למנוע תרחיש אימים: המלחמה של צה"ל בהתפשטות הקורונה בעזה ויו"ש
במערכת הביטחון מסייעים לפלסטינים לרכוש ציוד ומזרזים חיבור תשתיות לבית החולים האמריקני ברצועה במטרה למנוע משבר הומניטארי חריף. מחסור במנשמים ביו"ש ובעזה, ברצועה יש רק מכשיר אחד לבדיקות קורונה. בכיר במתפ"ש: "אם נידרש לצעדים דרסטיים, יש עם מי לעבוד"
חלק ניכר מהדיונים במערכת הבטחון שעוסקים בהפעלת משק לשעת חירום (מל"ח) בעקבות נגיף הקורונה מוקדשים לנושא הפלסטיני. בישראל מבינים כי אם ניקלע לתרחיש קיצוני של מחסור באוכל ותרופות, חיל האוויר עשוי לשלוח מטוסים להביא אוכל מחו"ל - וחלק מהמקומות בהם יוקצו לסיוע לרשות הפלסטינית אם יהיה צורך בכך.
ראש המחלקה לעניינים אזרחיים במתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף-משנה שרון ביטון, אמר: "העיסוק שלנו במשבר הזה נעשה בהתאם להנחיות הרמטכ"ל, כלומר אחריות מרחיבה ולא דרך משקפיים של חובות משפטיות אלא חובות מוסריות והומניטאריות, מתוך ההבנה שלנגיף הזה אין גבולות. עזה עלולה להדביק אותנו ואנחנו עלולים להדביק אותה, ואותו הדבר ביהודה ושומרון. במובנים רבים אזור יו"ש מורכב אף יותר, כי שם גרות אוכלוסיות ישראליות ופלסטיניות שמשתמשות באותן דרכים ובחלק מהמקרים גם באותם מתחמי קניות כמו ברמי לוי בגוש עציון, ולכן ההתמודדות היא תחת ההבנה שהמענה הוא אחד שלם ליחידה גיאוגרפית אחת".
נגיף הקורונה: סיקור נרחב ב-ynet
ביטון שיבח את שיתוף הפעולה של ישראל עם הקהילה הבינלאומית בהתמודדות עם משבר הקורונה אצל הפלסטינים. לדבריו, "לא מדובר בהפתעה, אבל זה שיא בקצירת פירות של עבודה מאומצת יומיומית. אלה אנשי מקצוע שאנו בקשר מקצועי תמידי איתם, ומשוחחים איתם על מגוון דברים, כך שהשגרה השתלמה וישנה שפה משותפת. יש לנו מערכת ווידאו קונפרנס, ואנחנו מדברים עם נציגי ארגון הבריאות העולמי בעזה. יש מערכת תקשורת משומנת. אני לא אומר שיש לנו את כל הפתרונות, אבל יש עם מי לעבוד אם נידרש לצעדים דרסטיים".
העיר בית לחם נחשבת למוקד ההתפשטות המרכזי ברשות הפלסטינית, שם אותרו עד כה 40 נדבקים. שני חולים נוספים אותרו בטול כרם, אחד ביריחו ואחד ברמאללה. תינוקת בת שנתיים מבית לחם שנדבקה החלימה מהמחלה. הלילה (בין רביעי לחמישי) כרזו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לתושבים בבית לחם, שנמצאים בעוצר שעליו החליטה הרשות, להישאר בבתים כחלק מהחמרת המגבלות בגדה. במהלך הלילה ביצע צה"ל מעצר באחד ממחנות הפליטים בעיר, וחלק מהחיילים הגיעו לבושים בחליפות מגן נגד קורונה.
חשש: התפשטות בעזה תוביל לשיעורי תמותה חריגים
חלק גדול מהדיונים במשולש ישראל, ארגונים בינלאומיים והרשות הפלסטינית התמקד בהיערכות הרפואית ביו"ש ובעזה להתמודדות עם הקורונה. בעוד בישראל מדברים על מאות מיטות של טיפול נמרץ ומנשמים, בכל יהודה ושומרון יש 80-70 מנשמים ומספר דומה גם בעזה. בישראל ובקהילה הבינלאומית מבינים שאם תהיה שם התפרצות דרמטית – זו תהיה קטסטרופה לא פשוטה.
מערכת הבריאות בעזה במצב קטסטרופלי גם בשגרה, עם מחסור קשה בתרופות. בשלב זה טרם אותרו בעזה נדבקים, אך בחמאס מבינים שהתפשטות המגפה בשטחם עלולה להוביל למספר מתים גבוה במיוחד לאור שיעורי התמותה הגדולים בקרב אוכלוסיות בסיכון. לכן, הקשר איתם מאוד הדוק, והם נסמכים על היכולת של ישראל לגייס סיוע עבורם.
כך למשל, העבירו אתמול הפלסטינים בעזה מסר לישראל דרך ערוצי הקשר הבינלאומיים, שבו ביקשו סיוע במציאת 3-2 טונות של אלכוהול לטיהור עזה. רמת הקשב של העולם לסוגייה הפלסטינית נמוכה מאוד בימים אלה בעקבות העיסוק במשבר הקורונה, ולמרות שקטאר הודיעה על תרומה של 10 מיליון דולר הכסף עדיין לא הגיע. הבנק העולמי תרם 8 מיליון דולר, אך ההתגייסות המשמעותית הייתה של סוכנויות האו"ם השונות.
לבקשת ישראל, מתאם הסיוע העולמי של האו"ם, ג'יימי מקגולדריק, מרכז את כל בקשות הסיוע והמיפוי של הצרכים כדי להבטיח שלא יהיו כפילויות. האו"ם גיבש את תכנית 90 הימים, בהיקף של 6.5 מליון דולר, שנועדה לסייע לפלסטינים להתמודד טוב יותר עם הקורונה תוך מתן דגש על ציוד מיגון וחיטוי, הגברת יכולת הבדיקה ושיפור יכולות המעבדה בעזה. כל הבדיקות בעזה מתבצעות במכשיר אחד שנמצא במעבדה אחת. אם המכשיר יושבת, בכל עזה אי אפשר יהיה לבצע בדיקות קורונה.
בעזה יש כרגע כ-2,000 מבודדים, וחמאס הקים מתחמי בידוד מחוץ לערים. המתחמים המרכזיים ביותר הם אוהלים דרומית לארז וצפונית לרפיח באזור ציר פילדלפי. הרשות הפלסטינית הקימה מספר מתחמי בידוד שנמצאים במבני ציבור או בבתי מלון, ויש לה נכון להיום קצת יותר מ-1,500 מיטות שמוכנות לקלוט את המבודדים.
הבעיה המרכזית של הפלסטינית היא רכש - אין מאיפה לקנות ציוד. קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (יוניסף) נרתמה לטובת האירוע, ומחפשת עבור הפלסטינים ציוד בכל העולם. אתמול התירה ישראל באופן חריג הכנסה של 200 ערכות בדיקה ו-500 ערכות מיגון לעזה דרך מחסום ארז, ולא כפי שנהוג דרך כרם שלם, וזאת במטרה לקצר זמנים.
במקביל, ישראל מאפשרת להאיץ את חיבור התשתיות לבית חולים שדה שנבנה על-ידי ארגון אמריקני בצפון הרצועה, למקרה שאם עזה תצטרך מתחמי בידוד נוספים ניתן יהיה לספק מאות מיטות. ישראל ממשיכה לאפשר הכנסת סחורות לעזה ויו"ש בהיקפים רגילים, ואפילו פועלת להגדלת מלאי האספקה לרצועה, כולל גז, דלק ומזון לבעלי חיים. הרעיון הוא להיות מוכנים למקרה של התפשטות הנגיף שעלולה לאלץ עצירה של הכנסת סחורות כאלה או אחרות.
בנוסף, ישראל אפשרה לראשונה אי פעם הישארות של פועלים פלסטינים בשטחה, והם לא יורשו לחזור לבתיהם למשך 60-30 ימים לטובת עבודות בסקטור הבנייה והחקלאות. כבר אתמול יצאו 30 אלף עובדים, והמספר יכול להגיע ל-70 אלף. הפלסטינים ישנו במתחמי הלנה, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים עמד על כך שמגוריהם יהיו בתנאים נאותים מבחינת סניטציה, הסעדה וסידורי ביטחון. חלקם ישנים במלוניות ובמתחמים מיוחדים, אך היו גם פלסטינים שהתלוננו כי ישנם מעסיקים שלא מסייעים להם במציאת פתרונות לינה.
בכירים בישראל מסבירים שהמטרה היתה לאפשר הכנסת עשרות אלפי פועלי בניין לארץ כדי להמשיך בבנייה, שכן קריסת ענף הבנייה עלולה להקריס את ענף הבנקאות. בחקלאות חשוב שיהיו מספיק פועלים כדי שלא יהיה מחסור בפירות וירקות בישראל. גורם ממשלתי אמר כי "אנחנו לא משוכנעים ב-100 אחוזים שזה הדבר הנכון, אבל זה נעשה עם שולי בטחון. כמו כל המדינה, אנו מתמודדים עם אירוע ראשון ויש ניסוי וטעייה".
לפנייה לכתב/ת 
