איך שינו המעטפות הכפולות את התוצאות בבחירות הקודמות?
"קולות החיילים" - שאינם רק של חיילים - יכולים להשפיע במערכת הבחירות הצמודה והמותחת. לאילו מפלגות הם עזרו ובמי פגעו בבחירות 2019?
אחרי שיסיימו לספור את הקולות "הרגילים" בבחירות לכנסת ה-23, יתפנו בוועדת הבחירות לספור את המעטפות הכפולות. מדובר בחיילים, מצביעים בקלפיות למוגבלי נגישות, דיפלומטים, אסירים, אנשים הנמצאים בבידוד בשל הקורונה ועוד. כדי להעריך מה יכולה להיות ההשפעה על תמונת המנדטים הסופית, ניתן לבדוק את התזוזות מהפעמים הקודמות.
בבחירות בספטמבר 2019 נרשמוו 282,442 קולות כשרים במעטפות כפולות. מי שעלו היו בעיקר כחול לבן (יותר מ-30% במעטפות הכפולות לעומת כ-26% בסיכום הכללי), ימינה (8.8% לעומת 5.8% בכללי) והליכוד (27.8% לעומת 25.1%). אצל המחנה הדמוקרטי (כיום חלק מרשימת העבודה-גשר-מרצ) נרשמה עלייה קלה.
בצד שירד אחרי ספירת המעטפות הכפולות - הרשימה המשותפת (4.27% במעטפות הכפולות לעומת 10.6% בסך הכול), יהדות התורה (4.16% לעומת 6.06%), ישראל ביתנו (5% לעומת 7%), ש"ס (6.28% לעומת 7.44%), והעבודה עם ירידה קלה מאוד (4.71% מול 4.8%).
בבחירות הראשונות של 2019, באפריל, היו 240,783 קולות במעטפות כפולות. הליכוד וכחול לבן התחזקו אז מעט (כל אחת ב-3-2.5% בהשוואה לסך הקולות הסופי), שתי המפלגות שהתמודדו בנפרד והרכיבו בסופו של דבר את ימינה קיבלו אז 8.99% מהקולות במעטפות הכפולות (לעומת 6.92% מסך הקולות), וזהות של משה פייגלין, שלא רץ הפעם, קיבלה לא פחות מ-6.6% מקולות המעטפות הכפולות (ורק 2.74% בסך הכול שלא הספיקו לעבור את אחוז החסימה).
המפסידות גם באפריל מההשוואה הזו היו הרשימות הערביות, שרצו אז בנפרד (2.93% לשתיהן במעטפות הכפולות לעומת 7.82% בסך הכול), ישראל ביתנו (1.94% מול 4%), יהדות התורה (3.38% מול 5.78%) וש"ס (4.21% מול 5.99%).
לפנייה לכתב/ת 
