קורונה ולימודים בשלט רחוק? הגיע הזמן!

התפשטות נגיף הקורונה והנחיות משרד הבריאות, האוסרות התקהלות של מעל 10 בני אדם, מעמידות בסימן שאלה גדול את קיומו התקין של סמסטר האביב באקדמיה. מרצים רבים, שבמשך שנים התרגלו ללמידה פרונטלית, לא מכירים מציאות של הוראה השונה מעמידה מול כיתה עם לוח או מצגת.

יחד עם זאת, תקנות החירום שנקבעו לתקופה הקרובה, מציבות לפתחנו הזדמנות מצוינת לבחון את התפתחות הלמידה המקוונת במוסדות האקדמיים במדינת ישראל.

למידה מרחוק בהשכלה הגבוהה. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות משקיע משרד החינוך משאבים רבים לקדם את הלמידה המקוונת, אך עדיין, ביחס למוסדות אקדמיים באירופה ובארצות הברית ישראל נמצאת בתחום הזה הרחק מאחור. על אף החסרונות בהוראה שאינה פרונטלית, הוראה ב"שלט רחוק" יכולה להיות כלי מצוין בעתות חירום ולא פחות מכך - כחלק מהשגרה.

באופן טבעי למידה מרחוק יוצרת פערים פסיכולוגיים ותקשורתיים. צורת למידה שכזו יכולה להוות אתגר הן עבור המרצה והן עבור הסטודנטים. עבור מרצה, החוויה של העברת החומר הלימודי אל מול עדשת מצלמה שונה במהותה מעמידה מול סטודנטים פעילים ששואלים שאלות ומאפשרים אינדיקציה ישירה ומיידית לגבי הבנתם את הנלמד. עבור הסטודנטים, למידה מרחוק עלולה ליצור קושי בריכוז ובהטמעת החומר כתוצאה מהפער התקשורתי.

עם חדירתה של הטכנולוגיה לכל תחומי חיינו עברו רוב הגופים והארגונים במדינה למתן שירות ממוחשב. האפשרות לרכוש מוצרי מזון, לבצע פעולות בנקאיות ולקבל שירות מגופים שונים באופן מקוון שיפרה משמעותית את רמת חיינו. גם בתחום החינוך, ברור שאם התהליך ייעשה בצורה הנכונה הוא יהווה פריצת דרך מוצלחת באקדמיה בישראל. אז מה גורם לקורס מקוון להיות מוצלח? מתברר שניתן להתגבר על המרחק הפיזי באמצעות שימוש בכלים מדויקים ובשיטות מותאמות.

המפתח להצלחתו של שיעור מקוון הוא האינטראקציה - ההידוד. בשונה מקורסים המועברים פנים אל פנים, שבהם נוצרת תחושה של קרבה ובאופן טבעי גם יותר שיתופיות, קורסי לימוד מקוונים צריכים להיות מובנים באופן ממוקד להשגת מעורבות של הסטודנטים. הוראה דיגיטלית נכונה בנויה על שלושה מישורים: בין הלומד למלמד, בין הלומד לקהילת הלומדים האחרים, ובין הלומד לתוכן הקורס. כאשר נעשה שימוש נרחב יותר בשלושת ערוצי התקשורת הללו, כך מתרחשת למידה מוצלחת ויעילה יותר.

יחסי גומלין מוצלחים אינם קשורים רק לקרבה פיזית, אלא נקבעים על ידי מערכת היחסים בין המשתתפים, הרגשות ההדדיים שעולים והדו-שיח שהם מנהלים. כאשר המרצה מעודד יחסי גומלין בקורס מקוון, הסטודנטים נוטלים בו חלק מעשי ונהנים יותר מתהליך הלמידה. כאשר היבט האינטראקציה חלש, או אז המרחק הפיזי מהווה חסם משמעותי עבור הלומדים ומקשה על הלמידה, דבר שמשפיע כמובן על חדוות הלומדים ועל ההצלחה בקורס.

המצב שאליו נקלענו בעקבות נגיף הקורונה מהווה, כאמור, הזדמנות מצוינת עבור מוסדות ועבור מרצים להטמיע את שיטת הלמידה המקוונת. אם נרתום את הטכנולוגיה גם לעולם האקדמיה נוכל לשמור על שגרה שפויה יותר.

הכותב הוא ראש מחלקת מחשבים במרכז האקדמי לב