רק חצי מהתושבים בסגר: הכפר שעובר בשתי מדינות
הגבול הסבוך בין הולנד לבלגיה עובר בכפר בארלה-נסאו, גם באמצע החנויות והבתים. בימי הקורונה, התושבים מתמודדים עם מציאות משונה: מי שבצד הבלגי בסגר, ולא יכול להיכנס לחנויות בחלק ההולנדי
למאבק בנגיף הקורונה יש השפעה ייחודית על החיים בכפר שנמצא בגבול הולנד ובלגיה.
חצי מהכפר נמצא בשטח הולנד, והחצי השני בשטח בלגיה. במשך השנים העובדה הזו לא הטרידה את תושבי הכפר, ולא חלה שום הגבלה על חופש התנועה שלהם. אך בימי הקורונה, כשלכל מדינה יש מדיניות מעט שונה, המציאות אחרת.
בצד הבלגי של הכפר הסגר קפדני, ורק המרכולים ובתי המרקחת פתוחים. בחלק ההולנדי המדיניות פחות נוקשה. התושבים יכולים לבקר בחנות הנעליים, בסוכנות הנסיעות ובמשרד של האופטיקאי המקומי.
כעיקרון הכפר בארלה-נסאו נמצא כולו בתוך הולנד, אך יש בתחומו 22 מובלעות בלגיות קטנות, שנקראות בארלה-הרטוג. התסבוכת לא נגמרת כאן. בתוך המובלעות הבלגיות יש עוד שמונה מובלעות קטנטנות של הולנד. הגבול סבוך כל כך, שלעיתים הוא עובר בחלק מהבתים ביישוב. באחת החנויות אפילו קשרו סרט באמצע החנות. בימי הקורונה הצד הבלגי של החנות נמצא מחוץ לתחום, ומותר להיות רק בחלק ההולנדי.
פרנס דה-בונט הוא ראש המועצה של הטריטוריה הבלגית בכפר, בארלה-הרטוג. בשיחה עם רויטרס, מחוץ לחנויות ההולנדיות שנשארו פתוחות, הוא אומר: "אנחנו כרגע בשטח ההולנדי, זה חשוב. כאן אפשר לראות שדרה של חנויות: בוטיק, בית קפה, חנות פרחים, משרד של סוכנות נסיעות, חנות למוצרי בריאות, חנות לכלי בית, עוד בוטיק, חנות משקפיים וחנות בגדים".
"כל החנויות האלה היו סגורות אם הן היו בבלגיה. אבל כאן הן פתוחות. אני גר במרחק של 50 מטר מכאן, אני עובר ליד ואני לא יכול להיכנס לחנויות האלה כי אני בלגי", הוא מספר. דה-בונט מבקש מהבלגים בכפר לגלות הבנה. במסגרת הסגר הם עדיין רשאים ללכת למרכולים, לבית המרקחת או למרפאה.
דה-בונט מספר שהחלוקה הגאוגרפית המשונה היא תוצאה של חלוקת האדמות בתקופה הפיאודלית, לפני כאלף שנה. מאז ועד היום לא חל שינוי בגבול הפתלתל. "פעם זה היה מאוד נפוץ, אבל היום זה נשאר רק כאן", הוא אומר. דה-בונט מספר שבעבר הושקעו מאמצים רבים כדי לשנות את הגבול, ולהפוך אותו לברור יותר. המאמצים האלה לא הניבו פירות, גם אחרי מלחמת העולם הראשונה.
לפנייה לכתב/ת 
