מזל טוב, אל ניניו / תוכן גולשים

20.3.1984 - יום הולדתו של אחד החלוצים הגדולים ביותר שידע הכדורגל העולמי לדורותיו, פרננדו טורס. זה סיפור על קריירה אדירה שנבנתה לה אט אט במשך שש שנים במדיה של אתלטיקו מדריד, והמשיכה לארבע שנים מופלאות במדים האדומים של ליברפול, שם כבש 81 שערים ב-142 הופעות בכל המסגרות. בשיאו, "הילד" זומן לסגל נבחרת ספרד ליורו 2008 בו כבש שני שערים, שהאחרון היה החשוב מכולם: שער הניצחון מול גרמניה בגמר, שהביא ל"לה רוחה" את הזכייה השנייה בתולדותיה במפעל זה.

לפעמים, גם השחקנים הגדולים ביותר עושים טעויות קשות במהלך הקריירה המקצוענית שלהם, וטורס ביצע אחת כזו שממנה הוא לא הצליח להשתקם עד ליום פרישתו. למרות שרוב הקבוצות הגדולות ביבשת חשקו בו, בחר החלוץ הספרדי בצעד מפתיע להישאר בממלכה ולעבור מהאדום של ליברפול לכחול של צ'לסי במטרה לשפר את סיכוייו לזכות באליפות אנגליה. 50 מיליון ליש"ט, שבימים ההם נחשבו לסכום חסר תקדים, הושקעו בחלוץ, אלא שהוא לא מצא את הרשת במשך שלושה חודשים רצופים. לימים, הספרדי הסביר מה הניע אותו למעבר, שגם היום לא מתקבל בהבנה: "מעולם לא חשבתי שאעזוב את ליברפול כל כך מהר, אך הרכבת של צ'לסי עברה, ולא יכולתי לוותר עליה. רציתי לזכות בפרמייר-ליג והרגשתי שזו הדרך".

פרננדו טורס(צילום: רויטרס)

התקופה האפורה במדי ה"בלוז", בה סיפק 45 שערים ו-35 בישולים ב-145 הופעות, כללה פציעות רבות שהותירו אותו מחוץ לכר הדשא. בסופו של דבר הוא הפך לשחקן שולי בנבחרת ליורו 2012 - ועדיין כבש בטורניר שלושה שערים והפך למבקיע המצטיין של נבחרתו, שהניפה שוב את תואר אלופת אירופה. טורס וחברו לחדר ההלבשה בזמנים ההם, חואן מאטה, הפכו לספרדים היחידים שזכו בארבעת התארים החשובים של הכדורגל האירופי: ליגת האלופות, הליגה האירופית, מונדיאל ויורו. החלוץ השלים ארבע שנים מתוך החמש שהיו נקובות בחוזהו בסטמפורד ברידג', ועבר למילאן שבמהרה השאילה אותו בחזרה הביתה אל אתלטיקו מדריד. יקיר הוויסנטה קלדרון גרם לרבים להזיל דמעה משובו, אך על המגרש הוא היה רחוק מאותו ילד בלונדיני נלהב ו-וירטואוזי שהם הכירו. אחרי שנתיים, בהחלטה משותפת עם ראשי המועדון, הפרק שלו במדריד הסתיים באופן סופי. סגאן טוסו היפנית הייתה התחנה האחרונה בקריירה שלו רגע לפני שהחליט לתלות את הנעליים.

אז היום הילד כבר בן 36, נשוי עם שני יורשים. הפרישה שלו השאירה חלל ריק בליבם של אוהדי אתלטיקו מדריד שראו בו אליל, אצל יושבי "הקופ" שעבורו הם היו קונים כרטיס בכל שבוע וכמובן החור הגדול שנותר הוא בנבחרת ספרד, שעד היום לא מצליחה למצוא סקורר שמזכיר במידה כלשהי את הקילריות והיצירתיות שהייתה לפרננדו טורס ברחבת היריב. בסופו של יום, כשחלוץ פורש זוכרים לו את כל הרגעים הטובים והמאושרים שעבר והעניק, ולמספר 9 האגדי לא היו חסרים כאלה. הסיפור של טורס הוא דוגמה לאיך מצליחים לעלות ולרדת מדרך המלך, ועדיין להיצרב בתודעה במקומות שבהם היית.

אז מה כל כך מיוחד בו, אתם שואלים? אולי זה החיוך הביישני עם הנמשים על הפנים, הצניעות, או שאולי זו בכלל העובדה שגם בגיל בוגר הוא עדיין מכונה "הילד"? שיהיה במזל טוב!

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.