המציאות המדומה של טהרן
איראן כל הזמן משקרת. על ה"דמוקרטיה" שלה, על הנעשה בסוריה, על מצבה הכלכלי. פובליציסט לבנוני על חוסר האמון במשטר האיסלאמיסטי
זו הייתה סצנה שנראתה כערבוב בין סרט של אלמודובר וסרט של טרנטינו: מכונית שברולט שחורה, אמריקנית לעילא, יפה ומרשימה, מפלסת את דרכה בתוך המון רב שקורא "מוות לאמריקה". המכונית הסיעה את שרידי גופתו של קאסם סולימאני, שחוסל בתקיפה אווירית אמריקנית. הטיל, שנורה ממל"ט, היה אמריקני כמו מכונית השברולט. הפרדוקס העצום הזה שריחף מעל ההלוויה בטהרן גרר אינספור תגובות סרקסטיות ברשתות החברתיות. אלה לא מנעו ממזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לצאת בקריאה להחרים מוצרים אמריקניים. עולם שכולו חוסר-היגיון נגלה מול עינינו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
והאבסורד לא מסתיים כאן. המפקד החדש של משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, מסר לתחנת הטלוויזיה אל-מיאדין המקורבת לחיזבאללה שהתנאים כעת אינם מתאימים למחיקת ישראל מהמפה, ואולי הדבר יסתייע בעת אחרת. דבריו נאמרו שעות לאחר שישראל תקפה שוב בפאתי דמשק ופגעה ככל הנראה בבסיסים איראניים.
בה בשעה, יו"ר הפרלמנט האיראני עלי לאריג'אני ביקר בביירות והצהיר בפני העם הלבנוני על נכונותה של איראן להגיש ללבנון סיוע כלכלי. ידוע לכול שאיראן, הנתונה תחת סנקציות כלכליות קשות, זקוקה בעצמה לסיוע; קל יותר להאמין כי לבנון, הקורסת מבחינה כלכלית, היא שתסייע לאיראן. נסראללה עצמו הציע ללבנונים לבקש סיוע כספי מסין.
- כך מחריפה הקורונה את המשבר באיראן
/ ד"ר רז צימט
עוד פרדוקס איראני הוא העובדה שהמשטר מתגאה במודל דמוקרטי, שהתבטא כביכול בבחירות שהתקיימו בחודש שעבר, אולם בפועל מועצת שומרי החוקה פסלה 80% מהמתמודדים הרפורמיסטים. התקשורת הפרו-איראנית דיווחה אז כי "תבוסת הרפורמיסטים מובטחת" – ממש מסקנה עניינית מפיהם של אלו שמנעו מהרפורמיסטים להתמודד בבחירות.
הפייק ניוז האיראני לא נעצר בגבולות המדינה אלא עוסק גם בסוריה: בתקשורת הבינלאומית התקבלו דיווחים על גירוש של מאות אלפים, אולי אפילו מיליון בני אדם, ממחוז אידליב הסורי באחד מגלי ההגירה הגדולים בהיסטוריה. אבל התקשורת הממסדית באיראן מספרת סיפור הפוך לחלוטין.
מחקרים הראו כי במשטרים אידאולוגיים דוגמטיים, התעמולה מתאפיינת בשקרים. במלחמת העולם השנייה ובתקופת המלחמה הקרה, שקרים שהופצו בתקשורת נתפסו כאמינים בחלק מאמצעי התקשורת במערב משום שאמצעי התקשורת מאחורי מסך הברזל היו מוגבלים ונתונים לצנזורה.
שקר כמו הדיווח על הפלת עשרות מטוסים ישראליים בבוקר 5 ביוני 1967 היה יכול להחזיק מעמד שעות בטרם נחשף על ידי המעטים שהאזינו לשידורי ה-BBC ולשאר תחנות הרדיו המערביות. השינוי החל לאחר הסכמי הלסינקי ב-1975, כאשר התרבו המתנגדים למשטר הסובייטי הטוטליטרי ושני הצדדים במלחמה הקרה נעשו מודעים יותר ויותר למה שמתרחש בצד השני, מגמה שהתחזקה במהלך השנים עם הגלובליזציה ומהפכת התקשורת. כיום, כאשר אירועים מתועדים בזמן אמת, שקר אינו יכול להחזיק מעמד אפילו שעות בודדות.
אם כן, מדוע איראן משקרת? קרוב לוודאי שבעיני עצמה היא אינה משקרת וגם אינה דוברת אמת, אלא מבקשת להניח יסודות למציאות אחרת ולעולם אחר ואז מנסה לחיות בו. ייתכן ששורשיה של תופעה זו הם במהפכה של 1979, בימים שבהם עובדי השגרירות האמריקנית בטהרן הוחזקו כבני ערובה אגב חריגה בוטה מכללי הדיפלומטיה; בעיני עצמה, איראן התנהגה אז על פי הקוד האתי.
ההנהגה האיראנית – הן זו הרוחנית והן זו המדינית, שרואה במשטר ההלכה השיעי בסיס להתנהלות פוליטית ולא רק דתית – רואה עצמה כחסינה מחטא. היא סבורה כי אינה כשאר ההנהגות, ולפיכך גם ההכרעות שהיא נדרשת להן יוצאות דופן. זה הסיפור שהאיראנים מספרים לעצמם.
אולם עולם הבדיה הזה אינו ערובה להמשך קיומה של ההנהגה האיראנית. אין למשטר שום הצדקה לחיות בעולם שהוא המציא עבור עצמו. בטווח הארוך, אפילו תומכיה של איראן לא יוכלו עוד להאמין למה שפשוט אי-אפשר להאמין לו.
- חאזם סאעיה הוא פובליציסט לבנוני. המאמר המלא התפרסם ביומון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון. גרסה מקוצרת זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: עדי ששון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com