שתף קטע נבחר

איינשטיין בכינור: כשמדע ומוזיקה נפגשים בסדרת מופעים ייחודית

האודיטוריום החדש של הטכניון שממוקם במגדל עזריאלי שרונה, יושק בסדרת מופעים שעוסקים בחיבור שבין מדע לבין מוזיקה. בניהולו המוזיקלי של גיל שוחט ובהשתתפות מדענים מהטכניון, אמנים ומוזיקאים

אלברט איינשטיין למד לנגן בכינור ובפסנתר בגיל צעיר, ונהנה מניגון מוזיקה קלאסית לאורך רוב חייו. הוא אף העניק לכינורו את הכינוי "לינה". המוזיקה נתפסה כבעלת משמעות ייחודית עבורו, והוא צוטט לא אחת מסביר כי "לעיתים קרובות אני חושב במוזיקה. אני חולם בהקיץ במוזיקה. אני רואה את חיי במונחים של מוזיקה". איינשטיין נמצא כמובן בחברה טובה – גם ניוטון, בוהר ושופנהאואר העריצו את אומנות המוזיקה הקלאסית, וקשרו את מהותה, יופייה והסדר שבה לסדר הקוסמי.

 

הצלילים של עולם המדע

הקשר בין עולם המדע לבין אמנות המוסיקה הקלאסית לא מסתיים רק בהערצה הגדולה שקיימת אליה בקרב מדענים, חוקרים ואנשי רוח, אלא בא לידי ביטוי גם בתחומי מחקר שונים. כך למשל תאוריית המיתרים, תיאוריה פיזיקלית המתייחסת לצורה הגאומטרית של כל חלקיק ביקום, גורסת כי חלקיקים הם כלל לא נקודות אלא צורות רב-ממדיות הקרויות מיתרים. לפי התאוריה, כל חלקיק יכול להתנודד באופני תנודה שונים, ממש כמו שמיתר בודד של כינור או גיטרה יכול להפיק צלילים שונים.

 

גיל שוחט (צילום: אלון סגל)
גיל שוחט(צילום: אלון סגל)

תומאס סודהוף, זוכה פרס נובל ברפואה‏ לשנת 2013, קשר את מחקריו לרוחה של המוזיקה. באחד מהראיונות שהתקיימו לאחר זכייתו הוא ציין שהוא חייב את הזכייה למורה שלו ללימודי הנגינה בבסון, לאור הכישורים שרכש לאורך לימודי הנגינה ואשר עזרו לו גם בהמשך הקריירה. סודהוף התייחס לכך שמוזיקאים מתאמצים במשך אלפי שעות עבור יצירה של מספר דקות, במהלכה הם לא רק מציגים את החומר שלמדו אלא גם מעבירים אותו לקהל. הוא הוסיף כי במדע מתרחש למעשה אותו התהליך – עבודה קשה, תקשורת עם הסביבה, קבלת משוב וכך הלאה.

 

בין עיצוב מנגינה לעיצוב תעשייתי

האודיטוריום החדש מבית הטכניון היחידה ללימודי המשךהוקם כחלק מהרצון להנגיש את הידע הטכניוני גם לקהל שמתגורר במרכז. השקת האולם, אשר מצטרף לקמפוס הטכניון בתל אביב וממוקם במגדל עזריאלי שרונה, תלווה בסדרת מופעים ייחודית שייערכו לאורך החודשים הקרובים. מדובר בסדרה ראשונה של ארבעה מופעים בניהולו האומנותי של המלחין, הפסנתרן והמנצח גיל שוחט, שתשלב בין שני התחומים הכל כך שונים אך כל כך משיקים זה לזה – מדע ומוזיקה.

 

מירה עווד (צילום: תומאס סולינסקי)
מירה עווד(צילום: תומאס סולינסקי)

במסגרת המופעים יארח שוחט מדענים בכירים מהטכניון לשיחה על תחומי המחקר שלהם, לצד תפישתם האישית בנוגע למוזיקה והיצירות האהובות עליהם – שכמה מהן יבוצעו מול הקהל. בחלק מהמפגשים יצטרפו אליהם גם אמנים ומוזיקאים מוכרים, בהם השחקן נתן דטנר, הזמרת מירה עווד וזמרת האופרה דניאלה לוגסי. בכל מפגש ינוגנו יצירות מוסיקליות שונות, בהן יצירות מאת דביוסי, באך ובטהובן, סונטות מפסנתר מאת מוצרט, אריות מהאופרה כרמן, שירים ישראלים בביצוע אופראי ועוד.

 

פרופ' אבי שרודר, בעל שם עולמי לפתרונות ננו-טכנולוגיים לריפוי מחלות, ידבר על השיטה המתקדמת שהמציא עבור הזרמת תרופה ישירות לאיבר שבו נדרש הטיפול; פרופ' עידו ערב, ראש המרכז לחקר תהליכים קוגניטיביים, ידון בהשפעת הכלכלה של עולם המוזיקה על הסגנון העכשווי; פרופ' עזרי טרזי, שעיצב ממשקים לחברות הגדולות במשק הישראלי, ידבר על נקודת ההשקה בין העיצוב התעשייתי העכשווי לבין עיצוב המוזיקה העכשווית; ופרופ' מרים ארז, כלת פרס ישראל לחדשנות, תתארח במופע שידון בשאלה האם יש מקום לחדשנות גם בתזמורת.

 

נתן דנטר (צילום: ג'ראר אלון)
נתן דנטר(צילום: ג'ראר אלון)

מאחר שמספר המקומות באודיטוריום מוגבל ל-160 צופים בלבד, כל צופה יוכל ליהנות מקרבה מקסימלית אל האומנים ומתחושה של שותפות בכל רגע במופע. נוסף לחוויה האישית, כמות הכרטיסים המצומצמת מבטיחה צפייה מיטבית במופע מכל אחד מהמושבים. ניתן לרכוש כרטיס למופע יחיד או ליהנות מהסדרה המלאה של ארבעת המופעים במחיר מוזל. מידע מלא אודות תאריכי המופעים והזמנת כרטיסים ניתן לקבל באתר האירוע.

 

כל המופעים יתקיימו באודיטוריום הטכניון – מגדל עזריאלי שרונה, קומה 29. מנחם בגין 121, תל אביב.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים