איתי שכטר לא צריך להתנצל / תוכן גולשים
בכל מדינה דמוקרטית, אחד החוקים הברורים הוא חופש הביטוי. כדורגלנים הם לא רק "אנשים שבועטים בכדור", הם בני אדם, ויש להם דעות, ומותר להם להביע אותן בפומבי. אני קורא לו להחזיר את הפוסט לרשת. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
איתי שכטר פירסם פוסט בו העלה תמונה אשר בה הוא מביע את דעתו הפוליטית. התמונה עוררה סערה גדולה בכדורגל הישראלי, כולל בקשה של מכבי ת"א שיסיר את התמונה. לאן נעלם חופש הביטוי?
בכל מדינה דמוקרטית, אחד החוקים הברורים הוא חופש הביטוי. אז מה קרה? לאיתי שכטר אין חופש ביטוי. כדורגלנים הם לא רק "אנשים שבועטים בכדור", הם בני אדם, ויש להם דעות, ומותר להם להביע אותן בפומבי. וחוץ מזה, ממתי אסור לכדורגלן להביע דעה בדיוק? זה לא שהוא עובד במשרד ממשלתי, או בתפקיד רשמי אחר. כמו שלי ולכם מותר לכתוב דברים, ולהביע את דעותינו בפומבי (כל עוד זה בגבולות החוק), כך גם לאיתי שכטר מותר.
זה לא הפעם הראשונה ששכטר מעורב בתקרית שכזו. כולם מכירים את המקרה בו שכטר שלף כיפה לאחר גול מול בני סכנין, ואת הביקורות הצורבות והנוקבות שקיבל - למרות שהשנה בגביע שחקני בני ריינה התפללו לאחר גול מול בית''ר ירושלים. אבל הפעם נחצה קו אדום של פגיעה בחופש הביטוי! לעשות מזה כזה קרנבל זו ממש הגזמה, חוץ מזה שהעיסוק בפוסט גרם עוד יותר לחשיפה שלו.
אז אני לא יודע אם בגלל שאין כדורגל אנשים מתעסקים בשטויות, אבל על מנת שנוכל להמשיך לחיות בחברה מתוקנת, בה אנשים לא מפחדים להביע דעה בפומבי, צריך לעשות מעשה. איתי שכטר, אני פונה אליך, תחזיר את הפוסט לרשת. החוק מאשר לך וזו זכותך המלא להביע את דעתך, כמו כולם. אני מקווה שהביקורת הקשה שספג איתי לא תגרום לספורטאים אחרים לחשוש להתבטא.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.