מערכת הבחירות השלישית הוכיחה כי לא רק הציבור עייף. גם הפוליטיקאים, התקשורת ומנהלי הקמפיינים התעייפו. אין שום דבר יצירתי והצדדים ממשיכים להלום האחד בשני מבלי להציע כמעט כלום לציבור.

אם במועד ב' היתה מוטיבציה גבוהה של הציבור לצאת ולהצביע בכדי לנסות ולשבור את הקיפאון ולייצר שובר שיוויון, עושה רושם שהציבור הבין שהקיפאון במערכת הפוליטית עשוי להמשך ועל-כן די אדיש למתרחש סביבו.

ואולם, מועמד אחד ממשיך לרוץ מבלי לקחת הפסקות וזהו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אין שבוע בו לא מייצר נתניהו גימיק אחר או מייצר כותרת חדשה.

בשבוע שעבר החליטו בליכוד למקד את המסר בהחזרת מצביעים הביתה. "300,000 מצביעי ליכוד נשארו בבית ולא יצאו להצביע" חוזרים דוברי הליכוד בכל פלטפורמה אפשרית על המסר.

המציאות היא כמובן אחרת – בבחירות האחרונות איבד הליכוד שמונה מנדטים פוטנציאליים שפשוט בחרו במפלגות אחרות. חמשת המנדטים הפוטנציאליים של משה כחלון בחרו לשכון בקן פוליטי אחר מהליכוד, כאשר חלקם עברו אל ליברמן או אל בנט, יחד עם שלושה מנדטים אחרים שבבחירות לכנסת ה-21 בחרו בליכוד, שקיבל, להזכירכם, 35 מנדטים ויצא בתיקו עם כחול-לבן.

רה"מ בנימין נתניהו בשוק מחנה יהודה בירושלים(צילום: AP)

יחד עם זאת, קשה שלא להסיר את הכובע בפני אנשי הליכוד שמתגייסים בכל הכח לשמור על ה"בית" ועל נתניהו. לליכוד גרעין קשה של תומכים ובעלי תפקידים שחלקם מתוך נאמנות למנהיג וחלקם מתוך רצון לשמור על מקום עבודתם, מתגייסים כדי לשמור את השלטון אצלם.

בעוד שנתניהו יורה לכל הכיוונים בצד השני (ניפוח פרשת המימד החמישי והצגת בני גנץ כבובה או כמושחת, מחזור של פרשת הרפז שעוד בזמן אמת הציבור כלל לא הבין מהי...)

בצד השני? ובכן, שם מתרכזים בעיקר בלא לעצבן אף אחד.

נתניהו מתרוצץ ערב-ערב ומקיים שניים עד שלושה כנסי בחירות ביום, מעלה לפחות שני סרטונים לרשתות החברתיות ומופיע בכל מהדורות החדשות. בכחול לבן מנסים לשמור על קו ממלכתי ומנומנם, אשר לא מעורר אמוציות בקרב אף אחד ולא ברור מה מטרתו.

הקמפיין המנומנם גובה מחיר ועולה לכחול לבן בירידה במספר המנדטים בסקרים. אם עד השבוע שמרו בכחול לבן על ההובלה מול הליכוד ובפער עקבי של 2-3 מנדטים, השבוע התהפכו היוצרות והליכוד לקחו את ההובלה.

כחול לבן ניסו להציג קמפיין ממלכתי ולשמור על שתיקה של מנהיגיהם מתוך נסיון לא לבצע טעויות. אפשר להחזיר אותם לקמפיין של הילרי קלינטון מול דונלד טראמפ ב-2016. גם שם צד אחד, הצד של הילרי קלינטון ניסה פשוט לא לעשות טעויות, כאשר הצד השני תקף ללא הרף וניצל כל כלי שהיה לו בארסנל – החל בהפצת שקרים וכלה בניצול וניפוח ידיעות (ע"ע "פייק ניוז" שמשום מה נמצא בשימוש יתר בצד המתלונן עליו). בסופו של דבר היה לזה מחיר.

בסופו של יום, הסקרים יכולים רק להביע הלך רוח. הבחירות האלו יוכרעו רק במידה והמצביעים ינהרו לקלפיות. לא רק גודל המפלגה חשוב אלא גם גודל הגוש או הבלוק, תלוי באיזה צד של המפה הפוליטית אתם.

גנץ בקמפיין הבחירות.

גם אם הליכוד יהיה המפלגה הגדולה, הבלוק שלהם בלי אביגדור ליברמן נשאר יציב על 54-56 מנדטים, אך גם אם כחול לבן יהיו המפלגה הגדולה הגוש שלהם עם ליברמן יעמוד על 51-54 מנדטים.

במידה ויהיה קיפאון, כבר הצהיר ליברמן כי לא יהיה סבב בחירות רביעי. אין לדעת למה הוא מתכוון.

למרות שהוא תוקף את נתניהו, ליברמן לא יהיה מוכן לשבת עם הרשימה המשותפת, לה על פי הסקרים יש 14 -15 מנדטים. הסיכוי שיחידי של בני גנץ וכחול לבן להקים ממשלה יהיה אם יצליחו להוציא מצביעים מהבית או להבדיל, לנסות ולהקים ממשלת מיעוט. אבל עוד חזון למועד שכן קודם נצטרך לראות מה יהיו תוצאות הבחירות.

להערכתי כחול לבן יזנחו במידת מה את הממלכתיות לטובת קמפיין אגרסיבי קצת יותר, אך מהיכרות עם חלק מהנפשות הפועלות, אני נוטה להאמין שהם יבחרו בדרך הקלה ויפנו שוב אל מצביעיהם בשמאל בנסיון להעבירם מאיחוד העבודה-מרצ, במקום לנסות ולהגדיל את מאגר תומכיהם מימין. עצלות זו היא שעשויה להיות להם לרועץ ולהכריע את הבחירות.

בכל מקרה – נמשיך לעקוב ולעדכן.

Kobi.cohen@gmail.com