אלוף במיל' גיורא איילנד: זו מלחמה טוטאלית, משרד הבריאות לא צריך לנהל אותה
בצל התפשטות הנגיף בישראל, טוען ראש אגף המבצעים לשעבר בצה"ל שהמדינה "פספסה את כל ההזדמנויות" להיערך כראוי. לטענתו, נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות מנהלים כל היבט, וכך מאיטים את קצב קבלת ההחלטות לעשירית מהנדרש: "שליטה – הדבר החשוב ביותר עבורם"
משבר הקורונה עמו מתמודדת ישראל מחריף מיום ליום, והיום (ה') התבשרנו כי מניין הנדבקים בנגיף זינק שוב ועומד כעת על 2,666. על רקע הנתונים הקשים שהתפרסמו הבוקר, לפיהם יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות, מותח אלוף במילואים גיורא איילנד ביקורת חריפה ביותר על התנהלות משרד הבריאות, וטוען כי משבר בגודל סדר שכזה – שאותו כינה "מלחמה טוטאלית" – אינו יכול להיות מנוהל על-ידי המשרד הזה לבדו. לטענתו, הן מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב והן ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסו לשלוט בכל היבט בניהול המשבר, ובכך יצרו "צוואר בקבוק" שהאט מאוד את התגובה הראשונית של המדינה.
משבר הקורונה – ההתפתחויות האחרונות:
בישראל 2,173 מכונות הנשמה, רק 1,437 פנויות
מנכ"ל משרד הבריאות: "חוששים מהתקהלויות בפסח"
גובשה תוכנית לאומית לסיוע לקשישים
ההנחיות החדשות בתוקף: מדריך למה מותר ומה אסור
"לא משרד הבריאות צריך לנהל את האירוע. מדובר על משבר לאומי ויש כללים איך מנהלים משבר לאומי. כל מה שאנחנו עושים זה לצערי 180 מעלות מהמתודה שעל פיה מנהלים משבר לאומי", אמר הבוקר ראש אגף המבצעים לשעבר לאולפן ynet. לדבריו, הערכת מצב בנושא הייתה אמורה להתבצע כבר עם ההתפרצות של נגיף הקורונה בסין לפני יותר מחודשיים.
הוא ציין כי לישראל יש יתרון בכך שהיא למודת ניסיון ובעלת ידע מצטבר בניהול משברים לאומיים. "יש עוד שתי מדינות שיש להן מתודה דומה, וזה לא מפתיע - דרום קוריאה וטייוואן שתיהן ידעו לנצל את זה, אנחנו לא".
לדברי איילנד, "הבעיה העיקרית במשבר לאומי, כשאתה נכנס לתוך אירוע שהוא בעצם סוג של מלחמה טוטאלית, היא כיצד אתה מגייס בלו"ז קצר ביותר את כל המשאבים העומדים לטובת מדינת ישראל. כל המשאבים בהגדרה הם לא כולם במשרד הבריאות, ולמשרד הבריאות אין יתרון יחסי בשלושת רבעי הפעולות שהוא עושה.
"לדוגמא, נושא הרכש – ערכות בדיקה, מסכות, ציוד מגן, מכונות הנשמה – כל נושא הרכש זה לא עניין של משרד הבריאות. יש את משרד הביטחון שיודע להפעיל בו זמנית עשרות חברות פרטיות שיש להן גורמי רכש מעולים בכל העולם. ולכן את כל נושא הרכש אתה נותן לו בתור נקודה אחת".
-צריך להתייחס לזה כמו למלחמה בכל החזיתות?
"נכון. אם יש בישראל 21 מעבדות שאפשר בעזרתן לאבחן את הקורונה, אז אתה מההתחלה – וזמן ההכנה של כל מעבדה מהרגע שאתה אומר לה עד הרגע שהיא מוכנה עם הרכיבים הספציפיים, זה משהו שבין שבועיים לחודש – אתה לא מחכה לרגע האחרון, אלא אתה אומר כבר בינואר לכולם להיות מוכנים.
"אצלנו, במשך כמעט כל התקופה הפעלנו מעבדה אחת בתל השומר. למה הדבר דומה? אתה מפקד, יש לך 20 גדודים ואתה מתוכם מפעיל רק גדוד אחד. למה? מסיבה מאוד מדאיגה – בגלל נושא שליטה. לצערי כל האירוע הזה מנוהל על ידי שני אנשים שמרכיב השליטה הוא הדבר החשוב ביותר להם. אחד זה ראש הממשלה והשני זה מנכ"ל משרד הבריאות. אי אפשר לנהל אירוע כזה על ידי שליטה מוגזמת בכל דבר, וחלק מהתוצאות גובלות באבסורד בלבד. למשל, מי מוסמך היה עד לפני שבועיים לקחת בדיקה עם המטוש המטומטם הזה? רק פרמדיקים ורופאים. זו בעיה? לא כל אחות וחובש יכולים לעשות זאת?"
-היה מאבק גדול גם בין שירותי ההצלה
"מה זה מאבק גדול? אם יש מאבק גדול בין שני גורמים בין מג"ד א' למג"ד ב' – לא מג"ד א' ולא מג"ד ב' מחליטים איזה גדוד עושה מה. זה בדיוק העניין ולכן אני מגיע לנקודה הבאה ואולי הכי חשובה – אירוע של משבר לאומי לא מנוהל כשכל מנכ"ל משרד הבריאות במשרדו, מנכ"ל משרד האוצר במשרדו, נפגשים פעם ביום לשבע שעות אצל רה"מ ולא שולטים ב-10% מהדברים שהם צריכים לשלוט בהם.
"משבר לאומי מנוהל על ידי חדר מלחמה אחד, נבנה כזה בירושלים בעלות של מיליארדים שבו יש מנהל אירוע אחד. מנהל האירוע הוא לא מנכ"ל משרד הבריאות כי הוא צריך להתעסק בגזרה הצרה של משרדו, וכנ"ל לא מנכ"ל משרד הביטחון וכנ"ל לא כל אחד אחר, אלא איזושהי דמות לאומית אחת שיושבת בראש השולחן, מסביב לשולחן נמצאים 15-12 נציגים של משרדי הממשלה, צבא, משטרה, מד"א, שלטון מקומי – כל גורם חשוב בישראל, והמערכת הזאת היא המערכת שפועלת ישירות מול כל המקומות ומקבלת את כל המידע, מפעילה את כולם בו זמנית, ולא במצב שיש לך מן צוואר בקבוק נוראי שלאחד קוראים מנכ"ל משרד הבריאות ולשני קוראים ראש הממשלה, וקצב קבלת ההחלטות הנכונות הוא בקצב של בערך עשירית מהזמן שהדברים צריכים להיעשות.
בראיון הוסיף גיורא כי כדי לטפל במשבר בצורה טובה יותר – למרות שלדבריו "את כל ההזדמנויות הגדולות פספסנו" – יש "להוריד את הסמכויות שנמצאות היום בידי מספר קטן מדי של אנשים שלא מתאימים לניהול אירוע כזה".
-יכול להיות שאנחנו נכנסים לתוך אסון?
"אנחנו כבר בסוג מסוים של אסון. גם אם בדרך נס בעוד שבועיים שלושה העקומה תתיישר ולאט לאט נצא מזה, המחיר הכלכלי והחברתי שאנחנו משלמים כבר נכון להיום, הוא עצום. מפה זה יכול להיות רק יותר גרוע מבחינת הדברים, ולכן אנחנו במצב של חירום לאומי – ולא עושים את המשחקים שעד עכשיו לפי דעתי עושים בסוג של התכחשות או מפני הקריאה של הדברים.
"הרי הדילמה העיקרית של רה"מ, אם יעשה סוויץ' משמעותי, 180 מעלות באופן ניהול המשבר, זה סוג של הודאה שמה שנעשה עד עכשיו עומד בסתירה לכל ההבטחות הנהדרות שאנחנו המדינה הכי מעולה בעולם. יש פה בעיה פוליטית, פסיכולוגית ותרבותית, אבל זה מה שמדינות צריכות לעשות בשלב הזה – כי אם הדבר החשוב ביותר זה למנוע את האסון, אז בוא ננצל את כל המשאבים הנפלאים שיש במדינה הזאת על מנת לעשות הדברים כהלכה ולא להיות במצב שבו אולי 5% ממשאבי השכל, ניסיון, הידע והגאונות הישראלית יושבים בבית על הכורסאות וצופים בטלוויזיה, במקום להיות מגויסים בצורה שניתן לגייס אותם".
לפנייה לכתב/ת 
