מאמץ משותף: קייטנה לילדי צוותים רפואיים
כדי לסייע לצוותים הרפואיים באיכילוב להמשיך לטפל בחולי הקורונה, עיריית תל אביב הקימה קייטנות לילדיהם. בינתיים נפתחו 25 גנים עם שתי סייעות ושמונה ילדים בכל מתחם, ורשימת ההמתנה מונה כ-400 ילדים נוספים. פנינו לסייעות שהתגייסו למאמץ בשמחה"
אם יצא לכם לראות בתל אביב אשכולות גנים עם פעילות, ולא היה לכם ברור מה זה - מדובר בגנים לילדים של עובדי בית החולים איכילוב. בכל גן יש שתי סייעות ושמונה ילדים, כמצופה לפי ההגדרות החדשות.
"אנחנו מנסים לתת שירותים חיוניים בתקופת החירום", מסבירה שירלי רימון ברכה, מנהלת מנהל החינוך בעירית תל אביב יפו, בראיון לאולפן ynet. "פנתה אלינו סמנכ"לית משאבי אנוש של בית חולים איכילוב, וביקשה שנירתם למאמץ, ועשינו זאת בשמחה.
"אשכולות הגנים שלנו עומדים פנויים כיום, ובעצם פינינו כמה גנים מסביב לאיכילוב, כדי שהרופאות, הרופאים, האחיות, האחים ועובדי המעבדה יוכלו להמשיך לעבוד כבשגרה. פנינו לסייעות שבשמחה התגייסו למאמץ והצלחנו לפתוח היום 25 גנים. כל יום נפתח עוד גנים לפי הצורך של בית החולים. אנחנו עומדים איתם בקשר רציף, ושמחים לעזור".
עוד בנושא:
עשו בעצמכם: סדנת יצירה עם הילדים בבית
13 רעיונות לזמן איכות עם הילדים
מדריך: כך תבנו סדר יום לילדים בבית
רמון ברכה מספרת, כי יש כרגע רשימת המתנה של 400 ילדים. "כרגע איכילוב עושים את סדרי העדיפויות שלהם לגבי עובדים ועובדות החיוניים ביותר, ואנחנו פה יכולים לעזור בכל מה שצריך. קיבלנו אישור כמובן ממשרד הבריאות לפתוח את כיתות הגן. יש פחות מעשרה ילדים בכיתה, כדי שביחד עם שתי הסייעות, סך הכל יהיו עשרה במתחם. בכל כיתת גן יש שתי סייעות וזו הזדמנות להגיד המון תודה לסייעות גני הילדים שהתגייסו למאמץ".
מה אתם עושים עם הילדים? זה בעצם גן רגיל או שאתם עושים פעילויות מיוחדות?
"יש כאן ילדים מגיל שלוש עד גיל שמונה. זה לא רק גן, אלא גם כיתות א' וב'. בהתאם לגיל הילדים, הסייעות מתאימות את הפעילות. הן נשות חינוך מנוסות ומפעילות את הילדים לפי הצורך מרבע לשבע בבוקר עד שלוש ורבע אחר הצהריים, כדי שההורים יוכלו להתפנות לעבודתם החשובה".
מדובר פה על ילדים של עובדי רפואה. האם הם מודעים יותר למה שקורה בעולם בעקבות הנגיף?
"אני לא חושבת שיש ילד שלא מודע לזה. לא צריך להיות בן של רופאה כדי להיות מודע. התקשורת מציפה, הרשת מציפה, יש המון. אני חושבת שזה גם דבר טוב שילדים ידברו, שילדים לא יפחדו, שילדים יצירו את הנגיף.
"המלצנו למנהלים שהילדים יכתבו יומן קורונה ויכתבו מכתב לנגיף. כדי שזה לא יהיה משהו שמפחדים ממנו, אלא משהו שיהפוך להיות חלק מהחיים שלנו, לפחות לחודש-חודשיים הקרובים. לכן ככל שהילדים ירגישו שהם במצב שהוא נורמלי, ושהמבוגרים מסביב מתפקדים כמו בשגרה, אני חושבת שכולנו נעבור את זה יותר טוב".
שמענו בשבוע האחרון על גננות שאמרו שהן מפחדות להיות בגנים. האם הייתה התנגדות של הסייעות שביקשתן מהן להגיע לפה?
"הפצנו בקשה, מייל כללי לסייעות, וכל סייעת שביקשה, הגיעה לעבוד פה. אני לא צופה קושי עם הסייעות וכמובן שאנחנו מתחשבים בכול חשש. אם סייעת חוששת אנחנו מכבדים את זה. זה טבעי מאוד גם להיות בחרדה וגם להיות בחשש, וכל אחד לפי המרכיב האישיות שלו, ולפי החוסן הנפשי שלו. הייתה בקשה מצידנו וישר הייתה התגייסות למאמץ".
לפנייה לכתב/ת 
