תסכול וייאוש בקרב חולי קורונה המאושפזים בבית: "הנהלים לא ברורים"
בהיעדר הנחיות מדויקות ממשרד הבריאות, כמה מ-650 המאושפזים בבית שמלווים באופן צמוד בידי קופות החולים, טוענים כי אינם מקבלים מידע להתנהלות בטוחה: "לא אמרו לנו איך לזרוק זבל, ולמה לא הפרידו אותי מהילד? איך אמנע ממגע?". מנגד, בקופות החולים מלווים מקרוב: "הקופות אמונות על ההדרכה והמעקב"
ליווי צמוד מצד קופות החולים - והיעדר נהלים ברורים: על פי נתוני משרד הבריאות, כ-650 ישראלים שנדבקו בנגיף הקורונה מאושפזים בביתם. על-פי רוב מצבם הוא הקל ביותר, ואולם בעוד שיתר החולים המאושפזים בבתי החולים (ו-120 בבתי מלון, א.י) ונתונים לפיקוח הצוותים הרפואיים המטפלים בהם, מרחב העצמאות של מי שמאושפז בביתו גמיש יותר - וכך גם הסיכון להעביר את הנגיף אחרים, ובראשם בני הבית המתגוררים עם החולה.
משבר הקורונה - עדכונים אחרונים:
מניין הנדבקים בקורונה בישראל עלה ל-1,442, מהם 29 במצב קשה
מסתמן: הממשלה תאשר סגר על 80% מישראל
יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום
לצד היתרונות שבאשפוז הבית של החולים הקלים, שהבולט שבהם הוא הורדת העומס מבתי החולים, יש גם חסרונות ובהם היעדר היכולת "לאטום" לגמרי את המגע של החולים עם הסביבה שלהם. יש לציין כי על הליווי של מאושפזי הבית אמונות קופות החולים שכפופות לנהלי משרד הבריאות בנושא. מרגע קבלת תשובה חיובית לבדיקת קורונה, מעביר משרד הבריאות את פרטי הנבדק לקופת החולים, שממשיכה את הטיפול.
"המענה הרפואי המועדף לחולים הקלים בקהילה יהיה באמצעות הפעלת 'רפואה מרחוק' ובעת הצורך באמצעות הגעת צוות רפואי ממוגן לבית המטופל", נכתב בנהלי משרד הבריאות, וצוין גם כי "בעת מעקב אחר החולה יש להתרשם ממידת קיום תנאי הבידוד". במקרים של חולים קלים אשר תנאי האשפוז הביתי אינם מאפשרים את בידודם בבית, כאשר בין בני הבית אוכלוסיות בסיכון (נשים בהריון), או כאשר "קיים חשש כי אין בכוונת החולה להקפיד על הנחיות הבידוד" - הם יופנו לאשפוז בבתי החולים או בבתי מלון. בעוד שהליווי מצד קופות החולים הוא הדוק, הן לא פעם פועלות לצד נהלים שאינם לגמרי ברורים.
בעוד שלמשרד הבריאות שורה ארוכה של נהלים בכל הנוגע לטיפול בחולה עצמו בעת השהות בביתו מצד הצוות הרפואי, אין נהלים מעוגנים לגבי התנהלות של החולה עצמו בביתו, זאת בניגוד לאשפוז במלון. אלא שבבית, בעיקר בשל הקרבה האפשרית לבני המשפחה, יש צורך בנהלים נוספים שאינם רלוונטיים למלונות. "מצופה מאיתנו לתת מענה לחולי הקורונה הקלים שנמצאים בבית או במלון", ציינה בת שבע ספיר, מנהלת המערך של אשפוז בית ורצף בקופת חולים מאוחדת.
"בעצם, התהליך הוא משולב. יש לנו מוקד קורונה ארצי שכל המעקב והניתור של המטופלים נעשה בצורה מקוונת. פעמיים ביום אחות יוצרת קשר עם המטופלים ובודקת את מצבם הרפואי". לדבריה של ספיר, "מעבר לשיחה הטלפונית, כשאנחנו מקבלים חולה קורונה חדש אנחנו משנעים לו ערכת ניתור שמשמשת למעקב אחרי המטופל, הכוללת מד חום, מד סטורציה, מסכות ועלון מידע. ברגע שהוא מאותר כחולה קורונה, אנחנו מזהים סימנים של החמרה ואם יש כאלו אנחנו מיד מעדכנים את הרופא.
"קיבלנו הנחיות מאוד מפורטות ממשרד הבריאות בנושא בידוד הבית, לגבי כביסה, אוכל, טיפול אישי. אנחנו מעריכים שמטופל יכול להוות סכנה ולהדביק אנשים, וההעדפה היא לאשפז אותו במלון ולא בבית כדי להפחית את סיכויי ההעברה. ההנחיות מאוד מפורטות. מי שאמון על ההדרכה והמעקב הן קופות החולים. אנחנו נעזרים במידע של משרד הבריאות".
אלא שהחולים השוהים בביתם לא תמיד מודעים לנהלים וההוראות. "התחלתי להרגיש תסמינים ביום שני שעבר", סיפרה חולת קורונה מאזור ירושלים, שעל אף הנהלים בדבר העברה לבית מלון מפאת נוכחותם של בני משפחה בבית - היא מאושפזת בביתה. "ביום חמישי עדכנו בעבודה שאחד מהחולים אומת ובאותו יום נכנסתי לבידוד. מהרגע שקיבלתי תשובה חיובית היה מבול של טלפונים מכל מיני גורמים, גם ממשרד הבריאות וגם מקופת החולים".
לדברי החולה, "הרופא הגיע ממוגן מאוד, הוא הסביר לי מה קורה ונתן לי ערכה לבדיקות ולמיגון. הוא אמר לי שאני במצב קל, אבל לא בדק את הבן שלי שהיה לידי. אני עד עכשיו לא יודעת מה קורה עם הילד שלי, אם הוא נדבק או לא. וגם, קיבלתי הסבר מפורט איך להשתמש בערכה של מסכות, כפפות, ובמד החום".
ברקע שיחת הטלפון נשמע בנה של החולה, ונראה כי היא אינה מבודדת ממנו. "לא קיבלתי נוהל מסודר. לא אמרו לי, למשל, איך לזרוק את הזבל. מתקשרים כל הזמן ואני כבר לא זוכרת מי התקשר. התקשר הרופא הפרטי, גם הרופא המחוזי". יודגש כי ככל הידוע, הרשויות המקומיות לא מקבלות עדכון או הנחיות מיוחדות לטיפול באשפה, למשל.
"אני נמצאת במעקב ובדגימה, אבל אני לא יכולה להגיד שיש לי ודאות לגבי הכול. מבחינת שירותים אנחנו פשוט מפרידים ורק הילד שלי חשוף אליי. אני לא יודעת איך אני יכולה להימנע ממגע איתו כדי לא להדביק אותו. למה לא לקחו אותי לבית חולים למרות הילד? לא ברור לי. אמרו לי שייקחו אותי לבית מלון, אבל לא אמרו לי שב-24 שעות הקרובות יצרו איתי קשר. אני לא מרגישה לבד בזה מבחינת המעקב, אבל מה שמלחיץ זה שאר המשפחה שנמצאת איתי באותו חלל".
יצוין, עם זאת, כי לפי הנחיות משרד הבריאות, אדם שנמצא באשפוז או בידוד בית צריך להשליך מוצרים חד פעמיים כגון כפפות, ממחטות אף, מסכות וכל פסולת אחרת לתוך שקית ייעודית בחדר הבידוד. על החולה/מבודד לסגור היטב את השקית לפני הפינוי לפח האשפה. מומלץ להשתמש בכפפות חד פעמיות בכל מגע עם סביבת חדר הבידוד כולל משטחים, בגדים או מצעים מלוכלכים. בנוסף, יש לנקות ולחטא לפחות פעם ביום משטחים כגון, ידיות, מתגי תאורה, חדרי שירותים ומקלחת ורהיטים נוספים בחדר החולה.
בתוך כך, יש לציין כי הרשויות המקומיות לא גיבשו לעצמן נהלים למאושפזי הקורונה בבתיהם והן נשענות לגמרי על נהלי משרד הבריאות. בתשובה לשאלת ynet, הבהיר מרכז השלטון המקומי כי אין נהלים כאלו וגם בעיריית באר שבע לא גובשו נהלים כאלו.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי ההנחיות לתושבי העיר החולים בקורונה ושוהים בביתם הן הנחיות משרד הבריאות. "עיריית תל אביב-יפו קוראת לתושבים לפעול על פי הנחיות משרד הבריאות ופרסמה אותן בכל הפלטפורמות שברשותה- האתר העירוני, הפייסבוק העירוני, דיוור דיגיתל, הודעות SMS, סרטונים וכו'. לגבי אשפה של מאושפזי בית: הנחיות משרד הבריאות קובעות כי יש להשליך את האשפה לתוך שקית ייעודית ולסגור היטב את השקית לפני פינוי לפח האשפה החיצוני".
לפנייה לכתב/ת 
