קורונה? קודם תמצאו חיסון לנגיף בעוטף עזה
עם כל הכבוד והזהירות, דרושה פרופורציה בהיסטריה. קודם תמצאו פתרון לסיוט נגיף הרקטות, שנדמה שלא מפריע למי שגר מחוץ לאזור הנגוע בדרום
בפגישת עבודה שקיימתי לאחרונה במסעדה התלהבתי ממנת קבב דג מיוחדת. העליתי תמונה לאינסטגרם ובן רגע קיבלתי שלוש תגובות שונות בסגנון: השתגעת, את אוכלת במסעדה? את לא פוחדת מהקורונה? לכי תדעי מי נגע באוכל שלך.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אז לא, אני לא פוחדת מהקורונה, ולא אתן ללחוצים לגרור אותי. גם רצוי מאוד שמשרד הבריאות, היצרן העקרי של ההיסטריה, יתמקד בהיערכות שקטה ופעולות מניעה במקום לרוץ כל שתי דקות לתקשורת, לייצר משברים דיפלומטים, והכי גרוע - להלחיץ את כולם.
בני הזוג נתניהו לא לוחצים ידיים, ולא נותנים למזכיר הצבאי שבתו חזרה מתאילנד להיכנס לדיון בקבינט. הלו, לא הגזמתם? מחלחלים לנו תחושת אימה חסרת פרופורציה. כן – זה נגיף מדבק מאוד; כן – שיעור התחלואה מסכנת חיים גבוה הרבה יותר מבשפעת, אבל עדיין זה בסך הכול נגיף. רוב רובם של הנדבקים ממנו לא חלו כלל, ורוב רובם של אלה שכן חלו – הבריאו. אז קצת פרופורציה רבותיי. לא חסרות לנו סיבות ללחץ ולדאגה מבלי שיפחידו אותנו עם הקורונה?
ואני בכלל חושבת על עוטף עזה. המציאות שם היא הרי חיים מתמידים בצל קורונת רקטות. יום יום, כבר שנים. אז ביום שני הסתיים סבב נוסף, עד הפעם הבאה. זה הרי רק עניין של זמן. זה מן חיידק נוראי שכזה, אלא שבניגוד לקורונה, הוא לא חורג בדרך כלל מהאזור הנגוע. הוא לא מדביק את מי שלא חי בעוטף עזה, כך שאיש מחוץ לאזור לא מתרגש יותר מדי.
אבל תחשבו על זה: לחץ הקורונה שלכם בטל בשישים לעומת הלחץ שנתונים בו התושבים בעוטף עזה. הבידוד שנכפה על החוזרים מהמזרח הוא בסך הכול לזמן קצוב של שבועיים. מה זה לעומת בידוד בחדר אטום, עם כל המשפחה, סיר לחץ מטורף, בלי יכולת ללכת לעבודה, ואם יש לך עסק פרטי – שוב הלך עליך. וכך במשך שנים, לפעמים ימים שלמים, בלי התחלה אמצע וסוף.
תופסים מחסה בשדרות, ביום ראשון(צילום: רויטרס)
התלמידים שהיו במגע עם הקבוצה הקוריאנית נכנסו לבידוד של שבועיים, יושבים בבית, מעלים סטוריז באינסטגרם, עוברים "חוויה", אמנם לא נעימה, אבל בעלת תאריך תפוגה ודאי וסופי. לעומתם, הילדים בעוטף נמצאים בסוג של בידוד ביתי, און אנד אוף, כבר שנים. לא מגיעים באופן סדיר לבית ספר, לא משחקים בהפסקות, תקועים בבית עם כל המשפחה בחדר קטן. סיוט. ותאריך תפוגה אין.
ובכן אזרחים יקרים, ראו בלחץ הזה שאתם חווים כעת, בשינוי באורח החיים שלכם, בבחינת דוגמית של חיי היום-יום של מאות אלפים במשך שנים רבות. ההבדל הוא שלקורונה ימצאו חיסון בטווח הקרוב. ייקח שנה או שנה וחצי, אבל החיסון יגיע. ומה עם החיסון לרקטות המעופפות מעזה? לא הגיע הזמן לאיזה חיסון חדשני?
מובן שכיבוש חוזר של עזה רק ישקיע אותנו שוב בבוץ, שלא לדבר על המוני נפגעים בשני הצדדים. במקביל, הסיכוי להסדר מדיני ופירוז אינו סביר. הלוואי שהיה למי להושיט יד ולנסות להביא לשלום, אבל כנראה שאין עם מי לדבר. לכן, מנהיגים יקרים – תהיו מי שתהיו אחרי הבחירות – הגיע הזמן להזיז את כל הגבינות ולהמציא את כל הפתרונות מחדש. מגפת הקורנה העזתית האין-סופית הזו חייבת להסתיים. וזו חובתכם למצוא פורמולה חדשנית ואפקטיבית.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ג'ודי ניר מוזס שלום
מומלצים
