"היבדק וסע" ביישובים הערביים: "לא הולך, רק נתנו זריקת הרגעה"
מתחמי בדיקות לגילוי הקורונה נפתחו בכמה מוקדים - אך מספר הנבדקים נמוך. לצד הטענה כי תושבים לא מגיעים לתחנות, יש מי שטוען לבלבול ועומס: "שמשרד הבריאות יבדוק את כולם, אחרת יסתובבו חולים ברחובות". ועדת הקורונה בחברה הערבית: "נכנסו למצב חירום לא מוכנים"
מתחמי בדיקות הוקמו - מספר הנבדקים נמוך: אף שתחנות ללקיחת דגימות לגילוי הנגיף נפתחו בכמה יישובים ערביים, בהם טירה, כפר קאסם, טמרה ורהט, מספר הנבדקים בפועל הוא נמוך יחסית. בכמה מקומות לא נרשמה היענות ותושבים לא הגיעו, במתחמי "היבדק וסע" אחרים אנשים טוענים שלא הצליחו לתאם את התור הדרוש כדי לעבור את הבדיקה.
"אנחנו שמחים שסוף סוף פתחו נקודות שירות לבדיקות בחברה הערבית, אבל לצערי מספר הנבדקים בפועל הוא נמוך מאוד", אמר ד"ר אחמד עראקי, מנהל המרכז הרפואי "אל-רחמה" ביישוב טירה שבשרון. "בוואדי ערה למשל, שם גרים יותר מ-200 אלף איש, רק 250 הגיעו להיבדק עד כה. אנחנו מצפים שיגיעו עוד אנשים, שלא יזלזלו בעניין – אחרת מספר החולים יעלה ואנשים יידבקו בלי לדעת".
נגיף קורונה – העדכונים האחרונים
עלה ל-6,808 מספר חולי הקורונה המאובחנים בישראל, 83 מונשמים
נתניהו שוב נכנס לבידוד
- הפעם עד יום רביעי
מנכ"ל משרד הבריאות וראש המוסד גם נכנסו לבידוד
שיא של 950 מתים בספרד
, ירידה באיטליה עם 727 מתים ביממה
ד"ר עראקי הדגיש את חשיבות ההיענות המלאה להוראות משרד הבריאות: "כבר כמה ימים שאני מדבר עם אנשים ומעודד אותם להגיע, אבל זה לא זז כמו שצריך".
כאמור, תושבים שביקשו להזמין תור באחת התחנות עבור הבדיקה, טוענים לקשיים בתיאום: "התקשרתי אתמול בבוקר ואמרו לי שאין תור. מה הבעיה לקבל אותי אם אין שם עומס? ההתנהלות הזו מוזרה מאוד", סיפרה תושבת המשולש.
בתגובה לטענות הללו אמר ד"ר עראקי: "מי שמתקשר בדקה ה-90 לא ימצא תור. צריך להתקשר ולהירשם באתר, ואז לקבל קוד לבדיקה".
"אני מקבל הרבה שיחות מהרבה אנשים שאומרים לי שהם התקשרו למד"א וקיבלו תשובות שאין מקומות", ציין עבד אל-סתאר חאג' מטייבה, שהעלה בעבר את נושא אי-פתיחת תחנות הבדיקה ביישובים הערביים. "אנחנו לא מקבלים את זה, נראה שפתחו את המתחמים האלה כדי לתת לנו זריקת הרגעה, ושזה לא יילך".
עבד קרא לגורמים הרלוונטיים לפעול לתקינות התהליך: "על משרד הבריאות וכל הגופים האחראיים לדאוג לבדוק את כל מי שפונה, להתאמץ שיבדקו את כולם ושלא יחזירו אותם. אם רוצים אחרת, אנשים חולים פשוט יסתובבו ברחובות בלי שירגישו, וידביקו אחרים".
דיון ראשון בוועדת הקורונה בחברה הערבית
ועדת הקורונה בחברה הערבית בראשות יו"ר בל"ד, ח"כ אמטאהס שחאדה, דנה היום לראשונה במשבר הקורונה. הדיון עסק בהיבטים הבריאותיים והכלכליים של המשבר, ובהמשך תדון הוועדה גם בסוגיית המובטלים, העצמאים והרשויות המקומיות.
"נכנסנו למצב חירום לאומי שאנחנו לא מוכנים", אמר שחאדה בפתח הדיון. "אין לנו את המוסדות הדרושים ואת הטיפול הנדרש, חסרה לנו נוכחות של משרדי הממשלה ביישובים הערביים. יש מחסור רציני בתשתיות רפואיות, אין בתי חולים בנצרת. המציאות הכלכלית נחותה בהשוואה לשאר החברה".
ח"כ אוסאמה סעדי ציין כי קודם לכן נשלחו מכתבים לבוגרי סיעוד, שבהם נודע להם על קבלת היתר זמני להסמכה לשלושה חודשים. "ההיתר הוא רק לבוגרי סיעוד בארץ. יש פה אפליה פסולה וגזענות נגד בוגרי סיעוד מהחברה הערבית שלמדו בחו"ל, וזה גורם לתסיסה. לא נוכל לעבור על זה לסדר היום".
ח"כ עאידה תומא סלימאן הוסיפה לדבריו של סעדי: "קיבלתי טלפונים מבוגרי המחזור שעברו את הבחינה בחודש ספטמבר והם מוסמכים, אבל עדיין לא נקלטו בשום מקום. כדאי מאוד לגייס ניידות עם צוותים רפואיים שיעשו את הבדיקות. זה בלתי מתקבל על הדעת שאף אחד לא הגיע לשם. אחת הטעויות הגדולות במשבר היא העובדה שבמשך כמעט עשרה ימים כל קופות החולים היו מושבתות - הבדיקות היו צריכות להיערך שם כבר מהיום הראשון. צריך לדבר גם על הכנת הרופאים בשטח במקרה של התפרצות, וכן על יצירת בתי חולים זמניים".
האם נקבל סיוע?
לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול על חלוקת מענק מיוחד לחג הפסח, 500 שקל לכל ילד במשפחה ועד הילד הרביעי, רבים בחברה הערבית חשו בלבול וזעם. כמה מהם לא ידעו אם גם הם יקבלו את המענק, אחרים זעמו על כך שנתניהו הכריז כי הסיוע יינתן "לקראת הפסח" - מבלי לציין את החגים המוסלמיים.
"אנחנו תמיד אזרחים רעים בשבילו", אמרה מרים מסארוה, אם לשלושה מוואדי ערה. "רה"מ הצהיר שהמענק יינתן לכלל אזרחי המדינה לקראת הפסח, ועד עכשיו אני לא מאמינה לזה. הוא צריך להפסיק לבייש את עצמו, להפסיק לשדר שהוא ראש ממשלה של יהודים בלבד. הוא לא עושה לנו טובה - את הזכויות שלנו אנחנו נקבל כמו שכולם מקבלים".
גם חכם שאיב, תושב באקה אל גרבייה, סיפר על הבלבול שחש עם הכרזת המענק: "התבשרנו על סיוע לאזרחי ישראל לרגל חג הפסח, לילדים ולקשישים, ומיד עלתה השאלה - האם אנחנו בחברה הערבית כלולים בדבר הזה? כן, אני אתבלבל ולא אדע אם הוא פונה גם אליי ברגע שהוא אומר 'עזרה לחג הפסח' ומתעלם ממני, הערבי, בכל השיח שלו. גם לנו יש את חודש הרמדאן שמתחיל בקרוב".
לפנייה לכתב/ת 
