יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי"
לאחר שהבוקר נודע על רופא מתמחה נוסף שנדבק, אמרה יו"ר ארגון המתמחים: "אנחנו חוששים, אין הנחיות ברורות". מנכ"לית מאוחדת לאולפן ynet: "ייתכן שיהיה מחסור במסכות. יש התנפלות גם של מי שלא צריך. לא כולם אמורים להשתמש במסכות". יו"ר הסתדרות הרוקחים: "לא יכולים לעמוד בדרישות"
21 אנשי צוותי רפואה נדבקו עד כה בנגיף, מתוכם תשעה רופאים, ארבעה אחים ואחיות, שלושה עובדים לוגיסטים, שני חובשי רפואת חירום, מנהלת מעבדה אחת, פזיותרפיסט אחד ורוקח אחד. בנוסף, יותר מ-2,500 אנשי רפואה נמצאים בבידוד, חלקם בשל מגע עם חולים בעבודה וחלקם כי שבו מחו"ל.
ד"ר ריי ביטון, יו"ר ארגון המתמתחים מרשם, התייחסה הבוקר (יום ב') לדיווחים האחרונים על רופא מתמחה נוסף שנדבק בקורונה ואמרה: "התחושות הן לא פשוטות, אנחנו חוששים. יש היעדר הנחיות ברורות לצוותים כיצד לפעול בסיטואציות השונות שאנחנו נתקלים בהן ויש חוסרים של המיגון הבסיסי ביותר שזה מסכות כירוגיות ומסכות N95".
רק ביממה האחרונה התגלו שלושה מקרים של אנשי צוות רפואה שנדבקו: רופא מתמחה במחלקה האורולוגית באיכילוב, ומנהלת מחלקה באותו בית חולים, שאת הידבקותה חשפנו לראשונה ב-ynet. גם סגנית מנהלת המעבדה המרכזית לבדיקות לגילוי קורונה של משרד הבריאות בשיבא נדבקה.
עדכוני קורונה - התפתחויות אחרונות
רב הכותל: לא לנשק את האבניםאוקראינה: מקומות הבילוי בבירה קייב ובעוד ערים ייסגרו
איראן: עוד 129 מתו מקורונה; בספרד עלה מניין הנדבקים ל-8,744
דיפלומט ישראלי במדריד נדבק בקורונה
תאילנד מתכננת לסגור בתי ספר ומקומות בילוי כדי לבלום את נגיף הקורונה
בגלל הקורונה: עוצר יציאות בבסיסים הסגורים בצה"ל למשך חודש
בארגון הבריאות העולמי פרסמו הנחיות למיגון הצוותים הרפואיים הכוללות מסכות, חלוקים חד פעמיים, כפפות וחיטוי אחת לחצי שעה, אך ישנם חוסרים שלא מאפשרים זאת. בצוותי הרפואה השונים מבקשים שישמעו לזעקתם בחוסר המיגון, לפני שיהיה מאוחר מדי.
ד"ר ביטון טוענת שמערכת הבריאות בישראל חייבת לעבור למצב חירום: "ברגע שנדבק איש צוות אחד כל הצוות נופל איתו. צריך למצוא דרך פעולה יעילה יותר, שלא יהיה קשר פיזי בין הצוותים כדי שאם חלילה יש חשיפה במשמרת אחת לא כל המחלקה נסגרת". עוד הוסיפה שכבר חמש מחלקות נסגרות בשל הידבקות של אחד או יותר מאנשי הצוות בקורונה. לדבריה חשיבות המיגון קודמת לכל "יש חוסר עולמי זאת התשובה שאנחנו מקבלים עדיין שאנחנו נמצאים בשבוע השלישי של משבר הקורונה בישראל. הפחד שלנו כשיהיו חולי קורונה בכמויות בבתי החולים, מה אז נעשה? לא נערכו כאן מספיק".
הרוקחים מרגישים לא בטוחים
גם בבתי המרקחת חשים לא ממוגנים וקיים מחסור בציוד. דודו פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים מספר כי על פי הנחיית משרד הבריאות הרוקחים צריכים להתמגן במסכות, חלוק חד פעמי, כפפות וחיטוי הדלפקים כל חצי שעה עם חיטוי שמכיל כלור, אך הוא לא מצליח להשיג את הציוד: "אנחנו לא יכולים לעמוד בדרישות, אין להשיג אפילו את המסכות הפשוטות ביותר, המסכות עם הפילטר זה 400 שקל ביום, יש 600 בתי מחלקת, אם אנחנו צריכים 10 חלוקים לרוקחים ביום זה אומר 150 אלף חלוקים בחודש".
פפו מסביר כי הרוקחים נמצאים בסכנה בשל היותם במגע ישיר עם חולים, עוד טרם גילוי ההדבקות. "אני בא במגע עם יותר אנשים ביום מאשר רופא בקופת חולים או במיון, חלק מהצוותים לחוצים, חשים לא ממוגנים וגם מי שממוגן לא מרגיש בטוח, יש כאלה שלא רוצים להגיע לעבודה".
לדבריו, גם ייצור של עוד מאה אלף מסכות לא יספיק. "מי יקבל קודם? הרופאים? הקופות? הרוקחים? כולנו חשופים ולא מצליחים לעמוד בדרישות של משרד הבריאות".
בתשובה לשאלה האם לצוותי הרפואה ישנן מספיק מסיכות ענתה הבוקר יו"ר קופת חולים מאוחדת, סיגל רגב רוזנברג באולפן ynet כי "התשובה היא באמצע. כרגע אנחנו נשמעים להוראות משרד הבריאות וכרגע הוראות למיגון הם בעיקר רופאים, פחות מזכירים ורוקחים. יש התנפלות על המסיכות, גם של אנשים שלא צריכים. יכול להיות שנהיה במחסור כי אין יותר מדי ספקים. הנושא של המשמעת הוא חשוב, רק מי שצריך. אנשים משתמשים בזה כל היום וזה הופך את זה לבקטריה בעצמה, המסכה הופכת להיות לא בטוחה. צריך להשתמש בזה רק לחולים".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, טען כי לא הגיעו אליו תלונות מרופאים על מחסור בציוד: "אני חושב שחלק מהבעיה שסיגל תיארה מגיעה מחוסר במידע מדויק שיוצר עמימות ופאניקה, וגורם לאנשים לעשות יותר ממה שזקוקים. העברתי מסר אישי לכל רופא עם הנחיות מדויקות של משרד הבריאות, יצרתי מלשינון, אמרתי להם: 'אם חסר משהו ממה שמשרד הבריאות מנחה תודיעו לי', לא קיבלתי שום הודעה. אני לא אומר שהמצב אידיאלי, אני אומר שיכולים להיות פערים, אני נציג עובדים, רופאים, אני דורש מסיגל ומכל המעסיקים וממשרד הבריאות לספק לנו את הציוד המלא להגנה, לא בערך ולא ציוד מינימלי אלא מקסימלי להגנה ולתת לנו את הנהלים המדויקים מתי להשתמש בו".
-אנשי צוות רפואי נפגעו בגלל מיגון חסר?
"לא, בגלל שיש פער בין ההידבקות להפיכה לסימפטומטי. רופא שחזר מחו"ל, בא לעבודה, ההנחייה להיכנס לבידוד הגיעה יום אחר כך, הוא עבד משמרת אחת וחשף 19 חברי צוות והאנשים האלה נכנסו לבידוד. זה פוגע ביכולות, אנחנו חייבים לשמור על הצוות הרפואי".
-זאת הסכנה הכי משמעותית היום בישראל?
" זו סכנה לצוות ולעם ישראל. אם לא נהיה בכשירות מלאה לטפל בעם ישראל המצב יחמיר הרבה יותר, זו הדרישה שלנו לממשלת ישראל ואזרחי המדינה, תגנו עלינו כדי שנוכל להיות שם בשבילכם בזמן אמת. החששות והפחדים לא נעצרים בכניסה לבית החולים, גם הצוותים חוששים אבל אנחנו מתגברים על החששות מתוך הבנה ולמידה של הפרטים והנתונים וזה מפוגג לנו את החששות אבל אנחנו רוצים את המיגון שמגיע לנו".
רגב רוזנברג הוסיפה: "רוב הטיפול בחולים הוא בקהילה, לא בבתי חולים. הרופאים בקהילה יותר חשופים".
-לרופאים בקופות חולים ממשיכים להגיע חולים?
"ברור, הם מגיעים, יש כאלה שבלי סימפטומים, נכנסים לרופא ויכולים להדביק את כל הצוות".
"כמות הבדיקות בישראל מספיקה"
עד כה נערכו 8,325 בדיקות לקורונה בישראל בלבד. ד"ר פלדמן התייחס לכמות נמוכה של הבדיקות: "המצב לא טוב. אבל ממעבדה אחת ארצית מערכת הבריאות ביזרה את המעבדות למספר בתי חולים, וגם לקופות החולים. כך המערכת תוכל להגיע ליעדים שלה בצורה טובה, במידה וכל הטכנולוגיות וכל המעבדות יוכלו להיכנס ולהיות פעילות בימים כפי שתוכנן".
-אנחנו כנראה לא מודעים בכלל למצב ההדבקה האמיתי שלנו, להדבקה בקהילה.
"נכון. אבל השאלה אם חשוב לדעת על כל חולה ברגע אפס או על כל חולה שהוא סימפטומטי. אפשר לעשות 'דרייב אין' ולעשות בדיקות וזה ירגיע את האנשים. שהאנשים שהיו חשופים או היו בחו"ל אחרי חמישה ימים יעברו בדרייב אין ויקבלו פתק שהם בריאים. אבל אין שום הבנה והנחה שאחרי 3 ימים או 5 הם לא יהפכו לחיוביים. תקופת הדגירה של הווירוס, הגדרנו אותה כ 14 יום, לכן אנחנו צריכים לבדוק בצורה ממוקדת את החולים הסימפטומטיים ולהחליט ברגע שהוא סימפטומטי אם הוא צריך להישאר באשפוז בית או ללכת לאשפוז בבית חולים".
פרופ' עמוס פנט, מומחה לווירולוגיה מולקולרית, התייחס גם הוא למצב הבדיקות, ולטענת שר הביטחון נפתלי בנט כי יש לערוך 15,000 בדיקות ביום בדומה לדרום קוריאה: "מה שצריך זה דבר אחד ומה שאפשרי זה דבר שני. אי חושב שהאסטרטגיה שדר' פלדמן הציג היא יותר אמיתית ואפשרית בזמן הזה. בשביל 15 אלף צריך מערכת בריאות יותר גדולה. אני לא יודע מה גודל מערכת הבריאות בדרום קוריאה אבל יש להניח שהיא הרבה יותר מפותחת וגדולה".
-אומר השר בנט שנכניס את מערכת הביטחון לתמונה.
"צריך לזכור שכדי שטכנאי יתחיל לעשות בדיקות בנגיף הקורונה הוא צריך הכשרה, אי אפשר לקחת חייל מבסיס שיתחיל לטפל במבחנות שחשודות בנגיף הקורונה. גם טכנאי לביוכימיה בבית החולים לא יכול מיד לעבוד בוירוסים".
סיגל רגב רוזנברג טענה גם היא שכמות הבדיקות מספקת: "אלפיים בדיקות ביום בישראל זה מספיק יחסית באופן יחסי לעשרת אלפים של קוריאה".
-אנחנו אומרים אלפיים אבל אנחנו עוד לא שם.
"אנחנו יכולים להיות שם. הדסה ערוכה, שיבא ערוכה, אנחנו ערוכים. אבל גם אם אנשים חולים היום ונשמעים להוראות ונמצאים בבית אז הם יכולים לצאת מזה. אני מניחה שאם היו עוד חולים ממשיים הם היו מגיעים לחדרי המיון והיו מאשפזים אותם".
-יכול להיות שעוד מעט בקופות החולים יעשו את זה עצמאית?
"לא, ההוראה היא שהמעבדות יהיו ברמת בטיחות מאוד גבוהה. אנחנו כרגע נמשיך לקחת את הדגימות, זה לא יעבור ביזור מלא, אנחנו רק נבצע עבור משרד הבריאות את הבדיקות".
דר' פלדמן הוסיף: "צריך להבין שבשביל הבדיקות צריך מנדפים בטיחותיים והם לא נמצאים בכל מעבדה. הם דורשים הרבה ארגון ובינוי במעבדה על מנת להתקין אותם".
לפנייה לכתב/ת 
