כשבנימין נתניהו התקשר לבני גנץ

לצערנו זה עוד לא קרה, אבל הכאוס מסביבנו מחייב את שני המועמדים להתגבר על המשקעים, לשלם את המחיר, ולהתכנס לממשלת אחדות

עובד יחזקאלפורסם: 12.03.20 , 10:56

בני גנץ ובנימין נתניהו(צילום: AFP)

הנה תסריט לשיחה טלפונית דמיונית שלצערנו לא התרחשה עד כה. בנימין נתניהו יתקשר ישירות לבני גנץ, לא דרך עוזרים, יועצים וספינולוגים, אלא רק שני מועמדים לראשות הממשלה שמתכנסים לשיחה בארבע אוזניים. פוליטיקה היא אזור לא נחמד בלשון המעטה, יאמר נתניהו למי ששירת כרמטכ"ל תחתיו, אבל זה המקום, מאז שחר האנושות, שבו אינטרסים של בני אדם נפגשים ומייצרים מציאות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

נתניהו יוסיף, "מה שקרה בחודשים האחרונים ראוי בהחלט לשיחה נפרדת, אבל הפעם החלטתי להציע לך לדבר על העתיד. ברור לשנינו שאסור ללכת לסיבוב בחירות נוסף. המערכות לא מתפקדות, האתגרים הבריאותיים, הביטחוניים והכלכליים הגדולים לא מקבלים מענה ושנינו צריכים לחשוש מקריסת מערכות".

אחרי שגנץ יהנהן ויסכים שאירועי השעה מחייבים זאת, יציע לו נתניהו להיפגש: "אני מבקש ממך כרגע לא לדבר על זה עם אף אחד, כי אפילו לאנשים הקרובים אלינו ביותר יש אינטרסים".

כמובן, יענה גנץ ויזמין את ראש הממשלה לביתו כבר באותו ערב: "ברור לך שמיד יגידו לי שאתה שוב עושה ספין או תרגיל. ובינינו, אתה יודע לעשות אותם יותר טוב ממני. אבל הפעם אני בוחר להאמין לך. אני מחכה לך ב-20:00 בערב".

אז כן, תסריט דמיוני. אבל גם המציאות מופרכת: נתניהו לא יכול להקים ממשלה אלא אם יגרום לכמה שחקנים לבצע פעולות של הונאת ציבור, הפרת כללי בסיס של אתיקה ומוסר ולערוק למפלגתו עבור טובות הנאה. גנץ לא יכול להקים ממשלה אפילו בתמיכת הרשימה המשותפת, והסיכוי לחוק פרסונלי – מעבר לבעייתיות ולצביעות הטמונה בו – נמוך.

שלוש פעמים ברציפות הוכיחה המציאות שבתנאים האלה הולכים לבחירות נוספות, כך שאנחנו בהכרעה בין שתי חלופות: בחירות רביעיות תחת מגפת הקורונה, או ממשלת אחדות. אין אפשרות אחרת.

שני הצדדים יצטרכו לבלוע גלולות מרות מאוד. גנץ וכחול לבן יצטרכו לאפשר לנתניהו לכהן חצי מהתקופה כראש ממשלה. נתניהו ייאלץ להסכים לרדת מכסאו במחצית מהתקופה ולהקריב בריתות. ולא פחות קשה: שני הצדדים יצטרכו לוותר על כעסים, עלבונות והטחות אשמה.

בסופו של דבר ההבדלים בין הליכוד לכחול לבן אינם גדולים. אפשר לבנות גשרים ולשתף פעולה. אבל מעל לכל חלה עליהם החובה להעדיף את טובת האזרחים ואת עתיד המדינה על פני שיקולים אחרים. מאז דצמבר 2018 אנחנו בהזיה בלתי נתפסת שפוגעת בכל אזורי הפעילות בישראל – ממשלית, חוקתית, תקציבית, ביטחונית, בריאותית ואסור שזה יימשך.

דוד בן גוריון היה סקפטי מאוד ביחס לפוליטיקה, אך הוא בכל זאת עשה את הבלתי יאומן. הייתה לו תובנה מעניינת מאוד. הוא אמר: "אם אתה רוצה להיות ריאליסט בארץ ישראל, אתה צריך לקום כל בוקר ולהתפלל לנס". אז כן, אני מאוד רוצה להיות ריאליסט בארצי. וכן, אני מתפלל בכל כוחי לנס גדול שיאפשר הקמה של ממשלת אחדות מהר ככל הניתן. כי אם לא - נמצא עצמנו במערכת בחירות רביעית, ואינני רוצה לעלות בדעתי את ההשלכות של התסריט הזה.