אוויר פסגות
אחרי סיור במפעל החלל הסודי של התעשייה האווירית, תלמידות התיכון שמשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד 5" המשיכו בפיתוח ההמצאות פורצות הדרך שלהן. קבוצה 3 עובדת על שיטה לחימוש באוויר של מטוסי קרב, מה שיחסוך מהם חזרה לבסיס. קבוצה 4 מנסה לדאוג לכך שמל"טים אשר משמשים למשלוחים יטוסו בבטחה ולא יתרסקו על מבנים או אנשים. "אלה נושאים מרתקים", הן מצהירות
בשיתוף תעשייה אווירית
"החלל, הגבול האחרון. אלו מסעותיה של ספינת החלל אנטרפרייז" – מי מאיתנו לא מכיר את הפתיח המפורסם הזה, שאיתו נכנסנו כל פעם מחדש להרפתקה מסעירה בסדרת הטלוויזיה ששברה מוסכמות וחזתה טכנולוגיות עתידניות. בעוד שרובנו מסתפקים בסדרות מדע בדיוני במסגרת "יחסינו" עם הגורמים שמחוץ לכדור הארץ, יש אנשים שקמים בבוקר ומתעסקים בדיוק בנדבך הזה של החיים – החלל החיצון. קבוצה נבחרת של המשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד 5" זכתה בשבוע שעבר להכיר אותם ולבקר באחד המתחמים הסודיים ביותר בישראל - מפעל החלל של התעשייה האווירית ביהוד.
את פניהן של הבנות קיבלה ענבל קרייס, סגנית מנהלת מפעל החלל, אשר סיפרה לבנות עד כמה החלל הוא נדבך חשוב בחיינו המודרניים, בעיקר בגלל הלוויינים השונים המשייטים בו ומשמשים לצרכי תקשורת, מודיעין, ניווט, צילום, בקרת מזג אוויר ומה לא. "ישראל היא החברה השמינית במועדון האקסלוסיבי של מדינות שיכולות לבנות ולשגר לווינים לחלל", אמרה קרייס, ובהמשך הרצאתה סיפרה את סיפורה של החללית "בראשית", הפרויקט הגרנדיוזי שבו לקחה התעשייה האווירית חלק מכריע. "אני מאמינה שהבנות של פרויקט 'מהנדסות העתיד' לדורותיו יהיו אלה שיצליחו בעתיד הלא רחוק להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח", היא חזתה.
בתום ההרצאה המרתקת התפזרו הבנות לעשר כיתות לימוד, שבכל אחת מהן עוסקת קבוצה – שבה עשר נערות – בפיתוח פרויקט טכנולוגי חדשני. בסיור בין הכיתות גילינו שקבוצה מס' 3 הגיעה לפיתרון טכנולוגי לחימוש מטוסים באוויר. המנטוריות של הקבוצה, מהנדסות בכירות בעצמן, מאמינות בו כל כך עד שהן ביקשו לשמור על מעטה סודיות מסוים ולא לחשוף פרטים טכניים על המערכת.
"הקבוצה שלנו אחראית על פיתוח פיתרון לבעיית החימוש האוזל של מטוסי קרב הנמצאים בלחימה. עד היום הם היו נאלצים לחזור חזרה לבסיס תוך בזבוז זמן ודלק, והבנות התבקשו למצוא פיתרון לחימוש מחודש למטוסים בעודם באוויר", סיפרה המנטורית הדר שומרון. לדבריה, "הפיתרון שהתגבש בכיתה מבוסס על מטוס מטען שבתוכו יהיו מל"טים מחומשים. אלו ישוגרו למטוס הקרב ללא חיבור מכני, אלא באמצעות דאטה לינק, והמל"טים האלו יהיו תחליף לחימוש. מטוס הקרב ישתמש במל"טים האלו – שיהיו מלטים מתאבדים או מלטים עם תחמושת מתכלה לשימוש חוזר".
הבנות לא מסתירות את התלהבותן מפיתוח מערכת שתהפוך אולי בעתיד למבצעית. "הרעיון הגיע מנווט בחיל האוויר שהגיע לדבר איתנו", שיתפה גיל פולקמן (16) משוהם, "הוא סיפר על הבעיה ומשם התכווננו על הפיתרון".
עמית כספי (16) מראשון־לציון הוסיפה כי "המטרה שלנו בקבוצה היא לייעל את חימוש מטוסי הקרב באוויר תוך חיסכון בזמן, משאבים וכסף. הפיתרון שלנו הוא עתידני – ואני בטוחה שהוא אכן יתממש. מטוס המטען יהיה מחובר למטוס הקרב בצורה מערכתית, ולא בצורה פיזית, כלומר שבהינתן הוראת הירי מהמטוס השולט, הכט"במים (כלי טיס בלתי מאוישים) ישוחררו. באופן אישי הנושא הזה מרתק בעיניי".
לדברי תמר יצחקי (17) מהמושב ניר ישראל, "כל תלמידה בקבוצה קיבלה משימה וחקרה נושא מסוים שקשור לפרויקט. אחת חקרה על אופן הפעולה של כטב"מים, השנייה על מערכות תקשורת במטוסים וכטב"מים, השלישית על גודלם של מטוסי המטען והמשקל שהם יכולים לשאת, וכן הלאה. בתור נערה שגרה בעוטף עזה ושומעת את המטוסים שעוברים מעל הבית ונאלצים לחזור לבסיס לחימוש חוזר, אני מקווה מאוד שהפיתרון הטכנולוגי שאנחנו מפתחות בכיתה אכן ייושם".
המנטורית עינת קליין אופטימית. "הנושא הזה נבחר עבור הבנות כי מדובר בצורך מבצעי ממשי וגם כי מדובר בתחום שמאוד קרוב לדברים שנעשים בתעשייה האווירית", היא אומרת, "והפיתרון שהן מצאו גמיש ודינמי ונותן מענה למשימות מבצעיות מגוונות".
גם בקבוצה מס' 4 עוסקות הבנות בתחום האווירי, אך הפעם בהקשר אזרחי לגמרי – השימוש ההולך וגדל ברחפנים לצורך משלוחים, לצד התקלות והסיכונים הנלווים לטכנולוגיה המעופפת הזו. "השימוש ברחפני משלוחים הולך להתרחב מאוד בעשור הקרוב בישראל ובעולם. מהשימוש העכשווי בהם בחו"ל אנו לומדים על הסיכונים שיש בהתרסקות רחפנים על מבנים או על אוכלוסייה", סיפרה המנטורית דפנה ארמן, "אחד המקרים היותר מפורסמים הוא של רחפן משלוחים שהתרסק על שמשת רכב בעת ששהה בו פעוט בכיסא האחורי. למרבה המזל רסיסי השמשה הקדמית לא פגעו בפעוט, אך הדבר חידד את הסכנה בשימוש התכוף ברחפני משלוחים לא בטיחותיים".
עדי פישמן (16) מראשון־לציון סיפרה ש"במהלך הדרך בחנו בכיתה שתי אופציות: מערכת שתמנע מלכתחילה נפילה של רחפנים, או מערכת שתרכך את התרסקות הרחפן. אחרי שבחנו את היתרונות והחסרונות של כל שיטה בחרנו במערכת שתמנע את התאונה מלכתחילה. בשלב זה התחלקנו לכמה תתי־קבוצות ובעצם חקרנו את הנושא בבית תוך קריאת מאמרים בעברית ובאנגלית באינטרנט. אני, למשל, התמקדתי בפן העיצובי של הרחפנים – כיצד לייצר רחפנים שיהיו לא רק בעלי עיצוב בטיחותי יותר, אלא גם מושכים יותר לעין על מנת שחברות ירצו לרכוש אותם. דוגמא לפן הבטיחותי היא למשל עיגון הכבלים של הרחפן כך שבתנאי מזג אוויר קשים הכבלים לא ייצאו ולא ייתקלו במבנים או בעצים".
ענבל שדה־אור (16) מרמת־השרון סיפרה ש"התפקיד שלי היה להתמקד בפן המשקל של הרחפן. יש אין סוף סוגיות שצריך להתייחס אליהן. בשבוע שעבר, לדוגמה, התמקדנו בכיתה בהנדסת המערכת של הרחפן והגדרנו מהם הרכיבים, מה ייצא אל בקר הטיסה ומה יהיה נגיש למשתמש ברחפן".
הדר כרמון (16) מעמק יזרעאל אומרת ש"הנושא מאוד מעניין אותי כי יש בו שילוב של תוכנה עם מכניקה של הרחפן עצמו. אני, למשל, התמקדתי בבית בקריאת חומרים על סונאר הרחפן וגלי רדיו. זה היה מרתק".
המנטורית נטלי וונדרמן מספרת ש"המערכת שנבחרה על ידי הבנות מורכבת מחיישנים כגון מכ"מ, פלס, מד תאוצה, מצלמה, מערכת להצלבת מידע ובקר המנתח את המידע ומסיט את הרחפן על פי הצורך. לשמחתנו, הבנות מאוד נכנסו לעניין. הן קוראות חומרים בבית ומתכתבות איתנו בוואטסאפ ברמה יומיומית".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית
קבוצה 4 עם לוויין שפותח בתעשייה האווירית | צילומים: יריב כץ
קבוצה 3 עם דגם של החללית "בראשית". עד גיל 21 תשלחו חללית לירח?
לפנייה לכתב/ת 
