הקורונה היא הזדמנות לחיבור היסטורי
ההבשלה של החברה הישראלית להכרה בנציגים הערבים כשותפים היא מהקשות ביותר לבליעה. אבל הנגיף לא עוצר במחסום, ולכן זו הזדמנות לפיוס
בנימין נתניהו, אמש(צילום: רויטרס)
1. טעה מי שציפה שבנימין נתניהו יסיק את המסקנה המתבקשת נוכח המציאות שנכפתה על מדינות העולם ועלינו עקב התפרצות הקורונה. נתניהו כמו נתניהו: מסיבות עיתונאים שבהן הוא ממשיך לשווק את עצמו, ובמקביל מסרב לקבל לממשלה את "תומכי הטרור", כהגדרתו, ובכך מחמיץ הזדמנות היסטורית להתפייס עם ערביי ישראל סביב סוגייה שאיננה שייכת לימין ושמאל ושאלות מדיניות. הנגיף לא עוצר בשום מחסום, והוא מחייב אותנו להתאחד: ערבים ויהודים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
2. נכון, לא ניתן לטאטא את העובדות שמצביעות על התלכדותן של הרשימות הערביות במשך עשרות שנים סביב השאיפות הלאומיות שלהם, ועל הזיקה שלהן לפלסטינים שחיים בגדה, בעזה ובמדינות ערב. למעשה, שני הצדדים מצטופפים סביב הנראטיב של חלום כיבוש הארץ מצד המצביעים היהודים, מול החזרה לפלסטין שמתבטאת ב"זכות השיבה" אצל רבים מקרב הערבים בישראל. אולם חלומות זה דבר אחד, והרצון לדחוק מכאן את הצד האחר הוא דבר שלא מתקבל על הדעת.
למרבה האירוניה, נתניהו הוא זה שגרם לערבים אזרחי ישראל לבוא בהמוניהם לקלפיות במערכות הבחירות האחרונות, והפך אותם לגורם שמסוגל לשבור את התיקו בין המתמודדים על ראשות הממשלה.
3. בשב"כ ניתחו את הקריאות לפגוע בבני גנץ שעלו ברשתות החברתיות ומחוצה להן, ולא מוכנים לאפשר רצח פוליטי נוסף. לכן, יו"ר כחול לבן זוכה להגנה מצד היחידה לאבטחת אישים, ומצטרף למועדון המצומצם של "סמלי שלטון" שכולל גם את הנשיא, ראש הממשלה ונשיאת בית המשפט העליון, שנהנים כולם משמירה על חייהם מסביב לשעון. על הרקע הזה, מותר לצפות שגנץ יאחוז בהזדמנות שניתנה לו, ויאמר בקול צלול: חברי הכנסת הערבים הם שותפים לגיטימיים לניהול ענייני המדינה.
תהליך ההבשלה של החברה הישראלית להכרה בנציגים הערבים כשותפים ולא כאויבים הוא מהתהליכים הקשים ביותר לבליעה, אבל צריך לזכור שאין לנו ארץ אחרת – ובתא השטח הזה חיים שבטים אחדים שהזכויות שלהם לא נמדדות על פי דתם.
נתניהו קורא לממשלת חירום לאומית, אמש (צילום: משה מזרחי)
4. ממשלת חירום לאומית, אם תקום, אמורה לטפל רק בסוגיה אחת: מגפת הקורונה. אם נתניהו מתכוון ברצינות לממש את הזמנתו ליו"ר כחול לבן, כל שעליו לעשות הוא להניח על השולחן הצעה להקמת קבינט שינווט את הגופים שמתמודדים עם ניהול המשבר שנגרם בעקבות התפרצות המגפה.
לצד ההצעה של נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין צפוי לפתוח היום (א') בהתייעצויות סביב השאלה על מי תוטל המשימה להרכיב ממשלה. מוטב שנזכור ששיטת הממשל הישראלית לא יוצאת לחופש בגלל הקורונה, וקרוב לוודאי שגנץ יוכל הפעם להיות הראשון שיקבל את המנדט, משום שיהיו לו יותר ממליצים.
5. אתמול בבוקר קיבלתי טיפול רפואי (בשל בעיה לא מסכנת חיים) במרפאה בבני ברק. רוב האחים, האחיות והרופאים היו ערבים, שמגיעים מדי יום להעניק עזרה לכולנו מערים ומכפרים בצפון ובמרכז. הם מסורים וראויים לכל שבח. הם לא מערבים פוליטיקה עם עבודתם: טיפול לכולם. אני מניח שהדבר היחיד שמעניין אותם הוא שכולנו נפנים שהם אזרחים שווי זכויות כמונו. ואני אוסיף: נתניהו, עליך מוטלת האחריות להודות להם, משום שהם מגויסים כל השנה לטפל באותה אוכלוסייה שאתה כבר שייך אליה, המבוגרים.
זאת ועוד: משפטו אמנם נדחה, אבל ראוי שנתניהו יזכור את דברי הנביא ישעיהו, לפני שנשמע רמזים מכוערים על זהותם של השופטים: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
שמעון שיפר הוא פרשן "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
שמעון שיפר
צילום: דנה קופל
מומלצים
