאן שהן הגיעו.
תובעת: את זוכרת מה שמן?
דאונינג: שרליז תרון, סלמה האייק ואני חושבת שאומה תורמן
את השתיים הראשונות אני זוכרת בוודאות. בשלב הזה פחדתי ולא הייתי בטוחה מה הוא עומד לעשות. התחלתי לרוץ, יצאתי מהדלת ורצתי במסדרון ישר למעלית.
היא ברחה באותו הרגע מהמלון, והשאירה מאחור כל חלום שהיה לה לקריירה של משחק. ״זה הדבר הכי קשה שעשיתי״, סיפרה בכאב. ״הנורא והקשה ביותר. לא הייתי מאחלת את זה לאף אחת.״
במהלך החקירה הנגדית סנגורו, של וויינשטיין, ארתור איידלה, תהה מדוע בכל הראיונות הטלוויזיונים שהעניקה דאנינג, לא ציינה את הסיפור על המפגש הראשוני עם וויינשטיין.
״הבנתי שהחולצה שלו החלה לזוז״
טארלי וולף היא דוגמנית. בעבר גם היא חלמה להיות שחקנית.
לפרנסתה עבדה כברמנית באחד היעדים היוקרתיים במנהטן, ה״קיפריאני״. היא העידה במשפט כי בשנת 2005 וויינשטיין אנס אותה בדירתו שבסוהו ובבר המסעדה שבה עבדה, אונן מולה.
גם וולף הגיעה לבית המשפט כעדת אופי, במסגרת הוכחות שקיוותה התביעה להציג להתנהלות שיטתית ועקבית. את המפגש שתיארה וולף בינה לבין וויינשטיין קשה היה שלא להבין. צעירה שמגיעה לעיר הגדולה ונתקלת במפיק הכי מוכר ומדובר בתעשיית הבידור. הם נפגשו בקיפריאני, והוא, לדבריה, הציע לעזור לה בקריירה. היא חשבה שהוא מעוניין לשוחח על פרטים ענייניים שנוגעים לעבודה פוטנציאלית, והתרגשה. הוא הציע שילכו לדבר בחדר שקט יותר במסעדה. היא סיפרה שהוביל אותה למרפסת שלא הייתה בשימוש והחל לאונן מולה. ״פתאום הבחנתי שהחולצה שלו החלה לזוז. הבנתי שמתחת לחולצה שלו, הוא מאונן״, אמרה. ״קפאתי שם לשניה ואז השלכתי לעברו מגבת ורצתי משם.״
הפלא ופלא, זמן קצר אחרי המקרה, וולף קיבלה פניה מפתיעה מהצוות של וויינשטיין להגיע לאודישן. שיחה שכל צעירה שחולמת על קריירת משחק הייתה חולמת לקבל. אבל האודישן מעולם לא התקיים. במקומו, הובלה וולף לדירתו של ווינשטיין, שם אנס אותה ואמר לה ״לא לדאוג מזה״. ״הוא שם את עצמו בתוכי ופשוט אנס אותי״, אמרה. ״אני קפאתי.״ ההגנה טענה שקשה להאמין שוולף עברה את החוויה בקיפריאני ואז חזרה לזירת הפשע ולא עזבה כשהבינה שהיא בדירתו של וויינשטיין.
עדת אופי שהובילה את התביעה לאתגר לא קטן בתחילת השבוע האחרון הייתה הדוגמנית לורן יאנג. היא הייתה העדה האחרונה של התביעה. יאנג סיפרה כיצד קיוותה, בשנת 2013, לעבור מהמסלול אל הקולנוע ולהפוך מדוגמנית לשחקנית, אבל מצאה את עצמה מול וויינשטיין, כשהוא חופן את שדייה ומאונן מולה במלון בבברלי הילס. זה קרה, לטענתה, כשהוזמנה על ידי ידידתו של המפיק, הדוגמנית קלאודיה סאלינס להיפגש עימו ולעבור על תסריט. אחרי שיחה קצרה בבר המלון, היא סיפרה לחבר המושבעים כי וויינשטיין ביקש להמשיך את השיחה בסוויטה שלו במלון כדי שיספיק להתארגן לאירוע שצריך לפקוד באותו הערב. עד אותו השלב, היא סיפרה, סאלינס התלוותה אליהם, אך כשנכנסו לסוויטה, הוא אוביל אותה אל חדר האמבטיה, ובשלב זה סאלינס סגרה מאחוריה את הדלת והשאירה אותם לבד. כשהיא ניסתה להסתובב ולצאת מהאמבטיה, וויינשטיין, עירום כולו, חסם את הדלת.
״הוא התחיל להגיד, מה, אנחנו רק מדברים כאן, רק שיחה... כאילו זה היה כלום שהוא היה ערום כולו. הרגשתי לכודה.״
היא נזכרה כיצד ניסתה לעמוד רחוק ליד ברז הכיור והסתובבה כדי שלא תצטרך לראות אותו בעירום. אבל הוא התקרב והוריד ממנה את שמלתה הלבנה. ״הוא אונן ונגע לי בחזה הימני. עם ידו השמאלית נגע בי ועם הימנית אונן. ׳איך אני אוכל לדעת אם את יודעת לשחק׳? סיפרה יאנג כשהיא נרגשת מעל דוכן העדים. ״אמרתי ׳לא, לא, לא, בבקשה, יש לי חבר, אמרתי את זה כל הזמן הזה, אמרתי שאני לא מעוניינת.״ היא סיפרה שהוא סיים עם הנוזל בתוך מגבת. ״זה השאיר אותי מפוחדת מבועתת בפרנויה.״
ההגנה ניסתה להוכיח שעדותה של יאנג חשודה. בתחילה טענה שהמפגש עם ווינשטיין נערך אחרי שפגשה את ווינשטיין וסאלינס לארוחת ערב, אך לאחר שבדקה בהתכתבויות שלה, נראה כי המפגש נערך כמעט שנה אחרי. ההגנה הזמינה מטעמה את קלאודיה סאלינס, שהחישה מכל וכל את טענותיה של לורן יאנג. אך כשהתובעים עלו לחקור את סאלינס מעל דוכן העדים ביום שני האחרון, טענה כי הזכרון שלה אודות המקרה אכן איננו מובהק.
יאנג טענה כאמור שהמפגש בינה לבין ווינשטיין בפברואר 2013 היה ביוזמת סאלינס. מטרת המפגש לטענתה הייתה לדבר על התסריט שלה. סאלינס טענה שזה מעולם לא קרה. אך נאלצה להודות שסיפרה בעבר לחוקרים שלא הייתה בטוחה אם יאנג עלתה לחדרו של ויינשטיין או לא. ״אני זוכרת שיצאנו לדרינק״ אמרה סאלינס כשהיא מביטה בחבר המושבעים. ״זה מה שתמיד זכרתי. שנפגשנו לדרינק״.
עורכת דין מטעם התביעה, מייגן האסט הוכיחה שעדותה של סאלינס ביום שני האחרון שונה מזו שהעניקה לחוקרים בשנה שעברה. על פי התמלול של אותה חקירה, סאלינס טענה שהיא אמנם איננה זוכרת את התקרית, אבל ״זה יכול היה לקרות״.
בעדותה הוסיפה יאנג שבזמן התקיפה, הבינה שזה כנראה תוכנן מראש. סאלינס החישה וטענה שווינשטיין מעולם לא ביקש ממנה להוביל את יאנג לחדרו. היא סיפרה שווינשטיין נהג לבקש ממנה להביא איתה את החברות שנראות טוב. למסיבות שאליהן הזמין אותה. לחוקרים שחקרו אותה בשנה שעברה, היא סיפרה, כך פורסם במהלך המשפט ש״לעיתים, ווינשטיין לא היה נחמד אליה״.
״האם את זוכרת שבמהלך החקירות שלך אמרת לחוקרים שווינשטיין לא היה אדם מוסרי? שאלה האסט. ״אולי השתמשתי במילים האלו, אבל לא התכוונתי לכך מפורשות״, טענה. ״מר ווינשטיין היה חייב שכל דבר יהיה כמו שהוא רוצה.״ סאלינס, היום בעיקר משפיענית רשת, הכירה את המפיק כשהייתה בת 19 והוא בן 50. היא טוענת שמעולם לא ניהלה עימו יחסים רומנטיים ומיניים אך במפגש בראשון ביניהם הוא היה ״פלרטטן״. בשנת 2004 עזר לסאלינס לקבל תפקיד קטן בסרט ההמשך לריקוד מושחת.
הכרעה שתוביל תרבות חדשה
המשפט של הארווי ויינשטיין הסתיים ביום שישי, בדיוק ביום האהבה. התביעה סיימה את טיעוניה אחרי שקראה ל-28 עדים.
רוטנו ניצלה את מילות הסיכום שלה כדי קצת להצית ניצוץ של חשש בקרה הגברים של חבר המושבעים. היא אמנם לא הזכירה את תנועת MeToo# בשמה, אך הבהירה כי אם ייקחו את המסר הזה רחוק מדי, גברים המואשמים בפשעי מין יישללו מזכותם הבסיסית של חזקת החפות. לנשים של חבר המושבעים אמרה שהסכנה היא שמנשים ייגזל הקרדיט להגיון בריא, אוטונומיה ואחריות אישית.
היא המשיכה כשהיא מאשימה את כל הנשים שהעידו נגד ווינשטיין בשקר, זכרונות כוזבים להגדרתה, שמונעות מבצע כסף. היא גם חזרה והקריאה את האימיילים ששלחו העדות לווינשטיין, עם מילות געגוע וחיבה, ״אלו לא מילים שמופנות לאנס״, הצהירה.
האם התביעה הצליחה לשכנע את חבר המושבעים שתכתובות וקשרים כמו אלו ששמרו העדות עם ווינשטיין הן תגובות מובנות גם עבור נפגעות אונס ותקיפה במקרה הזה? האם הצליחו להוכיח שהבדלי הכוחות בין המפיק הענק לנשים הנואשות להשתלב בתעשיה שבה הוא שולט, הובילו אותן לשתוק?
האם חבר המושבעים יאמין שנפגעות של תקיפות מין אכזריות יכולות להמשיך ולרדוף אחר יחסים קרובים ואינטימיים עם התוקף? מתוך פחד, רצון להגשים חלום או פשוט חולשה? בקרוב נדע.
במידה רבה המשפט הזה יהיה זה שיעודד או ירתיע נשים בעתיד להתלונן. בניו יורק רק 23 אחוז מקרבנות האונס או התקיפה המינית מדווחים על הפשע במשטרה, כך עולה ממחקר של משרד המשפטים האמריקני. בתוך אותה קבוצה, רק חלק מהמקרים הללו מובילים למשפט, וכ- 35 אחוז ממשפטי האונס מסתיימים בהרשעה.
אם יורשע בכל ההאשמות שהוגשו נגדו גם בניו יורק וגם בקליפורניה צפוי ויינשטיין ל-28 שנים בכלא.
