איפה היה אלוהים במגפת הקורונה
מבט על התקשורת החרדית הדיגיטלית מגלה שיח מדעי וחילוני, בלי הקב"ה, ללא תיאולוגיה ובקושי קריאה לתפילות. אתם מרגישים את המהפכה?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מעקב אחרי הסיקור התקשורתי של רעידת האדמה הנוכחית - מגפת הקורונה - מעלה שהגולש המודאג דווקא שגה. לא רק שאין זה ההווה, זה ככל הנראה גם לא יהיה העתיד. זעקות מחאה שהעלו חילונים שהתריעו מפני "השתלטות דתית על ישראל", מקבלות כעת קול חזק ודומיננטי דווקא באופן שבו מתייחסים הדיווחים החדשותיים בתקשורת המיינסטרים אל קבוצות החרדים באוכלוסייה כאל חולים, מידבקים, פרימיטיבים, פורעי חוק וחסרי אחריות אישית וחברתית.
לדיווחים אלה נוספה בהתאם גם נימה אמוציונלית, אולי אפילו אפלה. מול "האחרים" האלה עומדים "אנחנו", הציבור החילוני, המוצג כרציונלי, מודרני, מדעי ושומר סדר.
מגפת הקורונה - טורים נוספים:
- תתחילו בלהבין את החרדים
/ ירח טוקר
- מחיאות כפיים זה נחמד, אבל אנחנו צריכים כסף
/ זהר בר קמה
- מדינת ה"יהיה בסדר" מתנגשת בקיר המציאות
/ פרופ' דן בן-דוד
אולם מעקב דומה אחר התקשורת החרדית הדיגיטלית ממחיש מהפכה מחשבתית מרחיקת לכת, שספק אם ניתן להעריך את משמעויותיה היום. קחו, למשל, את האתר "בחדרי חרדים", המגדיר עצמו כפורטל החרדי הגדול בעולם. בין הידיעות המתפרסמות בו בשבועות האחרונים נמצאות כאלה המסבירות מהו נגיף הקורונה, מי נמצא בקבוצת סיכון ומדוע חשוב לשטוף ידיים ולעטות מסכה. כתבות חדשותיות באתר מדווחות על מצב החולים ומספר המתים, הסגר על בני ברק וכדומה.
הסיקור באתרים "בחדרי חרדים" ו"כיכר השבת", השבוע:
ו"בחדרי" אינו יוצא דופן. פורטל "כיכר השבת" (המגדיר את עצמו, להבדיל, כאתר החרדי המוביל בעולם), התמונה דומה למדי. מה בכל זאת לא מופיע בתוך הסיקור הזה? ובכן, דבר אחד, שבעיני חילונים אולי נראה מיותר, אבל אפשר לצפות שרוחו תרחף מעל כל התכנים בפלטפורמה הזו: אלוהים.
אדם חילוני יתקשה להבין את עומק המהפכה התודעתית שנושא סיקור כזה, הנשען על שיח מדעי וחילוני. ב"חדרי חרדים" המגפה לא מוצגת כמעשה האל, אלא - בדיוק כפי שטוענים מדענים חילונים - כתוצאה של התפשטותו של וירוס בלתי נראה.
רעידת האדמה של "היהודים באים":
הסיקור הזה עומד בניגוד לחשיבה האוטומטית של התפישה החרדית עצמה. אין בו קריאות לתפילות המוניות, מלבד יוזמות נקודתיות לתפילות במערכת זום או בכלים טכנולוגיים אחרים; אין דיון בשאלות תיאולוגיות כגון אילו חטאים גרמו למגפה, או מה רוצה הקדוש-ברוך-הוא להשיג בעצם הטלת המגפה על בני האדם. אין בו גם הצעות לפתרונות בסגנון לימוד תורה מוגבר. למעשה, הסיקור באתר מניע את הפרט החרדי לפעול בניגוד לכל האינסטינקטים של הדת היהודית הקולקטיביסטית, שבה האדם (כלומר, היהודי) לעולם אינו נפרד מקהילתו.
כך, במקום להתקבץ, לפנות לעזרת שמיים, לזעוק להתערבות אלוהית בבית הכנסת ולקרוא תהילים - חרדים נקראים לשטוף ידיים, כאחרוני החילונים. סיקור כזה מצביע על אימוץ מסיבי של הנחות יסוד חילוניות באשר למציאות ולתופעות הטבע בה, מגמה המתקיימת בתוך מרחבים חרדיים גדולים.
אם מחפשים את אלוהים בתקשורת החרדית, מוצאים אותו בערוצי יוטיוב רבים ופופולריים של רבנים כגון יצחק ברדא, יוסף בן פורת, יובל הכהן אשרוב, ברוך רוזנבלום, יהודה יוספי, יצחק פנגר, בן ציון מוצפי ועוד. צפייה בשיעורים שהם מעבירים - כל סרטון זוכה לרבבות קליקים - מעידה שכאן אלוהים דווקא נוכח בפול ווליום, והוא שהטיל על האנושות את מכת הקורונה.
הרבנים הללו רחוקים מלהסכים ביניהם מהי הסיבה לזעם האלוהי – האם זו החלטה לפגוע בעמים אחרים בגלל התנכלותם ליהודים? האם אלוהים פונה באמצעות המחלה דווקא אל עם ישראל, ותובע ממנו חשבון נפש וחזרה בתשובה מיידית? האם הוא מעניש אותנו – ואם כן, על מה? ואולי המגפה היא בבחינת פעמי משיח, אות לאחרית הימים ולהתחלת הגאולה? כל רב ותשובתו היצירתית, אך הקו האחד המחבר ביניהם הוא הניסיון להעניק לאירועים משמעות דתית – ולא מדעית.
התבוננות על כלל התקשורת החרדית בימים אלה, על אתריה ורבניה, חושפת גם את מה שחוקרים רבים של החברה החרדית טוענים זמן רב, כי בניגוד למה שנדמה מנקודת מבט חילונית - החברה החרדית רחוקה מלהיות הומוגנית ואחידה.
הזרמים בתוכה מבטאים הבדלים היסטוריים ואידיאולוגיים בין ליטאים לחסידים; הבדלים אתניים בין חרדיות אשכנזית נוקשה לחרדיות מזרחית, המאופיינת, כהגדרתו של פרופ' נסים ליאון, ב"חרדיות רכה"; הבדלים גיאוגרפיים בין מרכז לפריפריה; הבדלים בין חרדיות מודרנית לחרדיות שמרנית, והבדלים בתפישת ובסגנון המנהיגות הדתית והקהילתית של רבנים שונים.
מהמעקב אחרי דיווחי התקשורת החרדית מתבהרת מגמה נוספת: עם או בלי לימודי ליבה, עם או בלי הצהרות רשמיות, החברה החרדית, על זרמיה השונים, רחוקה מלהיות מנותקת מהחברה הישראלית החילונית. האגדה על קיומה של מובלעת מנותקת מהמדינה, גם פיזית וגם אמונתית, המוגנת בידי הקב"ה ותורתו, מתפוררת מול עיניהם של חילונים וחרדים גם יחד.
לא ניתן לומר עדיין מה יעשה הדבר לתפישת העולם של חרדים ולתפישתם של החילונים אותם, אולם ניתן להניח, במידה רבה של ביטחון, שמשבר הקורונה לא רק מבטא, אלא גם מייצר, את האתגרים האידאולוגיים והרוחניים שבפניהם עומדת כעת החברה החרדית, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ.
- ד"ר הגר להב היא מרצה בכירה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר וחוקרת עיתונות וסוציולוגיה של האמונה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
