חתונות הקורונה: בבית העלמין, בחצרות, על הגגות וברחוב
"חתונה שחורה" של יתומים בבית עלמין כ"סגולה" לעצירת המגיפה, חתונת השראה צנועה ושמחה בבית החתן, חתונת מרפסות צוהלת - זה נראה כמחזה אפוקליפטי, התגשמות הפסוק "עוד יישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה": מאות זוגות, בעיקר דתיים וחרדים, בחרו להינשא בשבוע האחרון במתכונת מצומצמת, ולא לדחות את החתונה. צפו ותתרגשו
האולמות סגורים, התכנסויות אסורות – אבל האהבה מנצחת גם את האכזבות הללו:
זוגות רבים שנאלצו לבטל את חתונתם בעקבות ההנחיות המחמירות של הממשלה למניעת התפשטות המחלה, החליטו לקיים בכל זאת את טקס הנישואים עצמו במועד שנקבע ולא לדחותו – על פי ההגבלות והנחיות משרד הבריאות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
חלקם עשו זאת בדרכים ובמקומות יצירתיים שאפשרו ליקיריהם להשתתף בשמחה מבלי לסכן את עצמם ואת הציבור, חלקם ניסו להקדים רפואה למכה – תרתי משמע, וחלקם עוד מקווים שיצליחו להינשא גם בימים הקרובים בצורה מותרת, למרות ההנחיות החדשות שמערפלות את המצב ומגבילות עוד יותר.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- במשרד הבריאות מסירים את הכפפות: "צו בריאות העם" למוסדות החרדיים
- מבריטניה ועד מרוקו: בתי הכנסת בעולם נסגרים
כבר בשבוע שעבר פסקו הרבנים הראשיים לישראל, כי זוג שנאלץ לבטל את האירוע שתיכנן – עליו לערוך בכל מקרה את טקס החופה והקידושין במתכונת מצומצמת. לאחר מכן קבע הרב האשכנזי, דוד לאו, כי זוג שנאלץ לדחות בכל זאת את נישואיו רשאי לקיימם אף בתקופת ספירת העומר או בין המצרים שבהן נהוג שלא להתחתן, וזאת בתנאי שמדובר ביום שבו חלק מעדות ישראל מתירות בזה (גם אם אין זו עדת החתן או הכלה). גם יו"ר ועדת הנישואים ברבנות הראשית ורבה של קרית אונו, הרב רצון ערוסי, פסק כי ניתן השנה להתחתן בימי הספירה – ללא סייג.
בהתאחדות האולמות וגני האירועים בירכו על כך וקראו להרחיב את הפסיקה גם לתקופת בין המצרים ולחול המועד סוכות, אבל חתנים וכלות רבים - בעיקר מהציבור הדתי – נצמדו להנחיה המקורית שלא לדחות את טקס החתונה אלא להינשא בחיק המשפחה והחברים הקרובים, ונראה כי השמחה וההתרגשות רק השתדרגו.
בבית העלמין: חתונה כסגולה לעצירת המגיפה
נדמה כי את השיא שברו אתמול (יום ד') חתן וכלה שהחליטו להינשא בבית הקברות של חסידות פוניבז' בבני ברק. בין המצבות נערך טקס חופה וקידושין לחתן יתום וכלתו, בהשתתפות עשרות בני אדם בחלקה של בוגרי ישיבת פוניבז'.
על פי סגולה עתיקה שרשומה בכמה כתבי קודש, קיום טקס "חתונה שחורה" בבית העלמין - זוהי סגולה לעצירתו של משבר חמור. המשתתפים סברו כי החתונה בעת הזו יכולה לסייע בעצירת התפשטות נגיף הקורונה.
את הטקס ערך הרב מרדכי גרוס, אב בית הדין של בוגרי הישיבה המשמש כרבן של כמה שכונות וקהילות בבני ברק ובמודיעין עילית. לאחר קיום הטקס, ניגנה להקה במקום לכל שמחת המשתתפים.
בספרי קודש ("אוצר כל מנהגי ישורון") סופר על הסגולה: "כשהיה מגפה בעיר עשו חופה עם עני יתום ויתומה ענייה על חצר-מות משום סגולה... הטעם משום גדולה מצוות צדקה והכנסת כלה שעל ידן זוכים לאריכות ימים, ועוד הכנסת כלה ענייה ויתומה עם עני יתום יש בזה הרבה מצות..." ותיקי העיר בני ברק יודעים לספר על חתונות שהתקיימו בבתי קברות לעצירת מגיפת הכולירע בתחילת המאה ה-20.
כמה תנאים ל"חתונה שחורה": היא צריכה להיות של יתום ויתומה, להיערך תחת כיפת השמים, בבית קברות, כשהחופה תהיה שחורה והחתן והכלה ילבשו שחורים. לדברי שרה ברנע, חוקרת של בית הקברות הר הזיתים, המנהג נפוץ בעיקר בקהילות במזרח אירופה, ובתקופת השואה נערכו הרבה חתונות שחורות. בישראל תועדה חתונה שחורה בשנת 1909, בבית הקברות בהר הזיתים, בתקופת מגיפת הכולרה.
"אל תאמרו כי אלמנה ירושלים מבעלי סגולות מועילות... היש לך דבר יתר מגוחך מהמעשה הזה?" כתב אליעזר בן יהודה בעיתון "הצבי". "אין העם הזה חושב כי ימי החשך והבערות עברו, כי המחלות - לא מגבוה נשלחו אלינו, כי אין תפילה בעולם, יהי למי שיהיה, שתוכל להעביר מחלה מעל הארץ. וכמו לפני שלושת אלפי שנה, כן היום, מביט העם הזה ב'הבל' הנעשה לפניו ברצינות רבה ובאמונה עוד יתר רבה".
חתונה שהפכה להשראה: שידור חי לאורחים שבבית
נדמה כי הפסוק "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים... קול חתן וקול כלה" מעולם לא היה מוחשי יותר. זה התחיל במוצאי השבת, עם היוודע על התקנות המגבילות אירועים לעשרים איש, שהיו אמורות להיכנס לתוקפן ביום ראשון בשעה שמונה: לאורך הלילה כולו הועמדו חופות מהירות בשכונות, באולמות ארעיים ובפארקים – ועד אור הבוקר נישאו עשרות זוגות מהמגזר הדתי והחרדי, שחששו מההגבלות.
ביום ראשון הקדימו זוגות רבים את חתונתם משעות הלילה לאור היום, והחל טרנד חופות החירום. חצרות, חניות וגם גינות ביתיות – כולם הפכו לאולמות אירועים בזעיר-אנפין. כאלה הם רעות קרל מגבעת שמואל ודביר לנדאו מפתח תקווה שהיו אמורים להינשא בחתונה גדולה בליל ראשון.
"החתונה שלנו הצטמצמה עם ההנחיות של 'מאה איש'", מספר לנדאו. תוך זמן קצר התארגנה המשפחה לחתונה-לפי-שעות: האורחים קיבלו הוראות לפי שעות הזמנה, מאה איש בכל חלק של החתונה. "ואז, כמה שעות לפני שהתחתנו, נמסרה הנחיה שגם מאה לא – אלא רק עשרה אנשים. זה היה סוג של הלם. שוק של ממש. הבנו שכל מה שהכרנו ותכננו על חתונה קלאסית - לא יקרה. אבל קיבלנו החלטה שאנחנו כן מתחתנים בכל מקרה, ויהי מה".
בבוקר האירוע הועברה החתונה לחצר ביתו של החתן, בשכונת הדר גנים – הבית שבו גדל. המוזיקאי יונתן רזאל החליט להגיע לשמח את הזוג. "החתונה נערכה בקונספט מצומצם. היה חשוב לנו לכבד את ההנחיות וללכת על פי הנהלים. הבאנו את המשפחה הגרעינית, והגיעו עוד כמה אנשים מהמשפחה המצומצמת שעמדו בחצר השנייה כדי שבכל זאת יהיו חלק מהעניין, גם בלי להיות באותו מתחם ממש".
באופן ספונטאני החליט אחד המשתתפים להעביר את האירוע כולו בשידור חי, ומאות – גם כאלה שלא הוזמנו לכתחילה לחתונה – הצטרפו לשמחה מרחוק. "המון אנשים יצאו מהמרפסות לשמח אותנו. שרו לנו ברחוב - והכול בספונטניות מוחלטת. את רוב האנשים האלה אנחנו לא מכירים - רק בתור שכנים מהשכונה".
רזאל: "סבא וסבתא שלי נישאו בחתונה האחרונה באמסטרדם"
בני הזוג התלבטו רבות האם לשתף את האירוע האינטימי וכל כך מורכב שחוו, ולבסוף החליטו בחיוב לאחר שגילו שההחלטה שלהם לערוך את החתונה במתכונתה, גרמה לעוד שלושה זוגות לפחות להינשא - ולא לדחות את האירוע. "העיקר זה הבית שבונים, ולא כל מה שמסביב", אומר החתן. "לא קל לקבל את זה, אבל העיקר זה הבית. אפשר לעשות את זה גם ככה וזה אחלה, ויש תמונות ויש שמחה".
במהלך האירוע סיפר רזאל מה דחף אותו לשמח את הזוג: "אני לא נמצא כאן רק על תקן של זמר", אמר רגע לפני שבירת הכוס. "הסבא והסבתא שלי היו החתונה האחרונה באמסטרדם, לפני הגירוש של היהודים, התמונה שלהם מונצחת, וראו מה יצא מהם – אלפי צאצאים, והמשכיות, ותורה".
לנדאו מאמין כי האירוע חיזק את הקשר הזוגי: "זה הוביל אותנו להתמודד עם סיטואציה שזוגות אחרים לא מתמודדים איתן. זוגות רגילים בשבוע שלפני החתונה מנקים את הראש, מטיילים, נחים, ואנחנו התעסקנו עם המון דברים טכניים והמון שינויים".
את חתונת המרפסות של "מרכז הרב" היה קשה לפספס. היא נערכה באותו יום, בשעות אחר הצהריים. אחד מתלמידי הישיבה היוקרתית בירושלים נשא לאישה את בחירת לבו באירוע שהתקיים בחצר המוסד, כאשר חברי החתן עומדים במרפסות הפנימייה המרוחקות זו מזו ומשתתפים בשמחה - מבלי להפר את ההנחיות.
האח קרא מהבידוד את שבע הברכות
בליל יום ב' נישאו גם נועה דוד ואביחי שפירא, בחצר ביתה של הכלה במודיעין, כשאחיה של הכלה הנמצא בבידוד צופה מחדרו. האם, ענבל דוד, מספרת כי כאשר הודיע ראש הממשלה על צמצום אירועים למאה איש, לפני שבוע שנראה כנצח – "היה מאוד קשה לבת שלי ולנו", כדבריה.
"ישבנו עם המחותנים והחלטנו ללכת עם זה כמו שזה. הרמנו טלפונים לכל החברים שלנו וכולם קיבלו את זה בהבנה. ואז בערב שבת קיבלנו הודעה שהבן שלי בא במגע עם חולה מאומת, וצריך להיכנס לבידוד. זו הייתה נקודת משבר, ונקודת המשבר הבאה היתה במוצאי השבת, כשראש הממשלה הודיע שחתונה לא תעלה על עשרה משתתפים".
בני הזוג החליטו להינשא על אף המכשולים הרבים. "ערכנו את החתונה בחצר הבית, ובני שנמצא בבידוד עבר לחדר שהמרפסת שלו צופה על החצר - וכך הצליח להשתתף איתנו בשמחה מלמעלה, ואף קיבל את אחת משבע הברכות. אני חושבת שזה היה הכי אמיתי והכי שמח והכי מזוכך והכי נכון שאפשר בנסיבות הקיימות. זה היה באמת מרגש. היינו עסוקים בשמחה עצמה, ולא במה אנחנו לובשים ומה צבע המפיות".
דוד מספרת כי האירוע נגע ללבם של המשתתפים המבוגרים באירוע. "הם התרגשו מהחזרה לחתונות המצומצמות של פעם, החתונות בבתים שהיו נטולות ראוותנות. הייתה פה התחברות לדבר אמיתי ולאנשים שבאמת חשוב לנו שיהיו איתנו ברגעים החשובים האלה".
הפורמט לא פגע בשמחה, ודוד מעידה כי אף להפך: "אלה שבאו עשו את כל המאמצים לחפות על מי שלא באו... האנשים הגיעו לשמח חתן וכלה פרופר. השמחה הייתה מרגשת, אמיתית וגדולה וזה היה מקסים. שמחה מרוכזת, יותר מעומק הלב. הזמר ששימח אותנו אמר שבחיים לא היה בחתונה שבה מאה אחוז מהמוזמנים רקדו. אבל פה הייתה מאה אחוז של שמחה, מאה אחוז ריקודים, מאה אחוז התרגשות - והכול היה מאוד מרוכז ומאוד מזוכך. זה אולי היופי בכל האירוע הזה".
"אחרי זה, נוכל לעבור כל משבר"
בעוד שבמגזר הדתי והחרדי נדיר לדחות חתונה, ולא משנות הנסיבות – במגזר שאיננו דתי רבים בחרו להזיז את המועד. לא כך מיכל סמילוביצקי ונתי כריף שהיו אמורים להינשא ביום שני בנוכחות 400 מוזמנים.
"מילים לא יתארו את ההרגשה. הרגשה קשה מאוד", הודתה סמילוביצקי בראיון לאולפן ynet ערב האירוע. כולם כל כך חיכו והתרגשו, אבל אנחנו מבינים שזה לא תלוי באף אחד, לא תלוי בנו - ומחכים שהמצב ישתפר".
עם היוודע התקנה המגבילה התכנסויות למאה איש, מיהר הזוג לסגור חתונה חדשה, אחרת לגמרי, במסעדה בממילא. "ואז קיבלנו בשבת בשורה שגם מאה איש אסור. אז בלית ברירה נעמיד חופה מצומצמת בבית פרטי", סיפר כריף.
את המסיבה דוחה הזוג לתאריך אחר. "כואב הלב, גם איפור וגם שיער, שתי שמלות הורסות את הבריאות. אבל אין לנו יותר מידי מה לעשות עם זה, לצערי הרב... אנחנו אחד עם שני ביחד ושנינו רגועים. אם עברנו את המשבר הזה, אני חושב שאנחנו יכולים לעבור כל משבר".
לימון ללימונדה: מאות אורחים בבת מצווה וירטואלית
וגם ברי ובנות המצווה חווים אכזבות ונאלצים להתמודד עם המצב החדש: ביום ג' הייתה אמורה להיערך מסיבת הבת מצווה של הדר אלבוים מהיישוב נווה דניאל שבגוש עציון, בהשתתפות כ-250 אורחים - המשפחה המורחבת, חברים מהיישוב וחברות מבית הספר ומתנועת הנוער. לעומת בנות אחרות מהכיתה שנאלצו לבטל לחלוטין את האירוע, החליטו הוריה של הדר לערוך מסיבה וירטואלית.
"נכון, נאלצנו לוותר על התוכנית המקורית והפסדנו לא מעט כסף", הסביר האב חיים, "אבל לא רצינו שהילדה תחווה את זה כאסון, ולכן החלטנו ללכת על קונספט חדש". לדבריו, בתחילה כלת השמחה "לקחה את זה קשה" – עד ש"הסברנו לה שזה המבחן בגרות האמיתי שלה, לראות איך ניתן להוציא מהלימון לימונדה, ולהפיק תועלת בנסיבות שנוצרו. חשבנו יחד איך להתארגן, ובנינו רעיון מותאם".
במוצאי השבת האחרונה הם עדכנו את האורחים: "מכיוון שלא ניתן להתכנס יחד באופן ממשי, נתכנס יחד לבת מצווש וירטואלית שטרם נראתה כמותה מאז ומעולם! הנכם מוזמנים להצטרף אלינו דרך מחשב או כל מסך אחר, ולצפות באירוע מכל מקום שתרצו (יחד עם המשפחה או אפילו בבידוד). את הלינק נשלח בעז"ה ביום שלישי, כ"א אדר (ביום הולדת של הדר) בערב".
ביום ג' התכנסו בסלון הבית הדר, הוריה חיים ואביטל וחמשת אחיה, ואיתם-בלעדיהם מאות משתתפים, מהארץ ומחו"ל, שחוגגים יחד מרחוק. בתוכנית: ריקודים וירטואליים, דרשת בת מצווה, סרט שהוכן לכבוד הדר, צילומים משפחתיים, קטעי נגינה והפתעות נוספות. הצופים יכלו להגיב תוך כדי השידור, וכך הרגישו חלק בלתי נפרד מהאירוע.
"הדר הייתה מרוצה ומאוד נהנתה מהתוכנית הווירטואלית, וגם התגובות שקיבלנו היו מפרגנות וחיוביות", סיכם הרב חיים. "המסר להדר ולכולנו זה שהחיים והמציאות לא תמיד מתאימים את עצמם לתוכנית שאנחנו מתכננים, 'האדם מתכנן ואלוקים צוחק', והסוד הגדול הוא להצליח להתאים את עצמך בנסיבות הקיימות ולהוציא את המקסימום ממה שיש. בכל סיטואציה אפשר להגיב בבאסה או לקחת את הבאסה בסבבה. מי שיבחר להישאר חיובי - יגלה שהמציאות אכן כזו!"
לפנייה לכתב/ת 
