עוד שישי בלי כדורגל / תוכן גולשים
מסי ורונאלדו לא יבינו את המשמעות. זה משהו שלנו - ישראלי טהור, כדורגל של שישי בצהריים. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
עוד שישי בלי כדורגל הגיע... אני לא מדבר על ברנבאו, קאמפ נואו או בלומפילד. אני לא מדבר על שחקני ליגת העל. אני מדבר עלינו, פשוטי העם, אלו שמשחקים על האספלט, בפארקים עם הדשא הירוק או במגרש השכונתי בו תמצאו ברובו כר דשא איכותי ובחלקים אחרים חבר שהתנדב עם המריצה לשפוך קצת חמרה על הבורות. זה אתה שבא להוכיח לעצמך איזה שחקן מבוזבז אתה, כזה שיכל ללהטט עכשיו בליגת העל או להשתלב בכיף בליגה בכירה באירופה.
מסי ורונאלדו לא יבינו את המשמעות. זה משהו שלנו - ישראלי טהור, כדורגל של שישי בצהריים. זה של הרגע לפני קבלת השבת, בשעות שאמא או האישה מארגנת את סידורי השבת, הבישולים החמים, הקובה סלק האדומה, העוף בתנור עם תפוחי אדמה וחלה ביתית עבור קידוש ליל שבת. זה לשחק לצד הבתים שבזמן המשחק הניחוחות של המטבח חודרים אל תוך המגרש. זו הציפייה העצומה מהרגע שנפתח שבוע חדש עד לרגע המיוחל, זה המקום של כל גבר לברוח קצת מהתסכול הרב שנצבר בעבודה, הכסאח עם הבוס, המפלט המיוחל מהאישה והילדים או אפילו להשכיח לך את זאת ששברה לך את הלב.
רק לחזור לזה(צילום: getty images)
מאז נעוריי, תשע עשרה שנים שהכדורגל של שישי בצהריים תמיד ניצח אצלי. ניצח את קולקציית הביקיני החדשה ורעש המטקות של חוף הים, את הבירה הצוננת בדייט לוהט או מפגש חברי בפאב התל-אביבי, את שמיכת הפוך הנעימה של יום חורף סגרירי מלווה בשנת צהריים. ולא נעים לומר, אבל אפילו אוהד כדורגל מושבע כמוני, זו שהקבוצה האהודה עליו מזה שנים משחקת בליגה הלאומית, צריך להחליט אם לצפות בקבוצה שמשחקת באצטדיון או לשחק עם החברים שלך במגרש. אתם יודעים את התשובה.
יש פה מערך שלם המושבת בתקופה זו, וכולל מנהל לוגיסטי שרוכש כדורים, רשתות, דגלים, ציוד רפואי. יש בוחן רשמי לכשירות המגרש בימי גשם כבדים ובנוסף צוות צילום המגיע מוכן לכל משחק עם סט מצלמות ומערך צילום שלא יבייש שידור בערוץ ספורט. עד כמה האהבה לכדורגל שישי חזקה פה, אתם שואלים? תשאלו את הקשר השמאלי שנוסע יותר מ-100 ק"מ בכל שישי עם עצירות איסוף בדרך להגיע לפאתי אם המושבות.
היו פגרות מפעם לפעם, היו מלחמות, מבצעים, סגרנו בבסיסים למען המדינה, הקמנו חמ"לים, יצאנו למילואים קשוחים. היו גם פציעות שהשביתו למספר חודשים מחוץ למגרש, דוגמת גליץ' בלתי נתפס ישירות לקרסול. חבשתי, "בירכתי" את חברי היקר והתסכול היה רב מאין כמוהו, אך את הסיבה לכך תמיד ידעתי. ראיתי או הרגשתי או מהי הסיבה לכך שלא נשחק. במצב הזה אנחנו אפילו לא מצליחים לראות את זה שמשבית את כולנו, זה שמשאיר אותנו כלואים בבתים, זה שלוקח מאיתנו את האהבה הגדולה. חיידק ארור שבמיקרוסקופ לא נצליח לראות אותו, יש לו שם של בירה איתה מתפנקים ביום קיצי לוהט ומי היה מאמין שהוא זה שיכניס אותנו כמו נמלים אל תוך המחילות.
אין לי ספק שאנחנו ננצח. תישארו בבתים, נספוג כולנו עוד כמה ימי שישי טובים וקשים מנשוא עם כל התסכול אגור בתוכנו. עשו זאת בכדי שכולנו נוכל בקרוב מאוד לחזור אל המגרש ואל האהבה הגדולה שלנו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
כדורגל
צילום: getty images
מומלצים
