גזענות וקורונופוביה ברשות הפלסטינית
שייח האשים את הסינים, מתנדבות יפניות הותקפו ברמאללה ועיתונאית אסיאתית הוטרדה ברחוב. מזעזע שזה מגיע ממי שסובלים מאיסלאמופוביה
מעבדה בבית לחם, בשבוע שעבר
עמי מזרח אסיה מתמודדים כעת עם תופעה זהה לחלוטין לאסלאמופוביה. אשמתם היחידה היא כי בשל נסיבות ביולוגיות סבוכות הופיע נגיף הקורונה באזור שלהם בעולם. על רקע הנסיבות האלה חורצים משפט ומטילים עליהם אחריות לכך.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ברחבי העולם הגזענות מרימה את ראשה כנגד כל האסיאתיים, בדומה לגזענות המופנית תדיר כלפי מוסלמים. מה ההבדל בין נשים לבושות חיג'אב באירופה, שסובלות מבריונות ומאלימות, לבין האירוע שקרה לאחרונה ברמאללה? באחד הערבים הותקפו ברחוב בעיר שתי צעירות יפניות העובדות בארגון שמגיש סיוע לעם הפלסטיני. מקור תקיפות כאלה באנוכיות, בגזענות ובבורות, בין שהן מתרחשות בלונדון או בשכונת בטן אל-הווא ברמאללה.
המוסלמים, המכירים על בשרם את עוולות האסלאמופוביה, צריכים להיות ערים יותר מכולם לקורונופוביה, לשנאת האסיאתים הגזענית על רקע התפשטות הווירוס, אבל למרבה הצער בדיוק ההפך הוא שמתרחש.
לאחרונה השתתפתי בתפילה במסגד, והשייח נשא דרשה אפופת גזענות נגד סין. הוא טען שמה שקורה בסין הוא עונש משמיים בשל יחסם של הסינים למוסלמים האויגורים. משרד הווקף, האחראי על ההקדשים המוסלמיים, צריך לפעול נגד אימאמים כאלה. עליו לדון בעניין בכובד ראש ולא להסתפק בעונשים מנהלתיים, ואולי אף להיפגש עם השגריר הסיני. על הווקף להמשיך ולפעול עד שייעלמו כל הדעות הקדומות והסטראוטיפים מראשיהם של האימאמים המטיפים בימי שישי.
הפלסטינים ומגפת הקורונה - כתבות נוספות:
- המאבק בקורונה בעזה: מקווים לטוב ומתכוננים לרע
- הפלסטינים נלחמים בקורונה: 14 ימי עוצר בגדה
- בגלל הקורונה: הווקף סגר את הר הבית למתפללים
הקורונופוביה משתוללת ברחוב ובפייסבוק. ברשתות החברתיות אנשים נבערים מקללים נציגים, ארגונים ואורחים אסיאתיים. כשראיתי נאצות אלו נזכרתי כיצד אותם אנשים הביעו אותן עמדות פופוליסטיות בתגובה לאירועי גזענות נגד מוסלמים ברחבי העולם.
מבצע חיטוי בחברון (צילום: רויטרס)
מה הועילו האנשים הבורים האלה כשביטאו את דעותיהם הגזעניות? עליהם להירגע ולחזור לפסוק בקוראן: "אמור, דבר לא יפגע בנו זולת הדבר אשר כתב לנו אללה". עליהם להשאיר לממשלה את ההתמודדות עם הקורונה ולתת לרופאים לכתוב את המרשמים. שיואילו בטובם לגלוש מעט בגוגל ולקרוא מידע במקום להתבסס על רכילויות ושיחות תגרנים ברחוב.
לפני כמה חודשים הוכיתי בתדהמה כשראיתי ילדים רודפים אחרי עיתונאית אסיאתית ברמאללה. כעסתי עליהם ורדפתי אחריהם. המחזה היה כה מחריד עד שנתקפתי סלידה מעצם המחשבה על הבאת ילדים לעולם. נזכרתי שרוב הסרטים המצוירים שבהם צופים ילדינו באים משם, מהתרבויות האסיאתיות. אלו תרבויות שאינן משתנות בקלות, שעומדות איתן בפני גלי הגלובליזציה.
מנגד, סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית ומאוניברסיטאות אחרות הגנו על זרים אסיאתים כאשר נהגים בתחבורה הציבורית ניסו לנצל ולרמות אותם. זוגות אסיאתיים שלמדו ערבית בביר זית הביאו איתם לאוניברסיטה את ילדיהם הקטנים, ומה יפה היה לראות שכאשר האם הייתה עסוקה בלימודיה, סטודנטים וסטודנטיות שיחקו עם שני הפעוטות. טוב יהיה אם הסטודנטים ישמשו מודל לחיקוי בנושא זה.
יש לנו אחריות אישית וקולקטיבית בהתמודדות עם הקורונופוביה. הרי אנחנו הפלסטינים, הערבים המוסלמים והנוצרים של המזרח התיכון, מכירים יותר מכל אחד אחר את פצעי הגזענות.
- צאלח משארקה הוא עיתונאי וחוקר תקשורת המלמד באוניברסיטת ביר זית. המאמר המלא פורסם באתר החדשות הפלסטיני "אולטרא פלסטין". גרסה מקוצרת זו מתפרסמת במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: צאלח עלי סואעד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
צאלח משארקה
מומלצים
