בהתאם לציפיות: הריבית נותרה ברמה של 0.25%
בנק ישראל שוב הותיר את הריבית על כנה, למרות הלחצים הנובעים מהאטה העולמית, התחזקות השקל והתפשטות הקורונה. בהודעה מציינת הוועדה: "במידה ומשבר הקורונה יתארך, צפויה השפעה משמעותית על הכלכלה"
ריבית בנק ישראל נותרה על כנה בשיעור של 0.25%. כך החליטה היום (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד, פרופ' אמיר ירון. זאת, למרות הלחצים הנובעים מהאטה העולמית, התחזקות השקל והתפשטות הקורונה. החלטת הריבית הבאה תתקיים ב-6 באפריל.
ממחיר למשתכן ועד לבור העצום בגירעון: סיכום הכהונה של משה כחלון
המדינה ענייה, האזרחים עשירים: לא הגירעון הוא הבעיה
נתניהו דחה את תחזית האוצר הקודרת והציג יעד גירעון נמוך יותר
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הערכות להורדת הריבית בתקופה הקרובה עולות, על רקע ההאטה העולמית ולאור סביבת האינפלציה הנמוכה במשק. האינפלציה נכון לחודש ינואר עמדה על 0.3% בעוד שיעד האינפלציה עומד על 1-3%.
הותרת הריבית על שיעורה צפויה להקשות על הבנק בניסיון שלו להחליש את השקל דרך רכישות מט"ח. למרות זאת, מוקדם יותר היום נרשמה היחלשות של השקל מול הדולר שעלה ב-0.4% ונסחר ב-3.43 שקל.
לפי כלכלני בנק הפועלים "הקורונה מגבירה את הסיכויים להפחתת ריבית בישראל באחת מההחלטות הקרובות. ההסתברות להפחתת ריבית בארה"ב ובמדינות אסיה עלתה, וככל שיחלוף זמן סביר שנראה נתונים שליליים והפחתת תחזיות צמיחה. מבחינת הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, כל אחד מהגורמים שהוזכרו עשוי להיות תנאי מספק להפחתת ריבית".
"התפרצות הנגיף משרה אי ודאות"
הוועדה המוניטרית התייחסה בהחלטת הרייבת להתפרצות נגיף הקורונה וכתבה כי "ההתפרצות בסין משרה אי ודאות באשר לפעילות הכלכלית העתידית בעולם ובישראל, ולהשפעות על האינפלציה ועל השווקים הפיננסיים. תרחיש הבסיס המנחה את ההערכות של מרבית המוסדות הכלכליים הבינלאומיים הוא שהתפשטות הנגיף תיעצר בחודשים הקרובים, וההשפעה הכוללת על הכלכלה העולמית צפויה להיות מוגבלת.
להערכת בנק ישראל בתרחיש זה לא צפויה השפעה מקרו כלכלית משמעותית בישראל. במידה והמשבר יתארך ויזלוג אל מדינות נוספות, ובפרט אם ידרשו צעדי מניעה חריפים בישראל, צפויה השפעה משמעותית יותר. בתרחיש כזה, עומד לרשות הוועדה מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית".
בעוד שהוועדה התייחסה בצורה נרחבת להתפרצות הקרונה, הנתונים המקרו כלכליים שעוסקים ברבעון הרביעי של 2019 או לחודש ינואר, לא מגלמים בתוכם את ההשלכות המסתמנות של התפרצות הנגיף (למעט השווקים הפיננסים) מה שחייב התייחסות וניתוח נפרד של האירועים.
הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. באמירה זו מדגיש בנק ישראל כי בעוד שבעבר השאיפה הייתה להכנס לטווח היעד (כלומר להגיע לאינפלציה של מעל 1%).
כעת, מאז כניסתו לתפקיד של הנגיד ירון, השאיפה היא להגיע למרכז הטווח, כלומר 2%. עוד הדגישה הוועדה כי ננקטים צעדים נוספים על מנת להרחיב יותר את המדיניות המוניטרית, כלומר רכישות המט"ח של בנק ישראל יימשכו בעתיד הקרוב. הוועדה התייחסה לכך שמאז החלטת הריבית הקודמת בחודש שעבר, התחזק השקל ב-3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי (השער המשקלל את המטבעות הרלוונטיים, בראשם הדולר) וציינה כי התחזקות כזו מקשה על חזרת האינפלציה ליעד שלה. בוועדה מציינים כי ייתכן שבחודשים הקרובים האינפלציה תהיה שלילית, אך היא צפויה לשוב ולעלות לקרבת הגבול התחתון של היעד במחצית השנייה של השנה.
לפנייה לכתב/ת 
