המובטלים החדשים: "אין לי מושג איך אסתדר"
מאות אלפי ישראלים הצטרפו תוך ימים למעגל האבטלה בשל משבר הקורונה. אדר, אב לתינוקת, הוצא לחל"ת: "אשתי בחופשת לידה, יש לנו חודשיים לנשום". פניה, מורת דרך: "אתחיל 'לאכול' חסכונות". זהבה, מבקשת מקלט: "לא יודעת איך נפרנס את הילדים"
אדר בר אילן מחולון הוא אחד המובטלים החדשים. הוא חגג אתמול (רביעי) את יום הולדתו ה-35. בכל שנה הוא נוהג להזמין לביתו את החברים הקרובים שלו לחגיגת יום ההולדת, אלא שהשנה החגיגה שונה בתכלית - בין היתר כיוון שעתידו הכלכלי כרגע אינו ברור.
בר אילן, נשוי ואב לתינוקת בת ארבעה חודשים, הוא מדריך ילדים בחוגי מנהיגות צעירה בחולון ועובד בחברת "חוויה ותוכן" שמספקת תכנים חינוכיים לבתי הספר. בשל השבתת מערכת החינוך, הוא לא עובד וכעת הוא נמצא בחל"ת (חופשה ללא תשלום). "הפסקת התעסוקה הייתה הדרגתית, כל יום סגרו משהו אחר", הוא מספר.
מגפת הקורונה - עדכונים אחרונים:
במשרד הבריאות מסירים את הכפפות: "צו בריאות העם" למוסדות החרדיים
מניין הנדבקים בנגיף הקורונה ברחבי העולם חצה את רף ה-200 אלף
משרד הבריאות: מקור הדבקתם של שלושה מחולי הקורונה החדשים אינו ידוע
יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום
אשתו צפויה לשוב לעבודתה בתחילת החודש הבא מחופשת הלידה שלה שהוארכה. כבר כעת היא לא מקבלת שכר. "אני אשקר אם אגיד שהכול בסדר. הימים הראשונים עברו עליי עם המון חרדות וחששות. יש לי אישה בבית בחופשת לידה שהיא למעשה בחל"ת, ובזמן הזה התבטלו לי בהדרגתיות הדברים. למזלי אני ואשתי חסכנו מעט, ויש לנו חודשיים בערך לנשום, עם ילדה בת ארבעה חודשים בבית ועם משכנתא", הוא אומר.
בר אילן מספר על ההתמודדות שלו עם הבירוקרטיה, מאז שהבין שנכון לעכשיו אין לו תעסוקה. "צלצלתי לבנק ולא היה מענה באמת, הם אמרו שהם עמוסים", הוא מספר. "הלכתי לבנק פיזית והם לא הסכימו לקבל אותי. השארתי הודעה באתר, ואני מחכה לתשובה. הלכתי גם לביטוח לאומי, אך לא מקבלים כרגע. ניסיתי דרך האתר שלהם והוא קרס. מילאתי טפסים ידנית ושמתי בתיבת השירות שלהם. אני לא יודע אם מישהו ראה את זה בכלל".
אבל כאן לא הסתיימו הבעיות: "גם אתר לשכת התעסוקה קרס. שלחתי להם מייל ועכשיו אני מחכה לדעת אם מישהו קיבל את זה. יש חוסר ודאות סביב עניין המשכנתא, ביטוח לאומי ודמי אבטלה. הכל. המזל שלנו זה שיש לנו שתי משפחות שתומכות. לשמחתי בינתיים לא ביקשנו כלום, אך אני יודע שהם יהיו שם".
אלא שבר אילן יודע שאחרים מתמודדים עם מציאות שונה בתכלית. "יש לי חברים שיצאו לחל"ת עם מינוסים אדירים ואין מי שיעזור להם", הוא אומר. "אני ואשתי תלינו טבלה על המקרר ובה רשמנו כמה כסף יש לנו. אנחנו מחושבים על השקל, ואף פעם לא התנהלנו ככה. לא מוציאים עכשיו כסף על שום דבר".
"הכול ירד לאפס"
חלק מהמובטלים החדשים הגיעו מתחום התיירות. פניה שטרול בת 67 מירושלים היא מורת דרך עצמאית, שנותרה ללא עבודה. "בתיירות באופן כללי ובתחום שלנו במיוחד הכול ירד לאפס", היא אומרת. "אין טיסות, ובגלל שאנחנו עובדים עם תיירים מחו"ל, הסיכוי לעבודה לא קיים בכלל. כל החיים הסתדרתי ולא ביקשתי עזרה מאף אחד, אבל אני במצב שיש לי משכנתא, ביטוחים והוצאות חודשיות של כ-10,000 שקל לפני שנשאר לי שקל לבזבוזים. אין לי מושג איך אני אסתדר בחודשים הקרובים, אני מקווה שזה יספיק לי. אני כנראה אתחיל לאכול חסכונות וזה ממש לא נעים".
בהיותה עצמאית, שטרול לא זכאית לדמי אבטלה. "הסוגיה של העצמאים שאין להם שום הגנה היא מאוד עצובה וצריך לשים דגש על זה", היא אומרת. "באינתיפאדה השנייה היה מצב זהה ודאגו לתקציב מיוחד למורי הדרך, קיבלנו עזרה שהייתה די משמעותית. התחום הזה מתאושש מאוד לאט, ואחרי שכולם יחזרו לעבוד אנחנו עוד נחכה עד שהתיירים יחזרו וזה יכול לקחת המון זמן".
עוד נפגעת מהמצב הנוכחי היא זהבה ברכה (32), מבקשת מקלט מאריתריאה, שהייתה טבחית במלון באילת במשך כארבע שנים, עד שפוטרה לפני כשבוע. זהבה ובעלה, ברקת מלט (38), מספרים: "יש לנו שלושה ילדים קטנים, ואנחנו לא יודעים איך נפרנס אותם עכשיו. אנחנו כבר 11 שנים באילת ואנחנו מפחדים. אנחנו משלמים 3,000 שקל לדירה, אנחנו צריכים אוכל, דברים לבית. אנחנו לא יודעים איך נסתדר עכשיו, זה לא קל. אנחנו יודעים שזה בכל העולם, אנחנו צריכים לחכות, קודם כל הבריאות ורק אחר כך העבודה".
לזהבה וברקת יש טענות כלפי האופן שבו היא פוטרה. "יומיים אחרי השימוע נתנו מכתב פיטורים, לא הספקנו להתכונן. המלון נסגר. עבדתי שם ארבע שנים, כמו בית, במו משפחה, אי אפשר לזרוק אותי כשפתאום קרה משהו".
"לא הייתה ממש ברירה"
גם מעיין פולג, בת 34 מתל אביב, הצטרפה למאות האלפים שבין רגע הפכו למובטלים חדשים. עד לאחרונה היא ניהלה את הפעילות של ארגון "זרעים של שלום", שמקדם דיאלוג בין בני נוער ישראלים ופלסטינים בישראל. לעבודתה החדשה כסמנכ"לית בעמותת "דואליס", שמסייעת במתן אופק תעסוקתי לצעירים בסיכון והפיכה של עסקים לאחראיים חברתית, היא ציפתה בכליון עיניים. אלא שעד כה עבדה בתפקידה החדש בסך הכל שבועיים, מתוכם שבוע הייתה בבידוד.
לאחרונה יצאה פולג לחל"ת. "זה היה אמור להיות מעבר מאוד מרגש כי אני עוסקת מזה שנים בתחום של ישראלים ופלסטינים, אז הייתה הרבה התרגשות וחשש לקראת מעבר לתחום אחר שהוא חדש", היא מספרת. "בשבוע השלישי הבנו כולנו ביחד שההחלטה הנכונה היא לצאת לחל"ת. לא הייתה ממש ברירה. הרגשתי שני דברים בו זמנית. הצטערתי משום שהמשימה של הארגון הזה היא לקדם נוער בסיכון לעולם העבודה, ולכן אנחנו כרגע לא יכולים להיות הפלטפורמה שלהם. הם בעצם הנפגעים העיקריים. הדבר השני הוא שאני בן אדם של עשייה ואני עובדת כל הזמן. לכן זה לא משהו שאני רגילה אליו, למצוא את עצמי יושבת בבית".
על המציאות החדשה, אמרה פולג: "המילה 'מובטל'? אני לא מתחברת אליה, כי מובטל מתקשר אצלי לבטלה, ואני לא מרגישה שאני בבטלה. מבחינתי זה דווקא לוקח אותי למקומות של הכרת תודה מאוד משמעותית, שלמרות הקושי הכלכלי שזה מביא וזה לא משהו שהייתי מוכנה אליו כי אף לא מתכנן דבר כזה, עדיין יש לי קורת גג ויש לי מה לאכול וזה ממש לא מובן מאליו, בטח לא במציאות של היום. אחד הדברים שאני חושבת עליהם זה כמה המשבר הזה הוא נחלת הכלל, אבל המגזר שנפגע מזה הכי הרבה ושעשוי להימחק זה המגזר השלישי. זה משהו שאפילו לא ממש דיברו עליו או שנתנו לו התייחסות. מדברים על המגזר הציבורי או העסקי, אבל אף אחד לא מדבר על המגזר השלישי, שם יש אנשים שעסוקים בליצור חברה טובה יותר".
עם זאת, פולג מנסה למצוא נחמה בימים הקשים והמורכבים הללו. "התירוץ הקבוע הוא שאין לי זמן לעשות הרבה דברים, אז עכשיו יש לי זמן".
יו"ר המטה למען עובדי הקבלן, אלכס טנצר, טוען כי "מספר המפוטרים גבוה הרבה יותר מאשר בפרסומים של שירות התעסוקה כי לא לוקחים בחשבון אוכלוסייה שלא מגיע לה דמי אבטלה, כגון חיילים משוחררים, עובדים ללא ותק או מי שחצה את גיל הפנסיה".
ב"קו לעובד" מסבירים כי "בין הצעדים שעליהם הכריזה הממשלה מדובר על מענק למפוטרים. ברגע זה רב הנסתר על הגלוי, אך בוודאות עליו לכלול את כלל העובדים המפוטרים, בהם גם מבקשי מקלט ועובדים פלסטינים אשר ברגעים אלו אינם זוכים לכל הגנה או רשת ביטחון ועשויים למצוא עצמם ללא קורת גג או מזון ברמה המיידית. בכל הנוגע לאוכלוסיות עובדים אלו למדינה כלים נוספים שבאמצעותם יכולה היא לסייע להם".
עו"ד עמית קובו-רום, מנהלת הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה ומערך האכיפה בשדולת הנשים, הסבירה כי "בין העובדים שהעסקתם נפגעת בימים אלו ממשבר הקורונה, מצויות גם עובדות בטיפולי פוריות, בהריון, בחופשת לידה ובתקופה של 60 הימים לאחר החזרה לעבודה מחופשת לידה. גם בימים טרופים אלו מעסיקים שרוצים לפגוע בהעסקתה של עובדת בתקופה מוגנת צריכים לפנות לממונה ולקבל ממנה היתר מתאים טרם פגיעה כלשהי בהעסקת העובדות".
לפנייה לכתב/ת 
