חכו רגע עם הסגר וההגבלות. אין בזה צורך

שוק הכרמל ריק, הבוקר בתל אביב(צילום: EPA)

כל כמה ימים, במרווחים מתקצרים והולכים, מחליטה ממשלת ישראל על החרפת ההנחיות המגבילות את אזרחיה כחלק ממאבקה בנגיף הקורונה: לא ללכת לעבודה, לא לצאת שלא לצורך, לא להתרחק מהבית, בלי להיפגש, בוודאי שעל אירועים חברתיים אין מה לדבר. אלא שהרוב הגדול של אוכלוסיית ישראל מוגבל בתנועה שלא לצורך, ומנגד – המיעוט הפגיע לא מקבל את העזרה והמידע הדרושים לו כדי להתגונן. כדי להבין מדוע חשוב לשנות את הנהלים הקיימים יש לזכור כמה עובדות חשובות לגבי מחלת הקורונה בעולם בכלל ובארץ בפרט.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

חשיפה למי שנדבק בווירוס (נשא) עלולה להוביל להדבקה, אך לא כל מי שנחשף נדבק. הדבקה עלולה להוביל למחלה, אך לא כל מי שנדבק מפתח את המחלה.

מחלת הקורונה לא מהווה איום בריאותי משמעותי על מרבית האוכלוסייה בישראל, שהיא צעירה יחסית (רק 10% מעל גיל 65). אוכלוסיית הילדים עמידה באופן ייחודי למחלה (אף לא מקרה מוות אחד בעולם בגילאי 10-0). במרבית מקרי ההדבקה (כ-80%), הנשאים חווים סימפטומים קלים בלבד, או שאינם חווים סימפטומים כלל.

אוכלוסיות פגיעות צריכות להיכנס לבידוד מחמיר ולא לעזוב את הבית. לא למכולת ואפילו לא למרפאה. מטפלים/ות סיעודיים שמתגוררים תחת אותה קורת גג עם מטופליהם צריכים להימצא בבידוד דומה. כדי לאפשר זאת, אוכלוסיית הזקנים והחולים תזדקק למערך משלוחים עד-הבית של כל המוצרים הדרושים להם - אוכל, תרופות ותכשירי היגיינה. רשת המשלוחים תופעל על ידי מתנדבים ו/או תמומן על ידי הממשלה (בישראל אכן החלו במשהו דומה באמצעות הרשויות המקומיות, משרד הרווחה ומתנדבים).

קצב ההדבקה באוכלוסייה הרחבה ימשיך לעלות בטווח הקצר, ללא נזק משמעותי לבריאות הציבור ולשירותי הבריאות. אלא שקצב ההדבקה בקבוצות הסיכון ירד, ובכך ירד העומס על מערכת הבריאות ובתי החולים. הצעדים הללו יקנו את הזמן הנדרש לסיום פיתוח חיסון והטיפולים התרופתיים, שיאפשרו הגנה הולמת לזקנים ולחולים

• ענת ביאגון היא פרופסור לרדיולוגיה ונוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטוני ברוק במדינת ניו יורק, ומנהלת המרכז למגדר, הורמונים ובריאות