רופא: "הבידוד הפך לא רלוונטי - זהו השלב הבא הנדרש"

התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

נתחיל בעובדות: המחלה מדבקת מאוד, בדומה לשפעת, הן במספר האנשים הנדבקים מכל חולה והן באופן ההדבקה באמצעות טיפות הנפלטות מדרכי הנשימה ובמגע. אך בשונה משפעת, שיעור התמותה ממנה גבוה בהרבה: 1%-4%, לעומת 0.1% בשפעת.

התמותה מהמחלה נגרמת מדלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית, בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. 80% מהחולים בקורונה יהיו בדרגת חומרה קלה ויכולים להיות מטופלים בבית, 15% יהיו בדרגת חומרה אשר תצריך אשפוז, ו-5% יזדקקו לטיפול נמרץ ולתמיכה נשימתית. למחלה, נכון להיום, אין טיפול ספציפי אלא טיפול תומך בלבד.

חיטוי אוטובוסים. לקראת התמודדות(צילום: מוטי קמחי)

לא ניתן לעצור את המשך ההדבקה

המסקנות העולות מהעובדות ברורות. את המשך ההדבקה לא ניתן יהיה לעצור לאורך זמן בארץ ובעולם: הסוסים כבר ברחו מהאורווה. צעדי הבידוד והסגר הדרקוניים הננקטים כיום בארץ עשויים לעכב את התפשטות המחלה אך לא לעצור אותה. הם מיצו את עצמם, ואנו צפויים למאות אם לא אלפי חולים בשבועות הבאים.

יש לזכור כי לצעדי בידוד וסגר השפעות חברתיות, נפשיות וכלכליות קשות, והמחשבה להחמיר בהם עוד יותר חייבת להיבחן כיום אל מול התועלת השולית הצפויה. התחזית הזו קודרת אך סבירה, ואפשר להיערך לקראתה.

הצעד היחיד העשוי להקטין את מספר המתים הצפוי מהקורונה בתרחיש ההמוני הוא יכולת מעולה של טיפול רפואי נמרץ בהנשמה מלאכותית. היכולת הקיימת היום לעניין זה בבתי החולים קטנה מדי, בפרט בהתחשב בכך שיהיה צורך בטיפול נמרץ בתנאי בידוד קפדני על מנת להגן על הצוות הרפואי מהדבקה. וזאת יש לדעת: במיתאר מגפה בטיחות הצוות הרפואי מקבלת עדיפות אפילו על פני הטיפול הרפואי בחולים, כדי לשמר את כוח האדם המיומן החיוני.

כל זאת במערכת בריאות אשפוזית וקהילתית רזה, מורעבת, שהרופאים והאחיות שלה שחוקים עד דק לאחר עונת שפעת קשה במיוחד, ואשר התעלמה מהתוצאות המזעזעות של סקר השחיקה שנעשה לפני שנתיים. צבא שמבקש להתכונן למלחמה מטפח את חייליו בשגרה: ממשלה שלא מתחזקת את מערכת הבריאות שלה ביומיום, לא יכולה לצפות לזכות באמונם של עובדיה בשעת חירום. המשבר הנוכחי מביא הזדמנות לתיקון.

מה שנדרש עתה יותר מכל, אם כן, הוא תוספת מיידית ותגבור היכולת לטיפול נמרץ והנשמה בבתי החולים. למול הצפי לחולים רבים אין עוד משמעות למתקני הבידוד הקטנים שהוקמו: יש להיערך לאשפוז במחלקות האשפוז וביחידות לטיפול נמרץ הקיימות, תוך מיגון הצוותים.

לנוכח הידוע על מנגנון ההדבקה, במילא אין צורך בהפרדת מערכות הביוב והפסולת. בנוסף, יש לדאוג לשלומם ולהגנתם של צוותי הרפואה בקהילה, שאליהם יפנו מירב החולים במצב קל בתחילת המחלה. זאת על ידי מניעת הגעה שלא לצורך למרפאות, הפעלת שירותי רפואה מרחוק ככל הניתן ושימוש של הצוותים במיגון בסיסי בכל עת.

התמודדות עם מגפה היא מערכה רב-ממדית, וניהולה מצריך נחישות, גמישות ויכולת להבדיל בין מה שצריך לעשות ברגע נתון לבין מה שלא אפשרי. זו השעה לחשיבה שונה ולשינוי כיוון בקבלת ההחלטות. כשם שהנגיף הקטן פוקח את עיני העולם לעצירה ולהבנה של מה שחשוב בחיים, כך ראוי ללמוד אותו וממנו, לעצור ולשנות את מה שצריך עכשיו.

הכותב הוא מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, ושימש רופא מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. מרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת"א, וממקימי צוות הטיפול במגפות

מה ידוע עד כה על הנגיף: