נפרדים בטלפון, ומתים לבד: במוקד האסון באיטליה
ברגמו היא המוקד החמור ביותר של התפרצות הקורונה באיטליה. משפחות לא יכולות להיפרד לשלום מקרוביהן הגוססים, הרופאים מתקשים להגן אפילו על עצמם. יש מי שטוען למחדל: האם החשיבות הכלכלית של העיר דחתה את הסגר בה? עוד זינוק בקורבנות בספרד, בכל אירופה מתו כבר 5,000 איש
הכומר נשא תפילה אחרונה. לא היו שום פרחים, וגם לא חיבוקים. פרנצ'סקה סטפאנוני ואמה מיהרו לצאת מבית העלמין הראשי של ברגמו, אחרי טקס קבורה חפוז שנמשך לא יותר מחמש דקות.
משבר הקורונה – סיקור נרחב ב-ynet:
יותר קורבנות מבסין: עוד 427 מתו באיטליה ביממה
סגר בקליפורניה, יום שני ללא נדבקים בסין
10,000 מתו מקורונה: העולם ממשיך להסתגר
נסיך מונקו נדבק, צרפת סוגרת גישה לחופים
הקורונה תרדוף את טראמפ עד לבחירות
ברגמו, עיר של 120 אלף תושבים באזור האלפים של מחוז לומברדיה, בצפון איטליה, היא האזור שנפגע שם יותר מכל במגפת הקורונה, שמכה ללא רחם בימים אלו בארץ המגף. אתמול (ה') זינק מספר הקורבנות הכולל באיטליה בעוד 427 והגיע ל-3,405 – יותר מכל מדינה בעולם, אפילו מסין שבה התפרץ הנגיף בסוף 2019.
בברגמו מתו כבר מאות בני אדם במגפה. המשפחות שם אינן יכולות להיפרד מקרוביהם שנמצאים על ערש דווי, או אפילו לקיים עבורם טקסי קבורה עם לכתם לעולמם. בית העלמין בברגמו כה צפוף עד שהצבא נאלץ לשלוח משאיות כדי לשנע 65 גופות לקבורה באזורים סמוכים.
סטפאנוני לקחה את אמה כדי לצפות בקבורתה של קרובת משפחה, קשישה בת 82 שכמו רבים מקורבנות הנגיף סבלה ממחלת רקע, בעיה בלב. הן עטו מסכות, חבשו כפפות ושמרו על מרחק. "בתיאוריה, לא היינו אמורים להיות פה. אבל זה היה אחד מקרובי המשפחה האחרונים של אמי", הסבירה סטפאנוני.
לפי נתונים לא-רשמיים, יותר מ-600 מאלו שמתו באיטליה הם מברגמו, יותר מרבע מכלל המתים בכל מחוז לומברדיה – אפילו שהאוכלוסייה באזור ברגמו מהווה פחות מעשירית מ-10 מיליון תושבי המחוז הזה. אבל באזור יש מי שחושד שהמספרים האמיתיים של המתים גבוהים הרבה יותר מהמספרים הרשמיים שמדווחים השלטונות, בין היתר בשל העובדה שקשישים שמתים במוסדות סיעודיים לא נבדקים לאחר מותם כדי לגלות אם חלו בנגיף.
רק בשבוע שעבר מתו בברגמו וב-12 עיירות סמוכות 400 בני אדם, פי ארבעה ממספר המתים שם בשבוע המקביל בשנה שעברה, כך לפי נתונים שפרסם משרד ראש העיר בברגמו. רק 91 מבין ה-400 הללו נבדקו ונמצאו חיוביים לנגיף.
ד"ר לוקה לוריני, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים המרכזי של ברגמו, מעריך כי גם מספר הנדבקים האמיתי באזור גבוה פי 5 או 10 מהמספר הרשמי, שעומד שם כעת על 4,645. "אנחנו מאמינים שהמספרים האמיתיים מסתתרים", אמר פרנצ'סקו אלבה, דוברו של ראש העיר ברגמו. "בגלל שהרבה אנשים מתים בבית או במרכזים למבוגרים, ומעולם לא עברו בדיקה".
טענות למחדל: למה התעכב הסגר?
אלו שעומדים בחזית המאבק בנגיף, בהם פקידים בבתי החולים באזור ומפעילי חדרי המתים שם, סיפרו לסוכנות הידיעות AP כי ניתן היה למנוע את המשבר בברגמו אם תחינותיהם ליצור "אזור אדום" של בידוד בברגמו היו נענות בחיוב כבר ב-23 בפברואר. אלא שהצעדים הנוקשים הללו הורחבו לאזור ברגמו רק שבועיים לאחר מכן. "כשהנגיף הגיע לפה, לא הייתה שום בלימה שלו, והוא התפשט בעמקים מהר מאוד", סיפר ד"ר לוריני. "היו כמה שאמרו שזו שפעת נורמלית. אנחנו הרופאים ידענו שזה לא".
אנוטניו ריקרדי, מנהל איגוד בתי הלוויות המקומי, סיפר כי העלייה בקצב המתים בברגמו החלה כבר בחודשים ינואר. לדבריו, מפעילי בתי הלוויות התריעו אז על כך בפני פקידים בממשלה. הרשויות לא מסרו מדוע לא הורחב הסגר שהוטל ב-23 בפברואר על 12 עיירות בדרום מחוז לומברדיה לברגמו, על אף הסימנים המדאיגים שצצו שם. הסגר על העיירות הראשונות האלו הוכרז כמוצלח, ושימש לאחר מכן כמודל לסגר שהוטל על כלל איטליה ב-9 במרץ.
אליאנה קומו, מאיגוד עובדי המתכות העוצמתי FIOM, מאמינה שהחשיבות הכלכלית של האזור שיחקה תפקיד בהחלטה שלא להטיל עליו סגר בשלבים המוקדמים של המשבר, סגר שעלול היה לפגוע בתעשיית ייצור הפלדה באזור עמק סריאנה. "אני חושבת שהאינטרסים העסקיים לקחו חלק נכבד בהחלטה", אמרה קומו.
אי-הוודאות בנוגע למספר המתים האמיתי באזור מוביל את הרשויות בברגמו להפציר שוב ושוב בתושבים לשמור על ההנחיות של הממשלה ולהישאר בבתיהם. ניידות משטרה שמסתובבות ברחובות כורזות ברמקולים לתושבים שלא לצאת החוצה מלבד במקרים הכרחיים, כמו עבודה או קניות של מצרכים. כדי לעודד עוד יותר את התושבים להישאר בבתים, ראש העיר ג'אורג'יו גורי ניתק השבוע את הוויי-פיי הציבורי בעיר, סגר את מכונות המזל וגם את חנויות הטבק, שנותרו עד כה פתוחות.
בלי חיבוקים: "ככה זה במגפות"
למרות שבברגמו חלה ירידה במספר הנדבקים החדשים, מ-500 ביום בשבוע שעבר ל-300 ביום חמישי, ד"ר רוליני אומר כי רק בשבוע הבא ניתן יהיה לראות אם לצעדים שננקטו שם ובשאר איטליה תהיה השפעה.
אחד ההביטים קורעי הלב בטרגדיה שעוברת על איטליה הוא חוסר היכולת של בני משפחות לראות את יקיריהם שגוססים, או כאמור להשתתף בהלוויות של אלו שמתו. בבתי החולים מנסים לסייע למשפחות בעדכונים מרחוק על מצב יקיריהן, אך שיחות בטלפון מאפשרים רק לחולים שמתחילים להראות סימני החלמה. כאשר המוות קרוב, אומר ד"ר לוריני, ביקור יהיה "פיצוץ חסר ערך של הדבקה". "זה דבר נוראי לראות את יקיר לבך בלי יכולת לחבק אותו. אבל זה מה שקרה במגפות במשך אלפי שנים, וזה מה שיקרה גם באלף השנים הבאות", הוא אומר.
מרגע קביעת המוות, מסביר אנוטניו ריקרדי מאחד מבתי הלוויות המקומיים, בני משפחת המת לא יכולים לראות את גופתו. הם אפילו לא יכולים לבחור עבורו לבוש מיוחד לקבורה. על פי צו של הממשלה, המתים נקברים עם הבגדים שעמם מתו, עטופים בשמיכות סטריליות ומוכסנים לתוך ארון הקבורה בהקדם האפשרי. "זה קשה מאוד עבור בני המשפחה", אומר ריקרדי. "בלי גופה, קשה להבין שמוות אכן התרחש".
המחשה נוספת למחיר העצום שגובה המגפה בברגמו אפשר לראות בהצצה לעיתון המקומי, L'eco Di Bergamo, שבו מספר הדפים המוקדשים להודעות פטירה זינק מאחד בלבד לתשעה, עשרה ובהמשך אף ל-11.
"אנחנו כבר לא סופרים את המתים"
המשבר באיטליה, במיוחד במחוז לומברדיה, מוביל לעומס עצום על הרופאים והאחיות, שרבים מהם מסתכנים בעצמם בהידבקות בנגיף. אתמול דווח שעוד חמישה רופאים מתו מקורונה באיטליה, וכי בסך הכל מתו 13 רופאים במדינה מהנגיף. יותר מ-2,600 אנשי צוות רפואי נדבקו.
ד"ר רומאנו פאולוצ'י חזר מגמלאות כדי לסייע בטיפול בחולים הרבים שמציפים את בית החולים הקטן אויו פו שבאזור קרמונה, גם כן במחוז לומברדיה. הוא אחד מ-70 רופאים שעובדים שם במשמרות מתישות שנמשכות יותר מ-12 שעות. "אנחנו נמצאים באפיסת כוחות", הוא אומר.
"זהו בית חולים קטן ואנחנו מקבלים הרבה אנשים. התפוסה מלאה", הוא מספר במסדרון בבית החולים, כשברקע נשמעים הצלילים הבוקעים ממכונות ההנשמה המזרימות חמצן לחולים. עוד מהרעש הזה לבטח ישמח את ד"ר פאולוצ'י. "אין לנו מספיק משאבים, במיוחד אנשי צוות. בגלל שבנוסף להכול, עכשיו גם הצוות מתחיל לחלות".
פאולוצ'י אומר כי הדבר הקשה ביותר עבורו הוא לא לראות אנשים מתים, לזה הוא אומר שהוא כבר רגיל, אלא לראות אותם מתים לבד, בלי קרוביהם לצדם – כשבמקום זאת את מילות הפרידה שלהם הם אומרים דרך הטלפון. "התחלנו שירות שבמסגרתו אנחנו פונים לקרובי משפחה בטלפון ומסבירים להם מה קורה. אז לפחות יש איזשהו קשר", הוא מסביר. "חולים שיכולים להתקשר בעצמם משתמשים בטלפונים שלהם, אבל המבוגרים לא יכולים בגלל שהם לא רגילים לזה. אז אנחנו מנסים לשמור על קשר עם המשפחות".
דניאלה קונפלוניירי, אחות בבית החולים סאן רפאל בבירת מחוז לומברדיה, מילאנו, מספרת שגם היא חוששת לבריאות הצוות הרפואי שם. "גם אנחנו עובדים במצב חירום מוחלט. הבעיה היא שיותר מדי מאנשי הצוות שלנו הלכו הביתה כי הם נדבקו בנגיף. אז זה משאיר מעט מאיתנו לנהל את הכול", היא אמרה בפוסט ששיתפה ברשתות החברתיות. "המתח הפסיכולוגי מעל הגג. לצערי, אנחנו לא יכולים להכיל את הסיטואציה בלומברדיה. רמת ההדבקה גבוהה, אנחנו כבר לא סופרים אפילו את המתים".
זינוק בספרד: יותר מאלף מתים
בתוך כך, בצהריים דווח על זינוק במניין המתים מנגיף הקורונה בספרד, שהפכה בימים האחרונים למוקד השני בחומרתו באירופה לאחר איטליה. רשויות הבריאות במדינה מסרו כי מניין המתים עלה מ-767 ל-1,002.
לפי ספירה של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, עם העדכון האחרון מספרד חצה מניין המתים בכל יבשת אירופה את ה-5,000. ביבשת נדבקו כבר יותר מ-110 אלף בני אדם לפי הספירה הזו. אמש חצה מניין המתים בכל רחבי העולם את ה-10,000. יותר מ-240 אלף כבר נדבקו בסך הכל.
לפנייה לכתב/ת 
