קופץ כיתה: הכישרון הגדול של האתלטיקה הישראלית
יונתן קפיטולניק (17.5) החל להתאמן רק לפני שנתיים וחצי וכבר עכשיו הוא מסומן כדבר הבא בקפיצה לגובה עם תוצאות מרשימות ויכולת שרק משתפרת בכל יום. מאמנו אנטולי שפרן: "מכוונים ל-2.31 מטר כדי לשבור את שיא הנוער"
רוצה להגיע הכי גבוה שאפשר: צפו ביונתן קפיטולניק מדבר (צילום: אורן אהרוני)
לפני כשנתיים וחצי, יונתן קפיטולניק, אז תלמיד כיתה ט' בחטיבת הביניים של בית הספר "הראשונים" בגני תקווה, הגיע לראשונה לאצטדיון האתלטיקה בהדר-יוסף. "ראיתי את המתקנים והתרגשתי. הגעתי כי המורה שלי לספורט, עופר סלומון, המליץ עליי למאמן הקפיצה לגובה אנטולי שפרן. הוא ביקש ממני לעשות ריצה של סיבוב אחד במסלול ואחר כך לקפוץ לגובה. 'טולי' לימד אותי על המקום את היסודות ועברתי 1.40 מטר", הוא מספר.
שפרן לא נבהל מה-1.40 מ', נקודת הפתיחה הדלה. קרוב ל-50 שנה הוא מאמן קפיצה לגובה ומבטו החד סקר את תכונותיו של הנער גבוה הקומה, הרזה ונטול הכוח הגופני. "כבר הצורה שבה הוא רץ הרשימה אותי, ובתוספת לנתונים הבנתי שכדאי לנסות להשקיע בו", אומר שפרן.
מבנה גוף קלאסי וכישרון גדול. יונתן קפיטולניק(צילום: אורן אהרוני)
בעשרות שנותיו כמאמן שפרן הוביל לא מעט קופצים להישגים טובים, תחילה באוקראינה ואחר כך בישראל. בארץ הוביל את דניאל פרנקל לעבור גובה של 1.94 מ', אחד השיאים המשובחים באתלטיקה הנשית. בין הגברים הביא את דימה קרויטר לזכייה הראשונה אי פעם של ישראלי באליפות העולם לקדטים, באיטליה. מאחר שלאחרונה חש קרויטר (שיאו 2.29 מ') שאינו מצליח להתקדם, הוא עבר להתאמן אצל אלברט פונגין החיפאי, שאימן בזמנו את ניקי פאלי, ועכשיו מאמן גם את צור ליברמן (בגלל סיבות דומות לקרויטר) ומעיין שחף.
בארץ, אם המאמן לא מגלה כישרונות פוטנציאליים בעצמו, סביר שיישאר לעבוד עם קבוצה קטנה של קופצים/קופצות, או שלא יעבוד כלל. לפני שנתיים פגש, במקרה, באחד החדרים במכון ווינגייט, בחנין נאסר, והתרשם מהמבנה שלה: גבוהה ורזה. הטייפ של קופצת לגובה פוטנציאלית. נאסר התחילה לקפוץ ב-1.50 מ', וכעבור שנתיים כבר הספיקה לרשום ברזומה שתי זכיות רצופות באליפות ישראל ושיא אישי של 1.83 מ', בדרך למטרה הבאה.
בגובה 1.93 מ' ומבנה גוף רזה (64 ק"ג כיום), נתונים קלאסיים של קופץ לגובה, יש לקפיטולניק. זה היה הבסיס, מלכתחילה, לתשוקת האימון של שפרן כלפי יונתן. מאחר שקרויטר עזב למאמן אחר, קפיטולניק התאמן כנער יחיד בין הנשים. מהר מאוד שפרן הבין שהוא קולט מהר את ההוראות לשיפור הטכניקה, ניחן בקואורדינציה טובה והחל לטפס בסולם. את העונה הראשונה שבה התחיל ב-1.40 מ', סיים עם 1.91 מ' ומדליית זהב באליפות הקדטים (עד גיל 18) והוא עדיין לא בן 16. בחשבון פשוט, שיפור של למעלה מחצי מטר.
יונתן קפיטולניק באימון לצד פרנקל, נאסר ושפרן(צילום: אורן אהרוני)
גרף התקדמות מדהים
לעונה השנייה, קפיטולניק כבר התייצב כקופץ לגובה היודע מה ברצונו להשיג. קצת אחרי יום ההולדת ה-16 שלו הוא ניתר ל-2.05 מ', כשהוא מתאמן רק פעמיים בשבוע. "שפרן רצה שאתקדם בקצב שלי, וחוץ מזה יש לי גם מטלות בלימודים. עברתי לתיכון 'מיתר' והיה חשוב לי להשיג ציונים טובים. באותה עונה, בשנה שעברה, יצאתי להשתתף בפסטיבל הקדטים האולימפי בבאקו, הגעתי לגמר וסיימתי עם 2.00 מ'. "מאחר שבאותו זמן הייתה אליפות ישראל וטולי היה עסוק עם הקופצות, נסעתי לבד בלי מאמן. ההוראות שלו אחרי ולפני קפיצות היו חסרות לי מאוד".אלא שזו עדיין הייתה רק תחילת הדרך. הפריצה הגיעה באליפות בתי הספר באזור ת"א באצטדיון הדר יוסף. "לתחרויות האלה איגוד האתלטיקה לא שולח שופטים רשמיים, מסיבות כלשהן, אבל לא היה לי איכפת. זה היה עוד מבחן עבורי כדי לראות מה אני שווה בזמן הזה. במיוחד אחרי שהתחלתי לעשות אימוני כוח בחדר כושר כדי להימנע מפציעות, דבר שלא היה בשנים הקודמות", מספר קפיטולניק. אם תהיתם, אין למשפחתו קשר עם אהרון קפיטולניק ז"ל, בלמה ומאמנה האגדי של הכח ר"ג בשעתו. "אולי קרובים רחוקים", הוא אומר.
"חשבתי לעצמי באותה תחרות לקפוץ 2.06 מ'", הוא משחזר. "ולסמן תוצאה יותר טוב מהשיא שלי. אבל הדברים הלכו הרבה יותר טוב, ומצאתי את עצמי עובר 2.18 מ' בניסיון הראשון. גם לא הייתי רחוק מ-2.23 מ'".
"למרות שהתוצאה לא אושרה, קבלתי אינדיקציה על היכולות שלי. 18 ס"מ יותר מהשיא שלי. היה ברור לי כבר שאני הולך להתמקצע בקפיצה לגובה. כאתלט של מכבי ת"א עברתי לשלושה ימי אימונים בשבוע, שהם יותר מאשר קודם, אבל עדיין לא חמישה אימונים בשבוע כמו הקופצות. הסיבה שאני לא מתאמן חמש פעמים היא הבגרויות בכיתה במגמת מחשבים. בינתיים כבר עשיתי כמה בגרויות, ואני מאוד אוהב מתמטיקה".
"הייתי צריך להחליט איך אני משלב קפיצה עם לימודים, כשברקע התחילו להופיע גם נסיעות לחו"ל. אפשר לומר שבית הספר מאוד תומך בי ומעניק לי שיעורים פרטיים בכל פעם שאני חוזר לכיתה".
הקפיצה ל-2.18 מ' עשתה משהו גם לשפרן. "באותו יום השתכנעתי שזה הקופץ שחיכיתי לו הרבה זמן. שיש לו את התכונות המתאימות של קופץ תחרותי שיודע איך להגיב בתחרות. עד אז הוא היה עדיין ביישן מדי ומאופק. פתאום הופיעה התשוקה הזו לנצח. העובדה שהתוצאה לא אושרה הייתה חסרת משמעות כי ידעתי שהוא ישחזר אותה ואף יתעלה עליה".
קפיטולניק מעל הרף. התקדמות מרשימה(צילום: אורן אהרוני)
לפני כחודש, הטאלנט יצא לאליפות הבלקן לנוער. סיים שני עם מדליית כסף ו-2.16 מ', הפעם היה זה שיא אישי רשמי, וקריטריון לאליפות העולם לנוער בניירובי, קניה, בקיץ הקרוב. שוב פסל רק במעט ב-2.20 מ', גובה אותו עבר קופץ אוקראיני בוגר ממנו בשנה. לאליפות הנוער, עד גיל 20, יופיע כשיהיה בן 17.5 בלבד, כי קפץ לשנתון הנוער בגלל חריגה של חמישה שבועות (נולד באוקטובר 2002) מגיל הקדטים.
אבל גם זה היה עוד שלב בדרך. בניגוד לאתלטים שמוותרים על הנאה בחיים האישיים עבור הקריירה, הוא בחר להמשיך ולבלות עם חבריו כמו לפני הקריירה. כמובן, לא על חשבון הכנה ראויה לתחרויות או לאימונים. לא רק בבית הספר מעודדים אותו לעסוק בקריירה כאתלט, גם בבית. אבא ארז הכלכלן, אמא יאנה מנהלת המערכות, מעניקים לו את מלוא הגיבוי. מעין (14), אחותו ואחיו עמית בן ה-8, אוהדים שלו.
"אי אפשר לדעת לאן יונתן יכול להגיע"
"למה הצבנו מטרה ל-2.31 מ' עד סוף העונה הבאה? כי אנחנו רוצים לשבור את שיא הנוער של המצוין של ניקי פאלי, 2.30 מ'", טוען שפרן. "אני רוצה שהשיא הזה יהיה של חניך שלי. השיא הישראלי של קונסטנטין מאטוסביץ' הוא קשה מדי לשלב הזה, אבל אי אפשר לדעת לאן יונתן, שיודע לקלוט במהירות ולשפר את הטכניקה שלו, יגיע בסופו של דבר".הקיץ, אם לא תקרה תקלה בדרך, הוא אמור לעשות בכורה באליפות ישראל לבוגרים. ההתמודדות הרשמית הראשונה מול קרויטר וליברמן. "הם קופצים מעולים, אבל נראה לי שאוכל לתת להם קרב", הוא אומר.
וכמעט לסיום, שאלה ותשובה: מדוע שיא מעולה בקפיצה לגובה כל כך חשוב? כי זהו אחד המקצועות היחידים בו יש סיכוי לישראלי להגיע לצמרת הגבוהה. אין במקצוע יריבים קנייתים ואתיופים כמו בריצות הארוכות, אין ספרינטרים כמו מג'מייקה וארה"ב כמו בריצות הקצרות. תוצאה של 2.31 מ', אם הוא מושגת בתחרות הנכונה, שדורשת כמובן אופי, יכולה להעלות קופץ לגמר אולימפי ובאליפות העולם. המסקנה: מסקרן בהחלט.
פורסם לראשונה 06/03/2020 12:32
לפנייה לכתב/ת 
יונתן קפיטולניק
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
