ממשלה בראשות נאשם: בדרך לריבלין עוצרים בבג"ץ
עד הבחירות נמנעו היועמ"ש ובית המשפט העליון מלחוות דעה בסוגיה המורכבת של הטלת הרכבת הממשלה על ח"כ עם כתב אישום. כעת כבר לא יוכלו להתחמק - מה בדיוק השאלות שיידונו ואיך זה יתנהל?
מערכת הבחירות השלישית הגיעה לסופה – ויחד איתה השאלה המשפטית הראשונה: האם הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה על המועמד המוביל, בנימין נתניהו, אף שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות, בהן שוחד? היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הנשיא ראובן ריבלין ואחריהם בית המשפט העליון, יעסקו בכך בתקופה הקרובה.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2020 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ככלל כל הגופים והאישים היו מעדיפים להותיר את השאלה ואת המסקנה בידי הציבור והפוליטיקאים, ולכן נמנעו עד עכשיו מלעסוק בה, בטענה שמדובר בסוגיה "תיאורטית". אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא שמצביעי הימין סבורים שהצבעה בעד נתניהו או בעד קואליציה בראשותו מעידה שרצון רוב העם, שידע שמעל ראשו של נתניהו תלוי ועומד כתב אישום ובכל זאת בחר בו, הוא הקובע.
בקרוב יידרש היועמ"ש לייעץ לריבלין מה לעשות, ואיך החוק יראה את המצב חסר התקדים, ולצפות מה תהיה תשובת הנשיא ותשובתו לעתירות הצפויות לבג"ץ נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.
כיאה לסוגיה הנפיצה, וכשהעליון מותקף תדירות בשל "התערבות יתר", הוא יתכנס בהרכב מורחב מאוד בראשות הנשיאה אסתר חיות. עד כה התחמק גם העליון מלעסוק בעתירות בנושא, בטיעון שתוצאות הבחירות טרם נודעו. עם זאת, השופטים אותתו כי בסמכותם לעסוק בסוגיה.
מבחינת היועמ"ש מדובר בסוגיה שאין עליה כמעט פסיקה. בכובעו כתובע הכללי הוא הגיש נגד נתניהו כתב אישום חמור; בכובעו השני כיועץ לממשלה ולגופי המדינה, הוא יידרש לחוות בפני הנשיא דעה, מה עליו לשקול טרם החלטתו. לאחר מכן תהיה למנדלבליט משימה קשה - להודיע לבג"ץ מהי השורה התחתונה: אם כתב אישום זה מונע לנתניהו או מאפשר לו להמשיך מבחינת החוק.
האם הנשיא צריך להתחשב בכתב האישום?
החוק היבש קובע שהנשיא יטיל בתוך שבוע מיום פרסום התוצאות את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות. הנוהג הוא שההרכבה מוטלת על מי שיש לו הסיכויים הטובים ביותר לכך. הנשיא מחויב להפעיל שיקול דעת כדי שהממשלה תיכון בהקדם.
במסורת המשפטית והציבורית, מוענקת לנשיא מעין חסינות בהפעלת שיקול דעתו ובג"ץ נמנע מביקורת שיפוטית על הפעלת שיקול דעתו, למשל בנושאי חנינה. כך גם בנושא של הטלת הרכבת הממשלה. אבל כאמור, היועץ המשפטי יתבקש לחוות דעתו אם על הנשיא מוטלת חובה לשקול להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד המואשם בעבירות חמורות, ואם זה בכלל שיקול רלוונטי.
הליכוד יאמר כי השיקול לא רלוונטי, אלא רק התרשמות הנשיא מיכולתו המספרית של המועמד להקים ממשלה. מנגד יאמרו העותרים שיש לשקול את הידיעה שנתניהו יהיה עסוק במשפטו.
תידון גם שאלה הכרוכה בפסק הדין דרעי-פנחסי. יש הטוענים כי הפסיקה מיוחדת רק למינוי שרים וסגני שרים שנגדם הוגש כתב אישום, ולא לראש ממשלה, כי אם ראש ממשלה נופל, כל הממשלה נופלת. יש הטוענים שאם שר אינו ראוי לכהן, קל וחומר שראש ממשלה אינו ראוי. מי שמצדד בהטלת ההרכבה על נתניהו יציין את הסעיף בחוק יסוד: הממשלה, הקובע שראש הממשלה יכול לכהן כל עוד לא הורשע סופית, ולכן גם יכול להקים ממשלה.
לגבי הסוגיה אם כתב האישום מקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה, קבע מנדלבליט בעבר כי "הוראות חוק-יסוד הממשלה אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות, ואלה טרם לובנו כל צורכן בפסיקת בית המשפט העליון. לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות... השוללות באופן מעשי את המשך תפקוד ראש הממשלה".
אם לנשיא תוגש חוות דעת שרק מייעצת לו מה לשקול, העליון ידרוש מהיועמ"ש שורה תחתונה – לחוות דעה אם המהלך הוא חוקי או לא. כל עוד לא הוגש כתב אישום נגד נתניהו, וכל עוד היה מצוי בהליכי שימוע, לא התכוון היועמ"ש להתערב - מכיוון שלא הייתה החלטה סופית והערך החוקתי של בחירות נראה כערך עליון, והוא עדיין כזה, גם לאחר הגשת כתב האישום.
הצעד הבא יהיה כשמנדלבליט וצוותו יתכנסו בראשות המשנה לנושאים חוקתיים רז נזרי. אחרי דיונים עם יועצי הנשיא והיועץ המשפטי לכנסת איל ינון יחליטו מה לייעץ לריבלין. כל זאת, נזכיר, אחרי שנתניהו תקף במהלך קמפיין הבחירות את מנדלבליט על חלקו בפרשת הרפז, ודרש לחשוף את הקלטות שיחותיו עם גבי אשכנזי - מה שוודאי לא יפיג את המתח בין האישים.
לפנייה לכתב/ת 
