בחירתו של שחר / תוכן גולשים
בימים שמעמד המאמן בישראל הוא חסר כל מעמד, פרידה מבלבול עלולה להיתפס כ"כפיות טובה", אבל כל עוד יעקב שחר בוחר שלא למנות מנהל מקצועי ולגבש בעצמו את אסטרטגיית המועדון, הוא חייב לחשוב על טובת הארגון, לנתק כל שיקול זר ו/או רגשנות, ולקבל החלטה קרה ומחושבת, גם אם הדבר כרוך בהחלטה לא פופוליסטית. מצד שני, גם ברק בכר הוא לא הימור בטוח. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
שנתחמם במשחקי אסוציאציות? קורונה! נו בטח חשבתם על הנגיף הקטלני שמשתולל בעולם בחודשים האחרונים. בחירות מועד ד'! נכון שחשבתם על נתניהו, גנץ או ליברמן, או אולי פשוט על תחושת החלחלה שעצם האפשרות הזו מעוררת? תהליך! טוב, אין הרבה ברירות, מכבי חיפה.
תהליך, Process, המילה הזו אולי יותר מכל, נקלטת באוזני אוהד הכדורגל הישראלי כלעג וקלס. קשה שלא לחשוב עליה כמקושרת יותר מכל עם 9 שנות הבצורת הירוקות, המילה הזו נזרקה לחלל האוויר בעברית או אנגלית, בלא מעט מסיבות עיתונאים וראיונות עד שכבר נשחקה לחלוטין ואיבדה מערכה בהפסדים מרים ובהודעות פיטורין לקוניות, ולא נותר ממנה דבר מלבד חומר קומי לחשבונות הווירטואליים ברשתות.
מרקו בלבול(צילום: עוז מועלם)
רבים אמרו אותה, אך רק אחד עשה. אז כן, גם קוראי שורות אלו מבינים שככל הנראה העונה הנוכחית של הירוקים לא תסתיים בזכייה בתואר (אם בכלל תסתיים חרף איום הקורונה), וכבכל ספורט תחרותי, הצלחה נמדדת באופן השטחי ביותר, בהנפת פיסת מתכת בחודש מאי, בהישגיות גרידא. חונכנו שלא זוכרים את הסגן של בר כוכבא, אלא שהסגנות של בלבול ראויה להיזכר.
ניתן לאפיין את קדנציית בלבול בקו משיק אחד בלבד לקודמיו בתפקיד - הדיסוננס שבין הופעתם התקשורתית לבין הופעת השחקנים במגרש. הרי שעד לפני כשנתיים, כל אותם החיוכים, ההבטחות והפנטזיות התנפצו להם לרסיסים כבר במחזורים הראשונים לעונה, ומטבע הלשון "הלכו לים" נאמר עוד לפני החגים. כשבלבול נקרא לסוכת המציל, 50 הגוונים של האפור הפכו ל-51, הסיסמאות והקלישאות הידועות והשגורות שנאמרות בכל ראיון מחדש, גורמות לאוהדי הקבוצה לכבות את הרובוט המרואיין, ללחוץ שוב על התקציר ולהתמוגג מ-90 דקות המשחק שמכווצות לקליפ הקצר.
אז על איזה תהליך בכלל מדובר? הרי מכבי חיפה של בלבול עשתה 1 מ-12 במשחקיה נגד מכבי ת"א, יריבתה על הכס, הפסידה והודחה פעמיים מגביע המדינה בשלבים די מוקדמים, נראתה לפרקים כמו קבוצה שלפעמים המזל דבק בה יותר מדי, ובכלל בעצם הפער שבין מכבי חיפה זוללת האליפויות לבין גירסתה הנוכחית.
התהליך הוא בעצם העובדה שמכבי חיפה בקשר עין סביר עם המקום ה-1 טרם תחילת הפלייאוף (בניגוד לפער 31 הנק' שנחתם אשתקד), הליך בחירת הרכש הן הישראלי והן הזר - השתפר משמעותית. כל נתון סטטיסטי אחר יעיד על גדילה בקצב שיעור הבישולים והכיבושים, הניסיונות להבקעה, מלך השערים של הליגה הוא ירוק (זכר לשלומי ארבייטמן מעונת הקיזוז), יש קפטן חיפאי אסלי שהוא עוגן לעמדת ה-6 ואפילו ליהוק מבטיח לבין הקורות שלא שלט ברחבה מאז פרישתו של "התמנון". ובקיצור - פשוט כיף, כיף להגיע למשחקים וליהנות מתצוגות כדורגל.
מרקו בלבול הוא בית ההבראה שמכבי חיפה כה הייתה זקוקה לו. לא רק האלתור המהיר בשטח בזמן שהפצע מדמם, אלא הטיפול הממושך והשיקום שלאחר מכן. בראי העבר, שום קבוצה (ישראלית או זרה) לא נבנתה בתהליך אינסטנט של כמה חודשים והתמודדה על תארים בטווח הארוך. כל סגל שחקנים, בטח כזה עם ממוצע גיל כה צעיר כמו של בלבול זקוק לשכר לימוד על מנת להפיק לקחים עתידיים. לרובם זהו הניסיון הראשון בקבוצת צמרת בכירה בישראל שמתמודדת עם לחצים תקשורתיים וציפיות תובעניות מהקהל, ומלבד חיימוב וסלליך אף אחד משחקני הסגל לא זכה לטעום מטעמה של האליפות.
אך לצד הטוב, עומדות גם נקודות התורפה של בלבול - הקיבעון המחשבתי, ניהול המשחק טעון השיפור, חילופים מאוחרים וידועים, סאגת ירדן שועה שמסרבת להיפתר ואי החיזוק בחלון ההעברות החורפי שצריך היה לסייע בלחיצת כפתור הטורבו במירוץ לאליפות. רק ימים יגידו אם זו אכן תקרת הזכוכית של בלבול והאם כל אותם הפרמטרים שחסרים לו הם כאלו שיוכל לרכוש בתפקידיו הבאים לאחר ששערי סמי עופר יסגרו בפניו, או שמא חלק בלתי נפרד מאישיותו המקצועית.
יעקב שחר (צילום: עוז מועלם)
בימים שמעמד המאמן בישראל הוא חסר כל מעמד, פרידה מבלבול בקיץ עלולה להיתפס כ"כפיות טובה" וכ"יריקה לבאר ממנה שתית", אבל כל עוד יענקל'ה שחר בוחר שלא למנות מנהל מקצועי ולגבש בעצמו את אסטרטגיית המועדון, הוא חייב לחשוב על טובת הארגון שהוא מנהל, לנתק כל שיקול זר ו/או רגשנות, ולקבל החלטה קרה ומחושבת, גם אם הדבר כרוך בהחלטה לא פופוליסטית.
כרגע ברור לכל, ברק בכר הוא האופציה המובילה למינוי במידה ויבוצע ריענון על הקווים. אין זה מקרי ששחר ממתין עם החלטתו בדבר חידוש החוזה לבלבול, מתוך רצון לקבל הכרעה על בסיס מבחן התוצאה. כמו בעל המצוי בחיי נישואין רגילים ובנאליים, שבראשו צצות מחשבות על פנטזיית המלכה של הכיתה שלא מומשה מעולם- כבר בעבר עלתה האפשרות שבכר ידרים מקריית שמונה לירוק של חיפה, קבוצתו האהודה כילד, אך לבסוף ירד מהרכבת בתחנה הדרומית ביותר והביא להפרחת השממה לאחר 40 שנה עם 3 הנפות רצופות.
אמנם בקריירה הקצרה שלו בכר כבר הספיק לקבל הכרה תקשורתית-עולמית לנוכח הישגיו הרבים בתקופה כה קצרה, אך קשה להצביע על מינויו כהימור בטוח להצלחה. אף אחד לא מבטיח לזכייה בתארים תחתיו, וייתכן שברק בכר של העונה וחצי האחרונים ישתלט גם על קדנציית האימון הבאה שלו, בין אם במכבי חיפה או בכל מקום אחר. אין לדעת מה צופן העתיד, אך בהווה ברק בכר הוא מנייה בעלייה עם ביקוש עתידי בבית"ר ירושלים המדשדשת או נבחרת ישראל שעם היכרותינו עמה - ודאי תקרוס ברגע האמת עם הצוות האוסטרי. בכר הוא מוצר מדף עם תוקף לעוד כמה חודשים בלבד, אך ככזה המעוטר במדבקה האדומה של "הצלחה בכמות גבוהה", הרי שייחטף מהר.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
פורסם לראשונה 11/03/2020 13:23
לפנייה לכתב/ת 
יעקב שחר
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
