מנגלים בת"א, טייק אוויי של שווארמות בחיפה: "עדיף מלהשתגע"
שגרת החיים החדשה האוסרת על פתיחת מסעדות, בתי קפה ומקומות פנאי, וסגירת מוסדות הלימוד – הביאה ישראלים רבים לחפש פתרונות כלכליים ותעסוקתיים. ההורים יצאו עם הילדים לפארק: "שומרים על היגיינה", ובעלי המסעדות מנסים לשרוד: "אם אני סוגר – אני קורס"
אלפים הגיעו הבוקר (ב') לפארק הירקון בתל אביב כדי להעביר את השעות הרבות עם סגירת מרכזי הבילוי ומוסדות החינוך, כחלק מהנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. משפחות רבות הגיעו לפארק להעביר את היום האביבי עם מחצלות, מנגלים ומשחקים.
"אנשים לא יודעים מה לעשות, וזאת הברירה האחרונה לצאת החוצה כדי לא למות משעמום", סיפר מבלה בפארק. "אנשים עושים מנגלים רחוק אחד מהשני אבל זה הזוי שאנחנו באמצע השבוע. אין מישהו שאשם בזה, וזה גם לא כזה נורא להיות פה. אין מה לעשות במקום אחר".
אמנון, שהגיע עם משפחה וחברים לעשות מנגל, סיפר כי "אני ואשתי לא הולכים לעבודה והילדים נשארו בבית, אז החלטנו לבלות ביחד ולנצל את היום זה. רוב מקומות הבילוי נסגרו אז לצאת לטבע זאת אפשרות טובה. הילדים משחקים, המבוגרים מדברים אחד עם השני. עדיף, ככה".
יעל מתל אביב הגיעה עם שני תינוקות וילדה. "אפשר לתפוס פה מקום רחוק מאנשים וליהנות ביחד. אנחנו משתדלים להיות רחוק מאנשים ולא לעלות למתקנים כי זה מלוכלך. אין שום בעיה להיות בקבוצות של פחות מעשרה אנשים ביחד אז זה פתרון טוב להגיע לכאן. הבאנו משחקים מהבית, הבאנו מחצלות מהבית ואנחנו שומרים על מרחק ושומרים על היגיינה אישית". לירון הגיעה לפארק עם ילדיה בני ה-7 ו-3: אני שומרת על מרחק מהשאר. הילדים עולים על מתקנים, אבל הם צריכים לצאת מהבית כדי לפרוק אנרגיה, זה עדיף מאשר שנשתגע".
בתי הקפה בעיר נשארו פתוחים ורבים מהתושבים מצאו זמן לפתוח את היום כרגיל עם הקפה ומאפים. העבודה שבתי העסק הורשו להמשיך למכור מוצרים בטייק אוויי אפשרו לרבים מתושבי העיר להזמין כרגיל ולהתיישב סמוך למסעדות על הריהוט העירוני שמוצב בכל מקרה. באחד מבתי הקפה על שדרות בן ציון בתל אביב עמדו בבוקר עשרות לקוחות בתור לקפה של הבוקר.
"אנחנו מנסים להמשיך כרגיל", אמרה דניאל שגרה בסמוך. "מצד אחד הקורונה מפחיד אבל מצד שני כל עוד אין סגר מלא אין בעיה לצאת החוצה ולשמור מרחק מאנשים אחרים. מפה אני ממשיכה להביא טפסים, ובהמשך אמלא טפסים לביטוח לאומי כי הוציאו אותי לחל"ת ואני לא עובדת".
גם שלומי שותה קפה בשדרה כמו בכל יום. "אי אפשר לשנות לגמרי את ההרגלים. אמרו לנו לעבוד מהבית ובבית יש הרבה מאוד הסחות דעת, אז ירדתי לקפה השכונתי כי לעבוד. כל עוד אין דרישה לא לצאת מבית זה בסדר גמור להיות בחוץ, לראות אנשים, ולשמור על שגרה".
(איתי בלומנטל)
חיפה: שפע של חניה ב"שדרת השווארמות"
מעולם לא היה קל כל כך למצוא חניה ב"שדרת השווארמות" ברחוב יפו בחיפה. הדוכנים והפיצוציות עובדים, אבל תנועת הסועדים הייתה דלילה. רבים מבעלי העסקים הצהירו כי הם עובדים בטייק אוויי בלבד, אך בכל אחד היו מספר לקוחות, בעיקר בחוץ ותמיד פחות מעשרה.
שניים מהעסקים הידועים, שווארמה חזן פורד שווארמה במבינו, סגורים. "אני לא חושב שיש ברירה", הסביר מארון עיסא, בעל רשת החומוסיות "אבו מארון". לפני חצי שנה פתח חומוסיה נוספת ברחוב. בצהריים היה החלק הפנימי ריק, ובחוץ ישבו שישה אנשים. "אתמול סגרנו כי זה מה שאמרו, אבל היום פתחנו ועברנו לטייק אוויי. לא מכניסים לקוחות למסעדה, ומנסים לשרוד".
"ברגע שאני סוגר, אני קורס. יש לי קרוב ל-30 עובדים וקרוב ממחציתם כבר בחל"ת", הבהיר. "אני רק מקווה שהמצב לא יהיה חמור יותר, והעיקר שכולנו נהיה בריאים הקורונה הזאת תהיה מאחורינו", אמר בתקווה.
בבורקס "פנינת העיר" מעבר לכביש, העריכו המוכרים כי כמות הלקוחות ירדה בכ-60%. "אנשים אחראים, מבינים שאין ברירה אחרת", אמר עאדל אסלי. "אם לא נעבוד לא יהיו משכורות. אז בינתיים יש פחות אנשים בחנות, ואחרים לוקחים איתם. משלוחים עוד לא התחלנו לעשות". מי שלא נראו ברחוב היו אנשי האכיפה. לא משטרה ולא הפיקוח העירוני. הממסד סומך על האזרחים ובעלי העסקים שיפעלו לפי ההנחיות, מרצון חופשי.
(אחיה ראב"ד)
ירושלים: כיכר השוק ריקה
שוק מחנה יהודה ריק. וגם הרחובות עמק רפאים ויפו. נראה שכל מקומות הבילוי בירושלים סגורים. הכיסאות בבתי הקפה נערמו, ומי שרוצה לקנות קפה יכול רק לקחת לדרך ולא לשבת. השוטרים אליהם התלווינו לסיור בירושלים איתי אזרד ומשה לוי מפטרלים עם הניידת ובודקים אם יש עסקים פתוחים או אולי להגיע לזירה שבה אדם שהפר את צו הבידוד שלו מסתובב חופשי.
"אתמול אדם שאמור היה להיות בבידוד נסע לפנימייה של בתו", סיפר לוי. "הוא טען כי בגלל שנסע לבד, חשב שזאת צורה של בידוד". הוא זומן לחקירה וייפתח נגדו תיק פלילי. העונש על הפרת בידוד הוא שלוש שנות מאסר, אך על הפצת מגיפה מדבקת במזיד הוא שבע שנים".
לשוטרים המסיירים יש שלוש ערכות הגנה שונות מפני נגיף הקורונה. הערכה השלישית כוללת מלבד מסכה וכפפות גם סרבל, כדי להתגונן מפני אדם חולה קורונה שבמידת הצורך השוטרים צריכים לבוא עמו במגע. עשרות ניידות נוסעות בעיר, וכל השוטרים הצטיידו בערכות המיגון. "נערכנו לאכיפת ההגבלות שהוטלו כדי לשמור על החיים של כולנו", אומרים במשטרה. "כל עיסוק ציבורי בתרבות פנאי אסור – בתי קפה, מסעדות וחדרי כושר".
"אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים העוסקים במלאכה בהיערכות ומוכנות לפעולה מול כלל התרחישים השונים, ולצורך כך במהלך השבועות האחרונים המשטרה נערכה גם במישור הלוגיסטי, חולקו ערכות מיגון לשוטרים והופצו הנחיות למתן שירות מיטבי".
(גלעד כהן)
בדרום: משגרת הטילים – לשגרת הקורונה
במסעדת הסושי של ניר שוחט בעוטף עזה כמעט ריק. "מצחיק שאנחנו, מסעדני העוטף, מתורגלים במעבר משגרה לאפס, עוברים את זה עכשיו. אני יכול לתת טיפים לחבריי במרכז. הדבר העצוב הוא שאנחנו נכנסים למשבר הזה עם גיבנת, מכיוון שעוד לא הצלחנו לממש את הזכויות ולקבל פיצויים מהסבב הקודם. אנחנו נכנסים עם כל המסעדנים למשבר.
"חלק מהמסעדות ברי מזל כמוני שעוד יכולים להפעיל את העסק עם משלוחים וטייק אוויי", הוא אומר. "זה אוויר לנשימה בזמן שכולם נחנקים. אנחנו מבינים שזה המצב. עם זאת אי אפשר שלא להסתכל למציאות בעיניים, ולראות שאנשים מתנהלים רגיל. איך לא הלכנו לסגר מלא של המשק? האטת המשק משמעותה לחסל את ההתקהלות. אנחנו כבר בתוך זה".
"הרשויות נתנו לנו הקלה על המע"מ, אבל איך נשלם מע"מ אם אנחנו לא מפעילים את העסק? אני מקווה שיבינו שעם האטת המשק הם בולמים מגזר מסויים. תשחררו לנו את הכסף, לא הלוואות בתנאים טובים אלא מענקים", מבקש שוחט.
בבאר שבע מנסים להבין את ההשלכות הנוגעות לעסקים המפרים את ההוראות. בעירייה עורכים התייעצויות כדי להבין מה המקום של הפקחים שלהם באכיפה, ורבים מהעסקים בדרום שעוסקים במזון נותרו פתוחים אבל מאפשרים טייק אוויי בלבד. הפיקוח העירוני והמשטרה מסיירים כדי לאתר עסקים שמפרים את ההנחיות, אך בינתיים לא נרשמו הפרות.
(אילנה קוריאל)
נתניה: המסעדות ריקות, אבל בשוק העסקים כרגיל
רחוב הרצל בנתניה נראה לכאורה כמו בכל יום שגרתי. החנויות לאורך הרחוב פתוחות החל מחנויות אוכל וכלה בתכשיטים ובגדים. אבל משהו לא מסתדר בעין. הרחוב ריק. בודדים נכנסים לתוך החנויות הפתוחות וידי המוכרים ריקים מעבודה. בנוסף היום קל מאוד למצוא חניה בכחול לבן ברחוב. בימי שגרה מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
במדרחוב, מרבית העסקים והמסעדות פתוחים, אבל כל השולחנות והכיסאות מקופלים בערמות. על המסעדות נתלו שלטים "קח ולך" ו"משלוחים". בשגרה המדרחוב עמוס באנשים והשולחנות במסעדות הנמצאות בחוץ עמוסים בלקוחות רבים, ובנתניה כמו בנתניה השפה הצרפתית נשמעת בכל מקום במדרחוב. היום זה לא קרה. רק מעט אנשים מסתובבים במדרחוב והמסעדות ריקות.
"אנשים רק עוברים פה לא מזמינים", אומר בעל מסעדה. "יצאו להתאוורר אבל לא נכנסים ולא מזמינים. קיבלנו מכה קשה, לא יודע אם נוכל להתאושש ממנה. לפני כמה שנים העירייה עשתה שיפוצים ושנה וחצי בקושי הייתה עבודה. היום הקורונה נפלה עלינו ושוב הפרנסה נפגעת. לא יודע מה יהיה. בעל פיצוציה במדרחוב אומר ש"אין אנשים. בדרך כלל בצהריים מלא אנשים מסתובבים. עכשיו הכול ריק, מי שמסתובב במדרחוב בקושי נכנס יש ירידה דרסטית במכירות".
מחוץ לסניף הבנק הבינלאומי בכניסה למדרחוב יש התקהלות. עשרה אנשים ממתינים מחוץ לבנק ומחכים שמספרם בתור יגיע. בהמשך למדרחוב נמצא כיכר עצמאות אך גם שם מעט אנשים. בשוק התמונה משתנה. השוק שוקק חיים הבאסטות פתוחות והלקוחות משוטטים בתוך השוק ועורכים קניות. "לשוק חוקים משלו", אומר בעל דוכן. "לא כל אחד יכול להזמין משלוח מהסופר. פה המחירים זולים יותר והם לא מוכנים לשלם ביוקר. לא לכולם יש כסך לקנות יקר".
(רענן בן צור)
לפנייה לכתב/ת 
