פליימייקר עם כפפות
כולם מכירים את משחק הרגל של טר שטגן, אבל מאז הגיע קיקה סטיין לקאמפ נואו, ברצלונה הגדילה עוד יותר את אחריות השוער שלה כמנהל משחק מאחור. הערב (22:00), מול הלחץ של ריאל מדריד, כל אחת מארבע הגפיים של הגרמני יכולה להיות גורם מכריע
מארק-אנדרה טר שטגן ישב נבוך. השאלה על הכינוי החדש לו זכה כבר לפני שנתיים, "מסי עם כפפות", הביכה אותו והוא נחלץ מהמצוקה עם אמירה כללית לפיה אי אפשר להשוות דבר למסי. צודק טר שטגן, אז הנה כינוי חדש, דומה אך מקצועי, כזה שכן אפשר לייחס לו. השוער הגרמני הוא פליימייקר עם כפפות.
לא מדובר במלך הבישולים של הליגה – אם כי לטר שטגן יש שניים כאלה העונה, יותר מלג'ורדי אלבה למשל – ולא בשחקן שיוצר הכי הרבה מצבים בברצלונה, אבל הוא בהחלט מנהל את המשחק מאחור, אפילו יותר מאי פעם. יותר מכך, במשחקים האחרונים ברצלונה משנה דברים, מפתחת עוד יותר את הפילוסופיה שלה, כדי לתת לטר שטגן, השוער שלה, לנהל את המשחק עם הכדור.
התגברה על הפחד
כמעט כל קבוצה בעולם מנסה להימנע מלחץ על השוער שלה, מפחדת מכך. חוץ מברצלונה. שם מעדיפים שהיריב ילחץ את טר שטגן מאשר שחקני הגנה אחרים. קיקה סטיין מעדיף את השוער שלו מאשר את הבלמים בכל הקשור להחלטה לאן למסור ולחלוקת כדורים לקישור או להתקפה. אז סטיין אפילו שינה את הדרך בה ברצלונה מתחילה את ההתקפות שלה.
היה אפשר לשים לב לכך במשחק מול חטאפה לפני שבועיים. חטאפה אוהבת ללחוץ גבוה, ופעם אחר פעם, בזמן כדור שוער, נכנסו השחקנים שלה לרחבה לבצע לחץ, בעוד השופט שרק וביקש מהם ללכת לאחור כיוון שההתקפה עדיין לא החלה (דוגמה בתמונה מספר 1). לחלוצים מותר להיכנס לרחבה רק לאחר שהכדור הראשון נמסר. בכל מקום בעולם השוער הוא זה שנוגע בו ראשון ומוסר לבלם, אבל לא בברצלונה. הבלמים היו הראשונים לגעת בכדור מקו ה-5, לא טר שטגן, כדי שהוא יהיה זה שיספוג את הלחץ הראשוני ברגע שימסרו לו. "אף פעם לא ראיתי דבר כזה", אמר חלוץ חטאפה חורחה מולינה, שלא הפסיק להתבלבל.
כשטר שטגן מקבל כדור מהבלם הוא יכול לבחור מה לעשות, הוא הפליימייקר מאחור. ברוב המקרים שחקני ההתקפה ייקחו את הבלמים והקשר האחורי (תמונה 2) ואז טר שטגן מתחיל להניע כדור ישירות עם קשרים כמו דה יונג או ארתור (תמונה 3). הדיוק המדהים שלו במסירה מאפשר גם לשלוח כדורים ארוכים ישר להתקפה, כפי שהיה למשל במסירה לווידאל מול אייבאר. אם אף אחד לא לוחץ את טר שטגן הוא מתקדם עם הכדור בעצמו לעמדה גבוהה יותר (תמונה 4), דבר שכמעט לא רואים אצל שוער.
"בבעיטות מקו החמש הבלמים לפעמים מתחילים את המהלך כדי למנוע מהם את לחץ היריבה במסירה הראשונה", הסביר טר שטגן בעצמו לא מזמן. "אנחנו תמיד מחפשים רעיונות חדשים כדי להיות טובים יותר ולסבך את העניינים עבור היריבה. יש אוהדים שלא מרוצים מהמסירות האלה מאחור, אבל אני חושב שאנו זקוקים להן כדי לבנות מלמטה, להיות סבלניים, אפילו מול קבוצות שלוחצות גבוה. זה פתרון טוב מאוד".
אצל הרבה קבוצות שחקני הקישור הם אלה שמחלקים הכי הרבה מסירות. לפני שבועיים, במשחקם נגד ברצלונה, רשמו ארבעת שחקני חטאפה יחד 69 מסירות. כמה היו לטר שטגן במשחק הזה? 69, כמו כל הקישור שמולו.
יש לו גם ידיים לא רעות בכלל
המטרה הראשית של שוער היא כמובן קודם כל למנוע שערים. באותו משחק היו לטר שטגן שלוש עצירות במהלך אחד. נגד נאפולי הוא מנע הפסד כשחסם את אינסינייה ואת קאייחון. מבין כל השוערים המופיעים בשמינית גמר ליגת האלופות טר שטגן הוא זה שנאלץ לעצור הכי הרבה איומים מתוך הרחבה בממוצע למשחק, עם מספר שווה לזה של קורטואה ואובלק יחד. ככה זה כשיש לפניו הגנה לא טובה כמו של ברצלונה.
עם זאת, הערב (22:00) בקלאסיקו מעניין לראות את משחק הרגל של טר שטגן. את אותם רעיונות שהועצמו בשבועות האחרונים. הסיבה היא מה שהתרחש בקלאסיקו הקודם, שאמנם הסתיים ללא שערים, אבל מבחינה טקטית ברור שידו של זינאדין זידאן הייתה אז על העליונה. זידאן החליט לעצור את הנעת הכדור של ברצלונה הרבה לפני שהכדור מגיע למסי. הוא הציב את איסקו מאחורי שני חלוצים, והקשר הספרדי עזר לריאל מדריד לשמור קרוב על הקישור האחורי של בארסה. ריאל הכריחה את ברצלונה לשלוח כדורים ארוכים.
יש פה נקודה טקטית מעניינת, אבל חשוב לומר שגם אם ברצלונה תצליח להזיז את הכדור מאחור, או שריאל תאפשר לה, הבעיה הגדולה של הקטלאנים היא מה שקורה כשהכדור מגיע לחלק ההתקפי, במטרה להפוך את הנעת הכדורים למצבים. שם, כרגיל, היא כבר זקוקה למסי האמיתי, לא לזה עם הכפפות.
לפנייה לכתב/ת 
