החמות נגד כלתה האלמנה: עזבי את המושב

אישה שהתגוררה בנחלה גם אחרי מות בעלה התבקשה על ידי אמו לעזוב את הבית. טענתה שבעלה היה בן ממשיך נדחתה בבית המשפט

עו"ד ראובן פרנקו | פסקדיןפורסם: 02.03.20 , 20:41

בית המשפט למשפחה בנצרת קבע לאחרונה שלאלמנה אין זכויות במשק ששייך לאמו של בעלה המנוח, כיוון שהוא מעולם לא מונה כבן ממשיך. את ההחלטה קיבלה השופטת רונית גורביץ במסגרת פסק דין שהורה לאלמנה לפנות את המשק בתוך 60 יום. בצד זאת, חמותה חויבה לשלם לה פיצויים של כ-65 אלף שקל על השקעותיה במקום.

בשנים 2016-2015 הוגשו לבית המשפט שתי תביעות: הראשונה על ידי החמות, שדרשה לסלק את כלתה מהמשק ולחייב אותה בדמי שימוש על התקופה שבה היא מתגוררת בו ללא רשות. השנייה על ידי הכלה שטענה כי יש להכיר בה כבת ממשיכה מכוח זכויותיו של בעלה המנוח, שלטענתה מונה כבן ממשיך. היא הציגה מסמכים בעניין וטענה כי עברה לגור עם בעלה במושב בהסתמך על המינוי, והשקיעה קרוב למיליון שקל במשק ובבית שבנו.

חוק ונדלן

המעלית קטנה מדי: דיירים יפוצו בחצי מיליון ש'

מערכת פסקדין

רוכשי דירות בבניין שעבר תמ"א 38 תבעו את היזמית, מאחר שהמעלית לא הייתה גדולה מספיק להכיל משפחה בת 4 נפשות. זה נגמר בפשרה

המעלית קטנה מדי: דיירים יפוצו בחצי מיליון ש'

לעומתה טענה החמות כי אפשרה לבנה המנוח לבנות את ביתו בחצר כיוון שהיה במצוקה כלכלית, אך מעולם לא מינתה אותו לבן ממשיך – ואין כל הסכם או מסמך שמעיד אחרת.

לדבריה, לאורך השנים היא הבהירה שהיא מעוניינת ששלושת הילדים שלה יחלקו במשק, ובצוואה שלה אף כתבה במפורש שאם החלוקה לא תתאפשר, הם ימכרו אותו ויחלקו בתמורה שווה בשווה. כמו כן היא טענה כי כלתה לא השקיעה דבר במשק.

השופטת רונית גורביץ קבעה כי מינוי בן ממשיך צריך להתקיים בשני מישורים: הפנימי-משפחתי באמצעות הסכם בין ההורים לבין הילד שנבחר להמשיך את הפעילות במשק; והחיצוני מול המוסדות המיישבים – רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית והסוכנות היהודית.

אלא שהיא לא מצאה שום הסכם או אישור שמעידים על המינוי בשני המישורים האמורים. לכן נקבע כי טענות הכלה לא השתלבו עם העדויות ועם המסמכים והראיות שהוגשו, אין כל הסכם שנערך בין הבן המנוח להוריו, והמסמכים שהוצגו היו בקשות שהופנו לאגודה ולא ברור מה עלה בגורלן.

בנוסף, מהעדויות עלה כי כל בני המשפחה ידעו שהחמות לא רצתה למנות בן ממשיך אלא להוריש את המשק לשלושת ילדיה במתכונת כזו או אחרת (שכן אין אפשרות להוריש נחלה ליותר מילד אחד). יותר מזה, הכלה עצמה הודתה בביהמ"ש שהייתה מודעת לכך ולא ראתה את עצמה כבת ממשיכה אלא לאחר שיחסיה עם בני המשפחה התערערו. בדומה, גם במישור החיצוני לא הוכח שנעשו פעולות מול רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית כדי להביא לרישום המנוח כבן ממשיך.

משכך, השופטת קבעה כי לכלה אין זכויות במשק, ומאחר שחמותה לא מעוניינת שתגור בו - עליה להתפנות בתוך 60 ימים. עם זאת, השופטת הורתה לחמות לשלם לכלתה פיצויים תמורת השקעותיה, ודחתה את דרישתה לדמי שימוש מטעמי צדק.

"לא ניתן להתעלם מצערה ומכאבה של *** אשר תכננה לבנות את חייה יחד עם **** ז"ל במשק, חלום שלא התממש", כתבה. באשר לסכום הפיצוי, נקבע שהכלה הצליחה להוכיח השקעה של 65,390 שקל בלבד, וזהו הסכום שתקבל. לא נפסקו הוצאות.