התואר עלינו, ותקבלו גם עבודה

ישראל גאה להציג את עצמה בעולם כ"סטארטאפ ניישן", אך זה כנראה נכון רק חלקית: בפועל היא מתפקדת כאומת ההייטק של אזור תל-אביב.

"עוגת ההייטק" איננה מתחלקת באופן שוויוני בין המרכז לבין שאר אזורי המדינה, וזו רק דוגמה נקודתית – אם כי קריטית – לבעיה כוללת. העובדה שיש פערים בין המרכז לבין הפריפריה איננה חדשה. תושבי הנגב והגליל זועקים מזה שנים כי הם סובלים מפערים בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות והתעסוקה. לתחומים אלה יש קשר ישיר למידת האטרקטיביות של אזור מסוים. כשלא משקיעים בהם מספיק, האטרקטיביות יורדת. התוצאה היא שתושבים רבים עוזבים את הנגב והגליל ואחרים לא שוקלים לגור שם מלכתחילה בגלל אותם פערים. כשמדובר בתחום ההייטק, שבו ההכנסות גבוהות מהממוצע במקצועות אחרים, הפער הזה הוא קריטי. הוא גורם לבריחה של אוכלוסיות חזקות, שצורכות שירותים רבים ויכולות "להרים" את האזורים שבהם הן מתגוררות.

התוצאה: יש כיום פער של יותר מ־40% בהיקף המשרות והעוסקים בהייטק בין המרכז לפריפריה. כ־8% מכוח התעסוקה, 300 אלף איש, עובדים בחברות ההייטק השונות בארץ, אך רובם במרכז. גם מוסדות ההשכלה הגבוהה, שמהווים מרכיב חיוני ביצירת אזורי חדשנות וגורם משיכה לחברות הייטק, מצויים בעיקר במרכז: מתוך יותר מ־60 מוסדות אקדמיים בארץ, פחות מ־25% מהם נמצאים באזור הפריפריה.

מחקרים שונים שנעשו בנושא כבר העלו שללא טיפול נחוש באי השוויון הזה, הפערים רק ימשיכו להעמיק. זה יזיק לא רק לפריפריה, אלא גם לאזור המרכז, שלא יוכל יותר לספק את צרכי הדיור, התחבורה והתעסוקה של תושביו, שמספרם רק ילך ויגדל אם התערבות חיצונית לא תשנה את התמונה.

גוף שהרים את הכפפה ומנסה ליצור עתיד נכון והגיוני יותר היא הקרן הקימת לישראל. התוכנית הגדולה יותר של קק"ל לשנים הבאות היא "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי". היא נועדה לעודד התיישבות ותעסוקה בנגב ובגליל – בין היתר דרך השקעה מסיבית בתחום ההייטק באזורים אלה, על מנת שעוד 20 שנה יהיו בארץ שלושה אזורים חזקים, עצמאיים ואטרקטיביים לכלל האוכלוסיות: בצפון, במרכז ובדרום.

טקס השקת מיזם קק"לטק בערד(צילום: אמנון גוטמן, קק"ל)

"זו הזדמנות יוצאת דופן, שהקפיצה אותי משמעותית", מספר ויטלי יוסיפוב (27), ממשתתפי התוכנית, "מיזם קק"לטק שינה את חיי. קודם כל, כדי להתקבל לא הייתי צריך לשפר בגרויות. במסגרת התוכנית הביאו מורים של 'קידום', שהקפיצו אותנו מבחינת הלימודים לחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית. אם הייתי מנסה לעשות את זה לבד, אז הייתי צריך לעשות פסיכומטרי, לשלם כסף ובעיקר לעבור תהליך ארוך. כיום אני סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב במסגרת קק"לטק, והאמת – אם לא הייתי נתקל במקרה במודעה בפייסבוק שפרסם מרכז הצעירים של ערד ומגיש מועמדות לתוכנית, אני לא יודע מה היה מצבי היום".

יוסיפוב נולד בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה כשהיה רק בן שנה. הוא גדל והתחנך בבאר-שבע, ובכיתה י' עבר ללמוד בפנימיית כפר הנוער עיינות. את לימודי התיכון סיים עם בגרות של שלוש יחידות במתמטיקה, ולמרות זאת התקבל לתוכנית הייחודית, שאיננה דורשת עמידה בתנאי קבלה אקדמיים ומונגשת לכל מי שמעוניין ונמצא מתאים להשתתפות בה. לפני כשנה, כחלק מדרישות התוכנית, עבר יוסיפוב להתגורר בערד.

קק"ל ורד-בינת מממנות לצעירים משתתפי התוכנית שכר לימוד וקיום ומעניקות להם שעות תגבור על מנת שישלימו תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה, עם התמחות בתכנות DevOps. מדובר בתמיכה שניתנת לאורך שלוש שנים. בישראל יש תכניות שונות שתומכות בסטודנטים אשר מבקשים להשלים תואר, וחלקן אפילו מערבות פעילות קהילתית כחלק מתנאי המלגה.

אז במה שונה תוכנית קק"לטק? כי ברוב המקרים, עם סיום התואר, ניצבים הבוגרים מול הבעיה האמיתית: איך מוצאים עבודה. הבעיה חמורה על אחת כמה וכמה למי שירצה להמשיך לגור בפריפריה. כאן, בתום התואר, כחלק מהתוכנית, כולם ישולבו במעגל התעסוקה למשך שנתיים, באחת מחברות ההיי־טק של קבוצת רד-בינת או בחברות הייטק נוספות שיצטרפו בהמשך למיזם.

בימים אלה מקדמת קק"ל גם את הקמתה של רשת מרכזי מצוינות טכנולוגיים. מרכזי המצוינות ישמשו כבסיס לתעסוקה מתקדמת, כשהשאיפה היא להרחיבם בהמשך כדי שיהפכו למרכזי תעסוקה אזוריים משמעותיים. כל מרכז יתמקד בתחום טכנולוגי ספציפי ויופעל על ידי צוות מומחים מקומי בעל ניסיון. המטרה היא להפוך אותם למקור תעסוקה לתושבי האזור ולתמריץ לעידוד הגירה מהמרכז אל הפריפריה.

ויטלי יוסיפוב

יוסיפוב כבר השתכנע. "יש בתוכנית אנשים מדהימים. מאוד התחברנו ואנחנו מקפידים לעזור אחד לשני", הוא אומר, "אני מקווה מאוד שאעבוד בתחום ההייטק, וגם לגמרי התאהבתי בערד. אני לחלוטין רואה את עצמי ממשיך להתגורר כאן, ואם עוד חברים מהתוכנית יעשו כמוני, אני חושב שצפויות לנו הרבה שנים של כיף גדול".

"ערד היא רק ההתחלה. מיזם קק"לטק יורחב לערים נוספות בפריפריה", מבטיח יו"ר קק"ל, דניאל עטר, "ללא חיזוק משמעותי של הנגב והגליל ויצירת איזון דמוגרפי בינם לבין המרכז מדינת ישראל תישאר בשנת 2040 ללא חוסן כלכלי ואסטרטגי. היעד שלנו הוא הבאת מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון לגליל בשנים הבאות".

יוזם ומוביל מיזם קק"לטק, נשיא קבוצת רד-בינת יהודה זיסאפל, אומר כי "המחסור במהנדסים איכותיים הולך ומחריף, וזו בעיה. אני מעריך כי העתודה הגדולה של המהנדסים לעתיד תגיע מהפריפריה דווקא. מדוע להביא מהנדסים מהודו כשיש לנו משאב לאומי קיים? מדובר בקבוצת אנשים בעלי פוטנציאל אדיר, אבל מוזנח. המגבלה שלנו אינה ההון האנושי. מזה יש לנו בשפע. צריך לתת לחבר'ה האלה קודם כל להאמין בעצמם, ולספק להם ליווי, גיבוי ותמיכה – וכמובן מקום עבודה עם גמר הלימודים. מדובר במשימה לאומית ממדרגה ראשונה ואני מאמין ומקווה שעוד חברות הייטק ירימו את הכפפה ויתגייסו לסייע".