איך מסבירים לילדים את המציאות החדשה?
בלי פאניקה ועם הרבה אופטימיות: איך מתווכים לילדים את השגרה החדשה שנכפתה עליהם, מבלי לעורר בהם חרדות ופחדים? עצות וטיפים מפסיכולוגים שיסייעו לכם להפוך את המציאות לחוויה טובה
מגפת הקורונה, מאלצת את העולם כולו להתמודד עם מציאות חדשה שכמוה טרם נראתה. עם התפרצות הנגיף בסין והסגר שהוטל על המוני האנשים המתגוררים במחוז חוביי - המקור בו התפרצה המחלה - היה נראה כי מדובר בתסריט אימים, שאין סיכוי שניאלץ להתמודד עימו אי פעם.
אולם, כעבור כמה חודשים הסיטואציה המבעיתה הגיעה גם למרחב הפרטי שלנו. ההגבלות המחמירות של משרד הבריאות, לצד סגירת מוסדות החינוך, קטעו את שגרת היומיום של כולנו ומאלצות אותנו להתמודד עם מצבים לא שגרתיים של חרדה וחוסר ודאות, וכל זה כשהילדים בבית איתנו בבית כל העת.
עוד בנושא:
מדריך: כך תבנו סדר יום לילדים בבית
13 רעיונות לזמן איכות עם הילדים
אז איך מספרים לילדים מה הסיבה לכך שהשגרה שלהם נקטעה בבת אחת, מבלי לייצר אצלם חרדות ופחדים? וכיצד צולחים את התקופה המאתגרת הזו, ואולי אפילו מצליחים לייצר עבורם חוויות טובות למרות כל הקושי הכרוך בזה?
"הדבר החשוב והמשמעותי ביותר הוא קודם כל להבין מהילד מה הוא יודע על המצב. הרבה פעמים אנחנו מניחים שהוא יודע משהו מסוים, אבל למעשה הוא יודע משהו אחר לגמרי ממה שהנחנו", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה לטיפול בחרדות ולחץ, בראיון באולפן ynet.
איך שואבים מילדים את המידע הזה?
"כמובן שככל שהילד יותר מבוגר, כך המידע שתקבלו ממנו יהיה יותר ברור. עד גיל 6 עושים זאת באמצעות משחק - אנחנו שמים ילדים או בובות בתוך בית, ואומרים בקול 'הילד נמצא כאן, הוא לא הגיע לגן', ונותנים לילדים לדבר על מנת שנבין מה הם יודעים ומה לא. במקרה והם מספרים שהגננת הסבירה להם שרק שומרים עליו בבית והוא יחזור לגן בקרוב, אין צורך להתערב".
בתוך כך, הוא מבהיר כי יש להקפיד שהמידע שהילדים צורכים לא יישאב רק מאמצעי התקשורת או מחברים. "בסופו של דבר הביטחון של הילד נובע מכך שהוא בוטח בהורה שישמור ויגן עליו. העניין כאן הוא לא האם הקורונה מסוכנת או לא, המסר שצריך להעביר הוא שאנחנו ההורים ערים למצב ובודקים כל העת מה מותר ומה אסור לעשות כעת, ופועלים לפי זה.
"חשוב גם להעביר לילדים את התחושה שאם יש קושי או פחד - הם מוזמנים לדבר איתנו, כמובן אם מדובר בילדים מגיל שש ומעלה. עם ילדים קטנים יותר מומלץ, כאמור, ליזום משחקי תפקידים באמצעותם תאפשרו להם להתמודד עם הפחד (למשל, על ידי משחק בו אתם מתחפשים לקורונה והילד לאביר, והוא מנצח אתכם)".
לשמור על פרופורציות
לדברי ד"ר הילי כוכבי, פסיכולוגית חינוכית המומחית בטיפול בחרדות של ילדים, יש להורים תפקיד מכריע באופן בו הם מתווכים לילדיהם את הסיטואציה: "ילדים חווים את העולם במידה רבה דרך עיני ההורים שלהם, ולכן אם תשקפו להם לחץ ודאגה – הם יהיו לחוצים ומודאגים, אך אם תשקפו להם שזו תקופה מאתגרת, שונה ומעניינת – אתם יכולים ליצור שינוי משמעותי בחוויה שלהם, ואפילו להפוך אותה להיות טובה ונעימה".
כוכבי אף מוסיפה, כי מומלץ לסייע לילדים לשמור על פרופורציות, כמו גם על פרספקטיבה נכונה ובריאה. "ילדינו לא רגילים לשמוע מאיתנו את המשפט 'תקופה כזו עוד לא הייתה', או: 'אף אחד לא זוכר משהו דומה לזה'. יש להבין כי ילדים נוטים להאמין שאנחנו יודעים הכול ושכבר חווינו הכול, ולכן אמירות מסוג זה עלולות לייצר אצלם חרדה.
"למרות שעוד לא חווינו תקופה שכזו, אנחנו יודעים להעריך שהיא צפויה לחלוף, ואנחנו גם יודעים לומר בוודאות די גבוהה שהילדים עצמם לא נמצאים בסיכון. את שתי ההערכות האלה כדאי שנדגיש בפניהם באמצעות שני משפטים אותם רצוי לשנן כל העת: 'בעוד זמן-מה החיים יחזרו לשגרה', ו'הווירוס המוזר הזה כנראה לא מסכן ילדים וגם לא את הוריהם'", מסכמת כוכבי.
לפנייה לכתב/ת 
