מוסף הרכב: כבר לא קטנות, ובטח שלא זולות

כשכל זה יגמר, כשהכלכלה תשתפר ונוכל שוב לצאת בחופשיות מהבית בטח נחליף את האוטו. זו מין מחשבה מנחנמת שעוברת כרגע בראש לרבים.

ויותר מבשנים קודמות, יותר רוכשים יבחרו בסופר מיני חדשה. חוץ מאלפי קצינים בדרגת רס"ן ונגדים בכירים, שיקבלו יונדאי i20 או סיאט איביזה חדשות בליסינג, נמצא רוכשים פרטיים רבים הולכים נגד הזרם ובוחרים את אחד מדגמי הסופר מיני החדשים, רנו קליאו ואופל קורסה שכבר כאן, או הונדה ג'אז, פיג'ו 208 ויונדאי i20 החדשה שבדרך לכאן.

(צילום: ניר בן זקן)

קליאו וקורסה שנחתו כאן בתחילת השנה הובילו את המגמה של השקת דגם בסיסי שמתומחר סביב 105 אלף שקל, לצד דגם מאובזר (וגם חזק יותר במקרה של האופל) ב־115־120 אלף שקל. וזו כבר סביבת המחיר של משפחתיות קומפקטיות כמו סקודה סקאלה, אבל לא סביבת מחיר זרה לפולקסווגן פולו הנוכחית שהושקה לפני שלוש שנים, שהדגם המאובזר שלה מעפיל ל־124 אלף שקל.

אלה כבר לא הסופר מיני מימי היונדאי גטס. המפרט כולל תיבות אוטומטיות 8 הילוכים (קורסה), מנועים בהספקים של יותר מ־130 כ"ס (קליאו וקורסה), מה שהיה עד לא מזמן הספק של קטנה ספורטיבית, חלונות שמש, מערכות בטיחות אקטיבית ועוד. דברים שגם במשפחתיות אינם סטנדרטיים וקיימים בדרך כלל רק בגרסאות ה־140 אלף שקל פלוס.

ולמרות שהן מוגדרות בהיררכיה המודרנית כמכוניות קטנות, הממדים שלהן כבר כמעט זהים למגאן, לאסטרה ולגולף מלפני עשור וחצי, ובחלק מהפרמטרים אף זהים (רוחב בפולו 2020 לעומת גולף 2005) או עוקפים את אלה של האחיות הגדולות מאז (נפח תא מטען בקליאו 2020 לעומת מגאן 2005).

(צילום: ניר בן זקן)

אז לשאלה הבסיסית שמבחן דרכים אמור לענות עליה, מי הטובה ביותר כאן, מצטרפת הפעם שאלה חשובה: האם הן שוות את הכסף בגרסאות האלה?

עיצוב ותא נוסעים

רנו קיבלו כאן החלטה לא טריביאלית: הקליאו חדשה לגמרי, אבל נראית כמעט כמו הקודמת. תא הנוסעים ברמת ה־RS ליין הבכירה שנבחנה מרשים יותר, איכותי ועם מסך מולטימדיה גדול מהמקובל בנוסח טסלה. המרווח מלפנים טוב, אבל המושב האחורי הוא הצפוף ביותר כאן, ונוסעיו סובלים מחלונות קטנים יחסית, מידיות פתיחה נסתרות גבוהות שמשולבות בחלון, וילדים יתקשו להגיע אליהן. לתא המטען נפח של 391 ליטר, אך הסף שלו גבוה מדי, והפתיחה מסורבלת.

גרסת הבסיס מגיעה עם מסך מגע 7 אינץ', חישוקי 16 אינץ', מצלמת רוורס, מפתח חכם וחיישני חניה. גרסת ה־RS ליין שנבחנה מגיעה עם צג 9.3 אינץ' בולט, חישוקי 17 אינץ', לוח מחוונים דיגיטלי, ריפודים משולבי עור ועוד.

הקורסה נראית שונה לגמרי מהדור האפרורי שקדם לה, שרירית וספורטיבית, בטח בצביעה הדו־גוונית (תוספת של 1,500 שקל). תא הנוסעים שמרני יותר, עם לוח מחוונים פשוט למראה ואיכות חומרים פחות טובה ממה שניתן לצפות ממותג גרמני, ולמרות העברת הבעלות לפיג'ו. הנדסת האנוש טובה. המושבים הקדמיים מוצלחים, נוקשים אך תומכים, אבל האחורי מרווח רק במעט מבקליאו. תא המטען קטן יחסית: 309 ליטר בלבד.

רנו קליאו(צילום: ניר בן זקן)

פולקסווגן פולו(צילום: ניר בן זקן)

אופל קורסה(צילום: ניר בן זקן)

גרסת הבסיס (100 כ"ס) מגיעה עם מסך מגע 7 אינץ', חישוקי 16 אינץ', מצלמת רוורס, מנופי שליטה על ההילוכים מההגה וחיישני חנייה אחוריים. גרסת ה־GS־ליין משדרגת לחישוקי 17 אינץ' קלים, בקרת אקלים, מפתח חכם, מראות מתקפלות חשמלית, חיישני חניה גם מלפנים וחלון שמש.

פולקסווגן פולו הנוכחית מוותרת על המאמץ לבידול עיצובי מסיאט איביזה התאומה, ורק שינויים קלים בחזית ובקו המותניים מבדילים ביניהם. תא הנוסעים הוא סיפור אחר, עם איכות חומרים גבוהה משמעותית, והנדסת אנוש טובה מאוד, המתבטאת למשל בשילוב נכון בין כפתורים פיזיים לשינוי עוצמת הקול בסטריאו וכיוון תדר תחנת הרדיו, לשימוש במסך המגע לפונקציות נוספות. המרווח מלפנים טוב. המושב האחורי הוא המרווח והנוח ביותר מבין השלוש, אך סובל מתעלה גבוהה יחסית שתעיק על הנוסע האמצעי. לתא המטען נפח של 351 ליטר.

גרסת הבסיס (95 כ"ס) מגיעה עם מסך מגע 8 אינץ', חישוקי 15 אינץ', בקרת אקלים מפוצלת ומצלמת רוורס. גרסת ה־115 כ"ס משדרגת לחישוקי 16 אינץ' קלים, חלון שמש פנוראמי ומראות מתקפלות חשמלית.

לכל השלוש מערכת בלימת חירום אוטונומית, התראות על סטייה מנתיב ועל התנגשות מלפנים. לקליאו ולקורסה יש תיקון סטייה מנתיב בגרסאות המאובזרות (פולו תקבל בחודשים הקרובים). לקורסה ולפולו יש בקרת שיוט אדפטיבית, שלא מוצעת בקליאו. רק לקליאו ולקורסה יש התרעה על רכב בשטח מת ברמות האבזור הבכירות.

ביצועים והתנהגות

יתרון הביצועים של הקליאו היה מוחלט, גם מול הקורסה, ובפער גדול יותר מאשר זה שקיים בתאוצה בין שתי הגרמניות. היא גם היחידה עם מנוע 4 צילינדרים, בוגר ונעים יותר. הגיר שלה איטי, אך חלק.

בהתנהגות הכביש זרחה הקורסה. שלושתן עושות את העבודה, אבל האופל גם מותירה את הנהג מחייך הודות לכיול מתלים קשוח־גרמני, שמחולל נפלאות בשליטה בה בעיקולים. גם תגובות הגיר במצב ספורט מסייעות לכך.

נוחות הנסיעה הטובה ביותר היא של הפולו, שעוקפת את הקליאו ונמצאת בפער גדול יותר לעומת הקורסה. הפולקסווגן היא גם בעלת הנסיעה השקטה ביותר, גם כן בדירוג דומה. בשני המקרים היא מבליטה את ההבדלים בינה לבין האיביזה התאומה, שאינה מצטיינת בשני התחומים.

בדרך כלל מכוניות חזקות ומהירות יותר משלמות מחיר בתחנת הדלק. זה לא המקרה עם הקליאו שהייתה חסכונית יותר בפער קטן, עם 16.1 ק"מ לליטר בשיוט ו־12.5 קמ"ל בסיום המבחן. הפולו סיימה עם 15.4 קמ"ל בשיוט ו־12.6 קמ"ל בסיום, ואילו האופל משלמת על המחיר על הבחירה בגיר אוטומטי קלאסי, עם 13.8 קמ"ל בשיוט ו־10.5 בסיום המבחן.

(צילום: ניר בן זקן)

(צילום: ניר בן זקן)

(צילום: ניר בן זקן)

השורה התחתונה

נתחיל עם השאלה השנייה, האם הן שוות את הכסף? התשובה משתנה בין המתמודדות. הקליאו והקורסה מצליחות להעניק חוויה בנהיגה ובנסיעה, עם אבזור נדיב ואיכות חיים שלא היינו רגילים לקבל בעבר במכוניות סופר מיני. וכשג'יפונים הופכים לברירת המחדל גם בקטגוריה הזו, מכוניות הסופר מיני הופכות לבחירה מקורית ופחות זורמת עם העדר. שלושתן עולות כמו סיאט ארונה, נחותות ממנה בתא המטען, אבל מספקות איכויות גבוהות יותר. גם הפולו עושה את זה, אבל היא כבר עולה כמעט כמו סקודה קאמיק בסיסי, מאובזר פחות, אך מרווח ושימושי יותר.

ומי הכי טובה? הקורסה והפולו הן מכוניות שונות מאוד. האופל היא תענוג למי שאוהב לנהוג, ועדיין צריך מכונית שיכולה לשרת עוד נהגים בבית - כלומר לא ידנית — מאובזרת ומעוצבת, עם בולטות ברוח סיאט איביזה. אבל היא פחות שימושית, פחות חסכונית, אם כי מגיע לה צל"ש קטן על האחריות הארוכה ביותר כאן. הפולו מצדיקה את מוניטין שלה כ"גולף קטנה", עם רמת איכות ונוחות שלא מוכרות במכוניות בגודל הזה, אבל המחיר שלה גבוה מדי.

לגבי המנצחת לא היו התלבטויות. הקליאו הרשימה בביצועים המצוינים, בתא הנוסעים המעוצב והאיכותי יותר משהתרגלנו לקבל מרנו, והיא עוד הזולה מהשלוש. עד לעימות עם שאר הסופר מיני החדשות, היא הסופר מיני הנבחרת שלנו.