ברבור שחור
עם כל הכבוד לחשש האדיר של כולנו מהוירוס המתפשט, כולנו בימים אלו חרדים גם לעתיד הכלכלי שלנו. המומחית הכלכלית דבי קאופמן מנסה לעשות לנו סדר בבלגן
בתוך ימים, רבים כל כך מאיתנו מצויים בחשש אמיתי לפרנסה. עסקים מכל הסוגים נאלצו לסגור את דלתותיהם, לעצור את פעילותם ולשהות במצב של המתנה, תוך שהם מפסידים עוד ועוד כספים בכל יום.
הבורסה קורסת ומעידה על מצב חירום שסופו לא ידוע, מה שהוביל בשבוע האחרון את הבנק הפדרלי להודיע על הורדת ריבית דרמטית שמשמעה אפס ריבית על הלוואות שהציבור האמריקני הממונף באינסוף הלוואות, לקח בשנים האחרונות. בנוסף, הכריז הבנק על הרחבה כמותית של 700 מיליארד דולר, מה שאומר הדפסת כסף נוספת, בתקווה שזו תקל על הבנקים להעניק אשראי לכל בעלי החוב.
הצעדים הללו מרחיקי לכת, ומהווים כמעט את מקסימום הצעדים שיכול הבנק הפדרלי לקחת כדי לסייע בשיפור המצב הקטסטרופלי שנקלענו אליו. ועדיין, כל אלו לא ממש עזרו ועם פתיחת המסחר השבוע, הירידות המשיכו לשבור שיאים.
דבי קאופמן, יועצת פיתוח מחקר אסטרטגי במוסד שמואל נאמן ומחברת הספר ׳חלום של שוק׳ מסבירה בראיון ל׳ידיעות אמריקה׳, מדוע בכל זאת, כדי לשמור על אופטימיות.
מה פשר התגובות הקשות של השוק ההון השבוע?
״משמעות התגובות היא שהשוק מתחיל להפנים את המצב. להבין שמשהו לא בסדר ושיש חשש לצמיחה הכלכלית בעתיד. מכיוון שטרם נמצאה תרופה לווירוס הקורונה, שנחשב מדבק בצורה קיצונית וששיעורי התמותה ממנו עדיין גבוהים, האמצעים שננקטים כדי להימלט או להמנע ממנו הם דרמטיים. למעשה, חוסמים את שוק העבודה לחלוטין, מה שמיד משליך על השווקים. כתוצאה מכך, השוק נכנס לפאניקה, מפולת, או כפי שנהוג לכנות "ברבור שחור" שצץ אאוט אוף דה בלו".
מה הייתה מטרתן של ההחלטות שלקח הבנק הפדרלי ומדוע הן כשלו?
״המטרה מן הסתם היתה להנשים את השוק, להראות לו שהממשלה והבנק המרכזי, מודעים לבעיה ושהם דואגים לשווקים ולכלכלה. זה אמור היה לשמש כמעין כדור הרגעה. בפועל, השוק הבין את זה הפוך. הפנים יותר שיש בעיה ממשית ונלחץ יותר, כי היתה בהכרזה הזו מעין הצהרה שקיימת בעיה ממשית, בעיקר כי מדובר על הזרמת כספים דרמטית. מכיוון ששוק ההון מנבא עתיד, הוא מגלם את הצפוי לבוא. והוא נכנס לתקופה של פחד וחששות רבים. נכון לעכשיו, עדיין לא ניתן לאמוד את הנזקים, כי לא ניתן לדעת כמה זמן המשבר הזה יימשך״.
מהי משמעות הירידות האחרונות עבור כולנו?
״שוק ההון הוא החמצן של הכלכלה העולמית, בעיקר השוק האמריקני. וולסטריט נחשב למרכז העולם ובאמצעותו חברות, תאגידים ומפעלים צומחים. בזכותו חברות מצליחות לגייס כסף שמאפשר להן לצמוח, לגדול ולהתפתח. ההתפתחות הזו קריטית לשוק התעסוקה ולכולנו. מדובר במעגלים שלמים של תחומים ובכלל, שוק העבודה. מקרה הקורונה הוא מקרה קיצון שטרם נראה בהיסטוריה הכלכלית של האדם, כי אף פעם הוא לא היה בעידן חדשני כל כך ובמקום בו עולם הצריכה עשיר כל כך, ולכן גם הטראומה גדולה בהתאמה. כמו כן, הפגיעה היא על כל רבדי המשק. התיירות תיפגע, בכל העולם, חברות התעופה, בילוי פנאי וכל המשתמע מכך, אופנה קוסמטיקה ועוד ועוד. אפילו המכולת השכונתי. הצריכה באופן כללי יורדת אצל כולם כי התקופה היא תקופת הישרדות. אין צורך בדברים אחרים״.
מי הנפגע העיקרי מהמציאות הכלכלית הזו?
כולנו!
האם במציאות של היום יש אפשרות לשמור או להרוויח כסף?
״יש כאלו שמרוויחים. כל ספקי שירותי החירום וההצלה. חברות המזון הבסיסי והמזון שנשמר לאורך זמן. המרכולים, חומרי ניקוי, סניטריה, חברות התרופות שמפתחות תרופות לטובת המאבק בווירוס. חברות השילוח והמשלוחים שחייבות לספק סחורה, חברות השירותים הווירטואליים וכל מה שמשרת את המאבק בקורונה ושיש לאדם צורך בו בזמן שהוא שוהה בביתו בהסגר״.
האם ישנם עוד קלפים מתחת לכובעו של הבנק הפדרלי או הממשל אשר יש בכוחם להציל את השוק מקריסה?
״הראש של טראמפ יצירתי כך שקשה לי לנחש מה יעשה, רק השבוע הוא הודיע על מענק של 1,000 דולר לאוכלוסיות מסוימות. מכשיר הדפסת הכסף לא הסתיים. תמיד אפשר להדפיס עוד. השאלה איך בכל זאת אנשים יתמודדו עם החובות שלהם. בטח עם אינסוף ההלוואות שהבנקים הזרימו להם בריביות נמוכות בשנים האחרונות״.
הכספים שמוציאות המדינות לצורך התמודדות עם המשבר הם אדירים, כיצד זה ישפיע על המדינה בתום המשבר?
״הקופות יהיו ריקות והן תצטרכנה למצוא את הדרך למלא אותן מחדש. העלאות מיסים, דרישה מהציבור להצמצם (במקרה הקורנה הציבור כבר מתחיל להפנים צמצום מהו), ועוד״.
כיצד היית ממליצה למי שמושקע היום בבורסה לנהוג?
״אני לא יכולה להמליץ לגבי השקעות כי אני לא יועצת השקעות – אין לי תעודת יועצת והחוק מחייב אותי כך שקשה לי להשיב על שאלה זו, אבל ההיסטוריה מלמדת ששווקים חוזרים לעצמם לאחר משבר. המשבר הזה, מכיוון שהוא גלובלי ומכיוון שמדובר בבריאות הציבור בניגוד למשברים שנובעים ממלחמות, כנראה שיוביל לצמיחה מהירה מאוד, גם בגלל שלא יהיה הרס גדול של רכוש כמו במלחמה וגם בגלל העידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים. אנשים שלא בקיאים ברזי שוק ההון, לא כדאי שיתעסקו איתו. לקנות פוטים (מניות של ירידות שוק) זה לרכוש אופציות שדרושות ידע, מה גם שהכסף בפוטים יכול להימחק מהר. אם רוצים להתעסק עם שוק ההון, כדאי ללכת ליועצי השקעות. זה קריטי כדי לשמור על המעט שנותר מהמשבר״.
כיצד היית ממליצה לנו להתנהל מבחינה כלכלית בימים אלו?
״אין לי מושג מתי המשבר הזה יסתיים. כדאי לצמצם הוצאות ולהתחיל לחסוך. אם אפשר לדחות תשלומים ללא ריבית, אולי כדאי. שכל אחד יעשה את החשבון של עצמו, כיצד הוא יצליח להתקיים בתקופה הקרובה ואולי גם הרחוקה יותר״.
מה החשש הכי גדול שלך המציאות הזו?
״שאלה טריקית. אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל החשש הגדול שלי הוא שהאדם יגיע לכדי אלימות בגלל מצוקת עוני או חרפת רעב. ככל שזמן מציאת הפתרון לקטול את הנגיף הזה יעלה, כך החשש שלי עולה. הנגיף הזה הוא רציני, והציבור חייב להפנים את המצב ולנהוג כפי שנהג הציבור בסין. להיכנס לעוצר לא להסתובב ולנתק מגע. בסין, בניגוד למערב, המשטר היה קשוח, במדינות המערב יש בעיה לנקוט במשטר קשוח והחשש שלי שבארה"ב לא יבינו את המשמעות של המשטר הקשוח כתוצאה מווירוס הקורונה. הסיבה שארה"ב מדאיגה אותי בעיקר היא התיקון השני לחוקה, אשר מאפשר לכל אזרח אמריקני לשאת נשק, ואכן בימים האחרונים ישנם דיווחים על הסתערות על חנויות הנשק. והמצב שנוצר יגרום לאנשים לחשוש ממהפיכה שלטונית״.
קאופמן מציגה תמונה מדאיגה: ״מצב הקורונה מחייב משמעת שנוגדת את החופש אליו מורגל הציבור ולכן החשש מאלימות עולה בעיקר בגלל נושא הנשק. חשש אחר שלי הוא שנתחיל לראות גופות – אנשים שימותו בגלל שלא יוכלו לטפל בעצמם, וכן בגלל קריסת מערכות הבריאות. יהיו הרבה מאוד אנשים שלא יזכו לטיפול, ועולה השאלה כיצד יעשו תעדוף במי לטפל, כפי שקורה כיום באיטליה. המצב הזה כבר קיים היום, כך שסביר להניח שהוא יגיע גם לאמריקה הגדולה. המציאות הזו מחייבת משמעת מוחלטת, בעיקר בארה"ב שלא רגילה למשמעת ונושא החופש הוא קריטי במדינה. זה נשמע נורא, אבל כנראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה. מהפכות ואלימות בעת מגפות, משברים ומלחמות היו לא מעט אז אין סיבה שהן לא יחזרו, עם כל האופטימיות שניחנתי בה.
יש סיבה שאת יכולה לחשוב עליה לאופטימיות?
״בוודאי, המדע והקדמה מעודדים אותי שהמשבר הזה יסתיים מהר. אני מאמינה מאוד שהוא ישפיע על הרבה מאוד אנשים להתאחד. כבר רואים את זה במדע, המאבק בנגיף מוביל להרבה מאוד שיתופי פעולה מדעיים בין מדענים מכל העולם. בנוסף, משבר הוא הזדמנות ואנשים יצירתיים ידעו למנף את המשבר לתועלתם לכשיסתיים. לאחר שהוא יסתיים כנראה שנראה תנופת צמיחה אדירה״.
