יוניפר קייר Uniper Care

יוניפר מספקת שירות מבוסס טכנולוגיית טלא-רפואה מונגשת ופשוטה להפעלה לקישור בין מטופלים למטפלים.

הדר זילברשטיין מחברת יוניפר קייר מספרת כי בשונה ממערכות וידאו קיימות כמו ZOOM הדורשות מהמשתמש רף טכנולוגי מסוים, ביוניפר קייר כל המערכת מוכנה להפעלה ואף אינטואיטיבית. ״אין אצלנו מכשול טכנולוגי״, היא מבטיחה. ״בנוסף למפגשי הוידאו, המערכת מכילה תוכן מוקלט וזמין עשרים וארבע שעות בימימה. עומדים לרשות המאושפז תכני וידאו טיפוליים ורגשיים רכים, בנושאי אורח חיים בריא, יוגה, מוסיקה מרגיעה, נופים. אלו תכנים המרוממים רגשית המזכירים למבודדים מה הם אוהבים בחייהם, מוסיקה, התעמלות וכו'. איסוף התכנים והנגשתם מאפשרת להביא את הוידאו הטיפולי למאושפז ולא לבנות על כך שהוא באופן יזום יחפש אקטיבית את התכנים האלו״.

״ברגע שיש חשש להידבקות בקורונה ומועברים לאשפוז בבידוד, אתה מפסיק לראות פנים אנושיות בכל התהליך. כל מי שבא איתך במגע ממוגן בצורה מאסיבית. אתה לא מזהה את האנשים בחליפות כדי להבדיל ביניהם, מה שמוסיף לתחושת הבלבול. האם אלו אותם האנשים לאורך התהליך? האם התחלף צוות האמבולנס שאסף אותך לאלו הנמצאים באזור קליטתך לבידוד? יש קושי לתקשר עם כל המסכות וללא יכולת לראות הבעות פנים, כך שעוד לפני הכניסה לחדר הסגור, אתה כבר חש לבד ויוצא דופן מכל מי שסביבך. כל התהליך מלווה בחוסר וודאות ותחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגליך. את הפנים האנושיות הראשונות המאושפזים פוגשים דרך המסכים שלנו, המאפשרים להעביר תקשורת וידאו בין המבודד לצוות המטפל ומשפחת המבודד. קבוצת מאושפזי הקורונה הראשונה שהגיעה לישראל הופרדה והמערכת שלנו הייתה הפלטפורמה היחידה שאפשרה לקבוצה להתאחד, לראות זה את זה ולהרגיש שוב כקבוצה. דרכה הם תיקשרו כדי לשבור את המתח ולשכוח מהשגרה בבידוד, וגם חוו מעברי רגשות קיצוניים כשהציפו דרך המערכת המון רגשות שליליים.

זילברשטיין מלווה מאושפזי קורונה בבידוד בשבועות האחרונים: "אנשים שיש חשד שנדבקו בקורונה נקלעו לאשפוז בבידוד בבת אחת בחייהם. בשונה מקשישים מבודדים שאנו מטפלים בהם, מאושפזי הקורונה לא חוו התדרדרות פיזית הדרגתית המאפיינת את ההזדקנות. המעבר החד טלטל את חייהם מקצה לקצה, הביא עימו תחושות של חוסר שליטה, חוסר וודאות לגבי העתיד. המבודדים חשופים לתקשורת ומקבלים פידבקים סותרים מעיתונאים, מהדלפות ממשרד הבריאות, או מצוותים רפואיים המטפלים בהם. בכל רגע יש שמועה חדשה והפערים במדעים מולידים אשמה כלפי הרשויות.

בכל יום בבוקר אנו עולים לשיחות וידאו עם הקבוצה המאושפזת כדי לשמור על רצף, שיתרגלו לרעיון שאמנם כל אחד מהם פיזית לבד אבל הם לא לבד בכל התהליך ואנו פה באופן קבוע לצדם. כשמתחילים את ההתקשרות עם מאושפזים קשה להניע אותם לתקשורת פתוחה. אנשים ננעלים מבחינ תקשורתית-התנהגותית ונכנסים לתהליך שהולך ונבנה על בסיס מפגשים יומיים וארועים משותפים כמו קבלות שבת קבוצתיות דרך הוידאו״.

כיצד נערכים המפגשים הוירטואלים בין מבודדי הקורונה?

״המאושפזים תמיד בחרו להופיע לוידאו הקבוצתי, גם אלו שלא דיברו ולא לקחו חלק פעיל בשיחה עדיין הקשיבו והיו נוכחים כחלק מהמפגש הוירטואלי בין כל המבודדים והצוות המטפל. זה בסדר, ככה זה גם בחיים לא כולם דברנים, לא כולם משתתפים פעילים. יש אנשים שעובדים לפי השקט שלהם, סופגים מידע, ניטעות אצלם מחשבות. לא כולם טובים בלשחרר. חלק מאיתנו טוב בלאגור. מה שחשוב זה לקיים את הרוטינה, להכיל את הצפת הרגשות על בסיס יומי. הנוכחות שלנו הפכה לגורם מתווך בין קבוצת המאושפזים לצוות הרפואי. ראינו מצוקות המשותפות לכל חברי קבוצת המאושפזים ושיקפנו אותן לצוות הרפואי. אם מאושפז נמצא במשבר רגשי, רופאים ואחיות אינם פנויים עבורו, הצוות הרפואי שעובד באינטנסיביות לא צריך להתעסק עם תחושות הכעס שמלווה את הבידוד, כי גם ככה קשה לטפל עם כל מגבלות הבידוד ואין צורך להוסיף קשיים. אנו מביאים את המאושפזים מוכנים רגשית למפגש הרפואי לצורך טיפול. גם אם הכעסים עולים לא במסגרת שעות הטיפול היומי, אנו זמינים לעלות מול המאושפז ולקחת את זה. כשנכנסנו לעבודה עם מבודדי הקורונה הבנו שרמת התגובה שלנו חייבת להיות מהירה וזמינה עבורם״.

צוות החברה הישראלית, שעובדת על קו ארה״ב- ישראל מתאר את הצדדים הפחות מוכרים מהבידוד הכפוי: ״נכנסנו לעבודה גם עם מבודדים שלא הגיעו כקבוצה, שם המחנה משותף הוא רק החשש מהידבקות. במקרה כזה החיבור שלהם לשיחות וידאו משותפות נעשה בתדירות שונה כי אין להם צורך לדבר עם קבוצת אנשים שהם אינם מכירים. בשלב הראשוני הם יתקשו לפרוק מול קבוצת זרים רחבה תחושות בדידות המלוות בחוסר וודאות. אנו הפלטפורמה לפרוק רגש: חששות, עצבים, אכזבות. לכן כשמתחילים את התקשורת עם המבודדים באופן אישי ולא קבוצתי, הם מרגישים יותר בנוח לפרוק. למשל לשתף שהם לא עם ילדיהם בפורים ומאוכזבים מכך״.

מה הסכנות לבריאות הגוף והנפש במהלך בידוד?

"גוף ונפש הם אחד, אם הנפש חלשה, הגוף מתקשה להתמודדד עם מחלות, ואם הגוף חלש, הדבר משפיע על הנפש. בבידוד קל להגיע למחשבות שהכל הבל הבלים, המבודד לא שולט בכלום, אנשים בבידוד התגלגלו לשאלות קיומיות. מי שבחוץ אינו חווה בידוד, זו תחושה נוראה. חשוב מאוד לדבר, לדבר על הפחדים, לדבר על החרדה שלי שהיא לגיטימית ונורמלית ולא רק שלי אלא משותפת למרבית המאושפזים. זכור לי מפגש שכמעט כולו הכיל המון כעס, ברבע שעה האחרונה של המפגש הצעתי למאושפזים שנהפוך את כל התלונות לתוכן יישומי עבור הצוות הרפואי. הנחתי אותם שעכשיו לאחר הפורקן אנו מחפשים כיצד להיות אפקטיביים, כי כעס לא אפקטיבי ולא פרודוקטיבי. בנוסף, אנו בני האדם מקבלים המון מידע בהאזנה ויש פערים בין מה שאנו שומעים למידע שאנו מבינים ונקלט אצלנו בראש. לכן שאנו מדברים אנו מקבלים פידבק מהסביבה לגבי מידעים, לפעמים השיח מתקן את הבלבול שנוצר בעת קליטת התוכן, או מאפשר לתת כלים להתמודדות עם מחשבות שעוברות בראש, מפיג שמועות לא נכונות״.

קלטורה Kaltura

פלטפורמה להעברת וידאו עבור ארגונים בין אם אלו ארגוני בידור המעוניינים להפיץ תוכן וידאו ברחבי העולם, תשתית וידאו ארגונית לחברות גדולות המאפשרת לקלוט עובדים לארגון על בסיס וידאו, להעביר הדרכות לעובדים ולנהל מחלקות. בין לקוחותיה של החברה בארה״ב, הרווארד, ייל, קולומביה, NYU, אוניברסיטת סטנפורד ומישיגן, אוניברסיטאות מובילות בארה"ב אשר משתמשות בתשתית הוידאו להעברת הדרכות לאנשי הסגל ושיעורים לסטודנטים בהרווארד, ייל, קולומביה, NYU, סטנפורד ומישיגן אשר עושים בה שימושים שונים להנגת חומרי לימוד.

"פונים אלינו באופן בלתי פוסק מחברות וארגונים המעוניינים בימים אלו להטמיע מיידית את הטכנולוגיה שלנו לניהול עבודה מרחוק״, מספרת סיגל סרור, סמנכ"ל בקלטורה. ״חברות אלה לא רק מבקשות פריסה מיידית של הטכנולוגיה, אלא גם הדרכה לעובדים שאינם מורגלים בעבודה מרחוק. כיום לא מדובר בטכנולוגיה שרלוונטית רק לחברות גלובליות הצריכות לשפר את התקשורת למרות הריחוק הפיזי של הצוותים מסביב לעולם. ארגונים רבים רואים באפשרות לעבוד דרך וידאו הטבה לעובדים, המאפשרת להם לחלק את זמן העבודה מהמשרדים או מהבית. למשל אנו בקלטורה כדרך קבע מאפשרים לעובדנו לבחור לעבוד מהבית , כרגע בגלל הקורונה אנו נמצאים במצב בו 52% מהעובדים בחרו לעבוד מהבית והמהלך לא משבש את פעילותנו. ״להערכתנו״, היא מוסיפה, ״וירוס הקורונה יוביל לשינויים בהעסקה בתקופה הקרובה. השינויים כנראה יישארו בשוק העובדה גם לאחר החזרה לשגרה. חברות מבינות שהן צריכות לבדוק האם לעובד יש ניסיון בכלי עבודה מהבית, והאם התארגן לעבודה מהבית ללא הפרעה. עובד שיהיו לו את היכולות האלו יקבל תעדוף למקום העבודה. אלו שאלות שיהפכו לחלק קבוע מתהליך הקבלה לעבודה כמו שארגונים תמיד בודקים מה מרחק המגורים של העובד ממקום העבודה וכמה זמן לוקח לו להגיע. אין ספק שחברות עם עובדים הרגילים לסביבת עבודה על בסיס וידאו ארגוני יצלחו טוב יותר את המשבר הכלכלי של הקורונה, לעומת אלו שאינם מיומנים בשיטת העבודה או שאין לארגון תשתית תקשורת בוידאו כלל."

במה השירות שונה משירותי וידאו אחרים בשוק?

״כלי ניהול הפגישה שלנו מציעים חדר פגישות וירטואלי המאפשר כניסה בזמן אמת של המוני משתתפים במקביל בהיקפים גדולים בהרבה משל תשתיות העברת וידאו ארגוני הנפוצות בשוק. חדר הפגישות תומך בסגנונות פגישה שונים, לדוגמא הצוותים יכולים לכתוב ביחד במהלך הפגישה על לוח דיגיטלי משותף, להתחלק לקבוצות דיון קטנות בחדרים אחרים, לצפות בתכני וידאו בעזרת נגן ייעודי, לציין הערות משותפות לסיכום הפגישה ולענות על שאלונים כדי להעריך את רמת ההבנה ולהגדיל את מעורבותם של המשתתפים״.

קלאס מי Class.Me 

אפליקציה המאפשרת לתלמידים להתמודד עם מציאות חדשה ומספקת סביבת לימודים משותפת לתלמידים ולמורה, ללא תשלום.

״הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים בבידוד גישה מהטלפון הנייד ומהמחשב לרשת תקשורת פנים כיתתית להעברת חומרי לימוד, הצגת שאלות בצ'אט משותף ומתן תשובות על ידי המורה. בנוסף לכיתה הכללית עם המורה המחנכת, ניתן לפתוח כיתות נפרדות נוספות עם המורים המקצועיים. כך אפשר להתכונן יחד למבחנים, לשאול שאלות ולקבל הדרכה מהמורה, כל זאת בלי לצאת מהבידוד״.

גם ללא בידוד, השירות פועל כיום בעשרות בתי ספר בעולם, בעיקר ארה״ב, סינגפור ואוסטרליה. ״אנחנו פעילים בקרב בתי ספר בקהילה היהודית בארה״ב. אחרי שמספר בתי ספר נסגרו, קיבלנו עשרות פניות מבתי ספר. מנהלים מספקים הנחיות להורים ולתלמידים דרך השירות, גם ברמת ההיגיינה ובעיקר ברמת חיפוש פתרונות ללמידה מרחוק״.

כיצד יכולים תלמידים ומחנכים להתחבר ולאתר את הרמה שמתאימה להם?

״המערכת מתאימה לבתי הספר ולמנהלים כדי לייצר מרכזי למידה וירטואליים מרחוק ולאפשר קשר לימודי ישיר בין המורים לתלמידים, תרגול ולימוד וירטואלי שוטף. אין מגבלת כיתות במערכת, הכיתות הוירטואלית משקפות את הכיתות הפיזיות ונפתחות אוטומטיות על פי הרמה הלימודית״.

מערכת התכנית מודדת את יכולות התלמידים וקצב התקדמותם, על מנת לספק תובנות מדויקות למורה על התקדמות הכיתה. מי משתתף יותר ומי פחות, אלו תלמידים זקוקים לתשומת לב פרטנית בכדי שאף אחד לא יוותר מאחור.

האפליקציה כוללת פיצ'רים שמאפשרים לתלמידים לשאול שאלות בצורה אנונימית, והיחיד שרואה את שמו של השואל הוא המורה, שמקבל בכך אינדיקציה נוספת על רמתם של התלמידים ומקומות שהם מתקשים בהם. המערכת חוסמת מילים פוגעניות ותמונות לא ראויות, כדי להבטיח את פרטיות התלמידים״.

בידוד בימי קורונה.

טייטו Tyto care

מערכת להנגשת בדיקות רפואיות לאוכלוסיה על ידי רופא, בלי לצאת מהבית בעזרת מכשיר המבצע בדיקת ריאות, לב, אוזן, גרון, עור, חום ובטן.

״החברה פועלת על מנת לחסוך את ההגעה ,ההמתנה והחשיפה או חשש לחשיפה במרפאה במכשיר קטן וקל לשימוש ותפעול שנוח למשתמש. מאז התפרצות הוירוס, אנחנו רואים צורך גדול ועלייה בביקושים מצד הרופאים, בתי החולים, החולים, והמרפאות שרוצות להקטין את החשיפה והחשש״.

בשבועות האחרונים, הם מדווחים, יש עליה דרמטית בביקוש ובשירותי המוצר. ״בזכות המערכת רופא יכול לבצע אבחון מקוון שמחליף אבחון פנים אל פנים, כך שאין צורך להגיע למרפאה״.

מדינט Medint

יחידת המודיעין לרפואה. שילוב של שני עולמות תוכן (מודיעין ורפואה), עבור רופאים ומטופלים עם מחלות מורכבות.

החברה מספקת מידע חיוני לצורך קבלת החלטה רפואית בהתאמה לפרופיל המטופל והמקרה הרפואי שלו.

כמו כן, מפעילה מערך שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי עדכני מכל העולם, מידע המותאם אישית לחולים שאובחנו, המחפשים את הטיפול המתאים ביותר להם ולמקרה הרפואי שלהם.

החולה מלווה לאורך כל הדרך על ידי חוקר רפואי אישי, המנתח עבורו את מכלול המידע וסוקר בפניו את מגוון האפשרויות הטיפוליות כדי לאפשר לו ולצוות הרפואי המטפל בו לקבל החלטות מיטביות.

״פתחנו עמוד לקהילה שלנו בו אנו מעדכנים במידע רפואי מהימן עבור הציבור הרחב. אנו מקבלים המון פניות בעמוד״, מספרת תניה עטיה, מייסדת מדינט.

״כרגע מה שמאוד מעניין זה ערכות בדיקות קורונה הזמינות בשוק והמצב הרגולטורי.

זה מעניין - כי אם נצליח לאתר ערכת בדיקה מהירה - נוכל ללהבין מהר מי נדבק ולבודד אותו.

מדינות רבות החלו להרחיב בדיקות קורונה בקרב האוכלוסיה. דרום קוריאה וסין בדקו מאות אלפי מקרים. ארה"ב בדקה רק כ-1,700 איש נכון להיום, אם כי המספר לא כולל בדיקות במעבדות ממשלתיות ופרטיות מהשבוע האחרון – ככל הנראה כ-6 אלף בדיקות במצטבר. המס' הנמוך משוייך בעיקר למחסור בערכות במדינה. הביטוח הרפואי MediCare מכסה בדיקות קורונה בתנאי שהרופא פסק כי יש נחיצות לכך. לאחר שנקבעה נחיצות, הרופא צריך להזמין ערכת בדיקה ולהמתין להגעתה״.

״לא. פונים אלינו ארגונים של מקבלי החלטות שרוצים להבין מה נעשה במדינות שונות ברמה הקלינית (מידע עבור רופאים) והמדינית (מידע עבור אנשי רגולציה). יש המון פניות מהציבור שרוצה לקבל מידע מהימן ואני מפרסמים בעמוד שלנו בפייסבוק״.

״לא יכולים לסייע רפואית, אבל יכולים לספק לציבור ולמקבלי החלטות מידע מהימן שיסייע להם להתנהל נכון יותר ולקבל החלטות טובות יותר״.