משרד הבריאות צריך פוליטיקאי. אבל לא את ליצמן
אין ביסוס לטענה שהשר צריך להגיע מהתחום שעליו הופקד. יותר חשוב שזה יהיה פוליטיקאי נחוש ובעל מוטיבציה. בסוף קיבלנו לא את זה ולא את זה
השר יעקב ליצמן
המו"מ הקואליציוני שהתנהל במקביל למשבר נגיף הקורונה החזיר לדיון הציבורי את תיק הבריאות, ובתחילתו נזרקו לאוויר שמות שונים של מועמדים לתפקיד השר, רבים מהם אנשי מקצוע בלי ניסיון ניהולי של מערכות בריאות. ההנחה שהנחתה את מציעי השמות הייתה שעל מנת לקדם את מערכת הבריאות הציבורית, יש צורך באדם מקצועי מתחום הרפואה שמבין את המערכת. הנחה זו שגויה בתכלית שכן היא לא מבינה את התפקיד של שר בממשלה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
שר, כל שר, הוא לא המנהל של המשרד. מי שמנהל את המשרד הוא המנכ"ל, ותפקיד השר הוא למנות מנכ"ל ראוי. מעבר לזה, תפקיד השר לקבוע יעדים ולפעול על מנת להשיג אותם.
הדברים הראשונים ששר צריך כדי לקבוע יעדים ולשנות מדיניות הם מוטיבציה ועניין להשפיע על התחום. במשך שנים שרי הבריאות לא התעניינו מספיק במשרדם ולא נלחמו מספיק כדי למנוע את הקיצוץ התקציבי הנרחב. בניגוד לשרי החינוך, שידעו להילחם בכל פעם שריחף איום תקציבי, שרי הבריאות קיבלו את הקיצוצים כגזירת גורל. התוצאה היא שהתקציב לא גדל בקצב הנדרש.
וגם מוטיבציה היא לא תנאי מספיק. שר צריך לא רק לרצות לקדם את התחום שעליו הוא מופקד, אלא גם לדעת איך לעשות את זה. כדי לשנות את המדיניות צריך להיות בעל יכולות פוליטיות. בבריאות, צריך לדעת להידבר עם קבוצות האינטרס השונות - כמו ההסתדרות הרפואית, קופות החולים, הסתדרות האחיות ועוד. צריך לדעת איך ללחוץ על האוצר, איך לגבש הסכמות בתוך הממשלה ובכנסת במידה שיהיה צורך בחקיקה.
- להחליף את ליצמן לפני שיהיה מאוחר
/ פרופ' יורם יובל
כל אלו קיימים אצל שרים שהם פוליטיקאים משופשפים. איש מקצוע מתחום הבריאות, מוכשר ככל שיהיה, פשוט לא יצליח לקדם את השינויים הדרושים.
ד"ר אילנה שפייזמן
התברר שכמו שמוטיבציה אינה תנאי מספיק לשינוי מדיניות, כך גם יכולות פוליטיות ועוצמה אינן מספיקות ונדרש שילוב של שני הדברים.
תיק הבריאות הוא תיק קשה מבחינה פוליטית. הוא נתפס פחות יוקרתי מתיק החינוך, וטעויות של שרים בתחום זה הן יותר בולטות מאשר בתחומים אחרים. שר שייכשל בתיק הבריאות בתקופה של משבר דוגמת מגפת הקורונה, סביר להניח שיזכרו לו בעיקר את זה, גם אם הוא הביא את המערכת להצלחות רבות קודם לכן. במצב כזה, שרים יעדיפו לפעול כמה שפחות ולהימנע מלכתחילה מהסיכון שכרוך בעשייה.
לכן, אילו רצו שר שיביא לשינוי במערכת הבריאות, היה עליו להיות בעל מוטיבציה, פוליטיקאי בכיר, שבטוח בעצמו וביכולות שלו. זה לא קרה.
- ד"ר אילנה שפייזמן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר אילנה שפייזמן
מומלצים
