"אני משחקת כמו בת, נסו לעמוד בקצב"

בשיתוף הטוטו

"הוא שיחק כמו גבר". כמה פעמים שמעתם את ה"מחמאה" הזאת שניתנה לספורטאי שכידרר במגרש הכדורגל או הקפיץ באולם הכדורסל ועשה הכל כדי לנצח? האם "גבר" ו"ספורט" הן מילים נרדפות? התשובה היא כמובן שלילית, אבל יש עדיין הרבה מה לעשות כדי למחוק את הסטיגמה הזאת.

משחקות כמו גברים? (משחק של ג'מייקה בכדורגל נשים)(צילום: רויטרס)

ישנו מחסור משמעותי בחברה הישראלית בנשים הנמצאות בעמדות מנהיגות והובלה ורק 20 אחוז מהספורטאים הרשומים הן נשים. פער זה משתקף באופן בולט בתחום הספורט, בו כמעט ולא ניתן למצוא נערות ונשים בתפקידים מובילים כמו אימון, שיפוט או ניהול.

למרות ההתקדמות הרבה בתקופה האחרונה, העובדה הזאת משקפת את הפערים המגדריים הקיימים סביבנו. עולם הספורט, הגברי במהותו, מדבר בשפה שמדברת אל ספורטאים גברים, בעוד נשים שמות דגש על מקומות שחשובים להן, שעוזרים להן להגיע בדרך אחרת להתמקצעות - להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי ממקום בונה ומעצים, להתמודד עם דימוי גוף והשתנותו בגיל ההתבגרות ועוד.

עם זאת, קיימים עדיין מכשולים רבים שמקשים על הנערה הספורטאית להישאר בתוך מסגרות הספורט - האופן שבו החברה תופסת נשים ספורטאיות, סטיגמות באשר להשתנות הגוף והפיכתו ל"גברי", החשש להיות חשופה למבטים הבוחנים של הסביבה בעת הפעילות הספורטיבית ועוד.

על כל אלו נותן מענה פרויקט "אופק" למנהיגות נערות, שצמח לפני יותר מארבע שנים ביוזמתה של עמותת "ערכים בספורט" ורכזת התוכנית דאז, עדי מוהל. במסגרת תוכנית המנהיגות, אותה מובילה כיום איריס יגאל, מעניקה “ערכים בספורט” מענה למועדונים ורשויות בהתמודדות עם חסמים חברתיים המונעים מילדות ונערות צעירות להישאר בספורט ולקחת על עצמן תפקידי מנהיגות בספורט, בבית הספר ובקהילה. התוכנית מחזקת את הקשר בין ילדות צעירות ונערות מרקעים ומגזרים שונים ומתמקדת בנושאים של אמון ותקשורת בריאה בקבוצה, התמודדות עם לחצים ותסכולים, דימוי גוף, אמונה בעצמי ובמטרותיי, איזו מנהיגה אני רוצה להיות ועוד.

"משחקת כמו בת, תנסו לעמוד בקצב"(צילום: באדיבות עמותת ערכים בספורט)

השנה מתמקד הפרויקט בענף הכדורעף, בשיתוף עם איגוד הכדורעף ורכזת אתנה בוני מאור, ופועל באגודות עמק הירדן, משגב, קריית-אתא, עראבה, נצרת, עין החורש, חדרה, רחובות ומכבי ת"א. במסגרת הפרויקט מגיעים מנחים מומחים למועדונים המדוברים ומלווים את הספורטאיות בכל ההתמודדויות שלהם בקבוצה.

סג'א כילאני מיפיע, עובדת סוציאלית בהכשרתה, מנחה את קבוצות הכדורעף מנצרת ומעראבה והיא עושה זאת כבר שנה רביעית.

היא מספרת כי  "הפרויקט עוזר לבנות בכמה תחומים - באימוני הכדורעף הרגילים עובדים בעיקר על טכניקה, איך לטפל בכדור, ואילו אנחנו עובדים על פיתוח של אישיות חזקה וכישורי חיים, שיתנו לבנות כלים חשובים גם בחיים הפרטיים שלהן".

מיפיע מעידה שבעשור האחרון יש במגזר הערבי יותר קבלה ותמיכה בבנות ספורטאיות. "כאשר אני הייתי בגילן אסרו עלינו לשחק כדורגל, אמרו שזה מתאים רק לבנים, אבל היום יש הרבה בנות שמשחקות כדורגל ונבחרות של בתי ספר מהמגזר הערבי אפילו זכו מספר פעמים באליפויות ארציות". יחד עם זאת, היא מדגישה, הספורט עדיין לא עומד בראש סדר העדיפויות של משפחות הבנות: "כשהן ילדות ונערות מה שחשוב קודם כל זה הלימודים, המבחנים והציונים, וכשהן מתבגרות זה הקמת משפחה".

סאלי אליאס בת ה-15 מנצרת משתתפת בפרויקט והחלומות שלה מרקיעי שחקים: "אני אוהבת לשחק כדורעף ורוצה להמשיך לשחק גם בליגת העל של הבוגרות ואם יתאפשר גם בחו"ל". זה לא מגיע משום מקום, בכל קיץ מגיעות לנצרת כדורעפניות מצטיינות מחו"ל כדי לעבוד עם הבנות ולשמש להן מקור השראה. אליאס מספרת שהחלה לשחק כדורעף בבית הספר והחברים שראו שהיא טובה עודדו אותה להמשיך בצורה רצינית ומאורגנת במכבי נצרת. השנה היא משתתפת, כאמור, בפרויקט ומספרת כי "התוכנית עוזרת לי להאמין בעצמי, ביכולות ובכישרונות שלי וגם של החברות לקבוצה. למדתי לקבל את האחר ולשתף פעולה וערכים של אחריות, מנהיגות ושוויון".

גם חמדי עיאדי (15) מעראבה התחילה לשחק כדורעף בבית הספר, ושם צדה את עינו של מאמן הקבוצה המקומית. היא מספרת שהמפגשים במסגרת הפרויקט עוזרים לה בכל תחומי החיים, לא רק בספורט. "האישיות שלי התחזקה, וגם הביטחון העצמי והדימוי העצמי. למדנו את נושא השותפות ואיך אפשר לתרום לחברה כספורטאית". לעיאדי חשוב גם שבמגזר יקבלו את ענף הכדורעף. "בדרך כלל מכירים שם רק את הכדורגל, אבל החברה מתחילה לקבל ענפי ספורט נוספים".

הרבה מעבר לספורט(צילום: באדיבות עמותת ערכים בספורט)

יעל קרמונה בת ה-18, תלמידת י"ב בתיכון רבין בתל מונד ושחקנית כדורגל בקבוצת הנערות של בנות נתניה, השתתפה בפרויקט בשנה שעברה והיא מספרת: "המנחות הגיעו אלינו לפני האימון. מהמפגשים למדנו להתמודד עם קשיים שלא היו לנו פיתרון להם, והם עזרו לנו גם באלמנטים בחיים האישיים".

היא מעידה שלא תמיד קל להיות ספורטאית, ובעיקר כדורגלנית. "אין ספק שלפעמים מסתכלים עלינו בעין עקומה ועושים פרצופים. אומרים דברים כמו 'זה לא בשבילך'. פרויקט אופק לימד אותנו בין השאר להתמודד עם יחס החברה, לקחת את הדברים בקלות, ולהבין שזו החברה וצריך להתמודד איתה".

החיבור הזה בין חינוך, ספורט וחברה נמצא בלב העשייה של עמותת "ערכים בספורט" בהובלתו של ערן איתן, מתוך חזון ביצירת מסגרות ספורט המחנכות דור חדש של ילדים ונוער לערכים של כבוד, שותפות, שוויון ומיצוי הפוטנציאל האישי הגלום בהם. מטרת העמותה הן מיצוי הפוטנציאל החינוכי-חברתי של הספורט מעבר לניצחון במשחק, שלעיתים מביא איתו אלימות, גזענות, חוסר סבלנות ותחושות של תסכול וחוסר שייכות.

בשיתוף הטוטו