בג"ץ הורה לאדלשטיין לכנס דיון על החלפתו עד יום רביעי
שעה בלבד לאחר שיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין השיב לבג"ץ שלא יוכל לנקוב מועד להחלפתו, פסקו פה אחד נשיאת העליון השופטת אסתר חיות וארבעה שופטים כי אדלשטיין יכנס את המליאה ביומיים הקרובים לצורך ההצבעה על החלפתו: "חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי"
לאחר שיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין השיב לבג"ץ כי הוא מתקשה לנקוב תאריך שבו יעלה לסדר היום את הדיון על החלפתו, פסק אמש (שני) בית המשפט כי על אדלשטיין לכנס את המליאה עד יום רביעי. הנשיאה אסתר חיות, המשנה חנן מלצר והשופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל הכריעו פה אחד כי אדלשטיין צריך לכנס את המליאה בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ.
לעיון בפסיקת בג"ץ המלאה - לחצו כאן
הנשיאה אסתר חיות כתבה את פסק הדין, שפורסם שעה לאחר תשובתו של אדלשטיין, ושאליו הצטרפו פה אחד שאר השופטים. לפי פסק הדין, "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית, וכן בתהליך המעבר השלטוני, וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23 מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה". השופטים ציינו כי "בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה, על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו".
חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) היה הראשון להגיב לפסיקה, ואמר כי "שופטי בית המשפט העליון מחסלים בשנים האחרונות באופן שיטתי את המשטר הדמוקרטי, ואת עיקרון הפרדת הרשויות, שהוא אחד מאבני היסוד של משטר בכך שהם קובעים ליו"ר הרשות המחוקקת מתי לקיים ישיבה ומה יהיה על סדר היום. מי שהמשטר הדמוקרטי חשוב בעיניו צריך לעשות כל מאמץ לעצור את גברות הלב שלהם. זהו קו פרשת המים שמכאן ואילך ההתנהגות כלפיהם תהיה שונה ממה שהיה עד היום. על שופטי בית המשפט העליון לזכור שהם הולכים עם חלק מהעם, אך למעלה מחצי מהעם נגדם, וסופו מי ישורנו!".
ח"כ אורי מקלב הגיב גם הוא ואמר: "זה כבר לא אקטיביזם שיפוטי - זו רודנות שלטונית". מקלב ציין כי "בית המשפט כבר אינו מנסה להסתתר תחת מטריה של הגינות והצדק, הם יכולים לקרוא לעצמם בית המחוקקים, ויבחרו את הנבחרים בעצמם, הבחירות מיותרות".
למישהו יש ארגזי קרטון וטנדר? שואל בשביל חבר pic.twitter.com/nxe6tU7oA2
— Ayman Odeh (@AyOdeh) March 23, 2020
תגובתו של יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה
חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד הצטרף לגינויים: "החלטה מבזה של בג"ף שהוכנה בדרך בזיונית, מראש, ללא כל קשר לתשובת יו"ר הכנסת. אנו בפני הפיכה שבה שופטים שלא נבחרו על ידי העם, רוצים לשלוט בכל. הם זוכים לשיתוף פעולה של נבחרי העם מהצד השמאלי בראשות גנץ והמשותפת שמעניקים להם שלטון זה על מגש של כסף וזורקים את הכרעת העם לפח. השופט הנדל הוא היחיד כנראה שיכל לכתוב את חו"ד בשעה שעברה מאז הגיש יו"ר הכנסת את תגובתו: 'אני מסכים'. דווקא הוא שסירב להצליב ולבדוק את החשדות להצבעה בשם אלפי סטודנטים ששהו בחו"ל, היה צריך להיות מהוסס יותר בהסתמכות על אותו קוצו של יוד לדריסת הדמוקרטיה".
אדלשטיין קיבל ארכה להשיב לעתירה של כחול לבן והתנועה לאיכות השלטון עד אתמול ב-21:00 והשיב ברגע האחרון: "אני סבור שהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו של יושב ראש הכנסת לקבוע את סדר יומה של המליאה ולהעלות להצבעה את נושא בחירתו הינה התערבות תקדימית בסדר היום הפוליטי, בשיקול דעתו ואיננה נכונה בימים אלה. בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".
אדלשטיין התעקש שהוא פועל בזהירות יתרה ומשיקולים ממלכתיים שלטובת הכנסת כולה ואמר כי התערבותו של בג"ץ תישא "אופי פוליטי דומיננטי מובהק". הוא ציין כי "היה ויחליט בית המשפט להתערב במקרה דנן, הוא עשוי להיתפס כמי שטמן רגלו עמוק בביצה הפוליטית, דבר שיפגע פגיעה קשה במעמדו ובאמון הציבור בו".
יו"ר הכנסת אמר כי "בכל הכבוד הראוי, ככל שבית המשפט הנכבד מציב בפניי ובפני כנסת ישראל אולטימטום בדורשו ממני לקיים את הדיון 'לא יאוחר מיום 25.3.20', לא אוכל להסכים לכך", השיב אדלשטיין. "הרי משמעות הדבר שסדר יומה של הכנסת ייקבע בידי בית המשפט העליון ולא על ידי יושב ראש הכנסת, שלו מסור תפקיד זה. לא בכדי המחוקק קבע שיש למנות יו"ר קבוע עד לכינונה של ממשלה ולא קבע כי יש לעשות כן עם כינון הכנסת".
אדלשטיין הוסיף כי הוא "סבור שאין כל הצדקה להתערבות שיפוטית חריגה ותקדימית למתן 'צו עשה' שיביא להתערבות בית המשפט הנכבד בעניין פנים-פרלמנטרי מובהק המצוי בליבת שיקול הדעת של יו"ר הכנסת". הוא ציין כי "במקרה דנן, דחייה סבירה בנסיבות הקיימות במועד בחירת יו"ר הכנסת הקבוע, ובמיוחד בשים לב לנימוקים שעומדים מאחוריה ופורטו לעיל, אינה מתקרבת אפילו ל'פגיעה ממשית במרקם החיים הדמוקרטיים', אלא להפך, נותנת ביטוי הולם לרצון להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן בין חברי הבית, שמשקפים את רצון העם".