המשפחה הספיקה להיפרד בטלפון: ניצולת שואה נפטרה מקורונה
ד"ר נליה קרבץ עלתה לארץ מרוסיה ועבדה במשך 20 שנים כרופאה מרדימה בסורוקה. לפני שלוש שנים עברה לבית האבות "משען" בעיר, שם נדבקה בנגיף. בנה: "לא היה עם מי לדבר, היינו באפלה מוחלטת"
ד"ר נליה קרבץ, ניצולת שואה בת 88 מבאר שבע, הלכה הבוקר (שבת) לעולמה בבית החולים איכילוב כתוצאה מסיבוכי הקורונה. קרבץ היא הדיירת החמישית בבית האבות "משען" בעיר שמתה כתוצאה מהנגיף. בנה מיכה סיפר: "הספקנו לעשות שיחה עם כל המשפחה בטלפון, נכנסו למחלקה והעבירו לה את השיחה. היא שמעה אותנו ונפרדנו ממנה. בפעם הראשונה היא עוד הייתה בהכרה, אמרנו לה שאנחנו אוהבים אותה. בפעם השנייה היא כבר הייתה תחת השפעת מורפיום, כבר לא יכלה לדבר ולא הגיבה".
עשרה נפטרו, עשרות חלו: הקורונה גובה מחיר כבד בבתי האבות
קרבץ נולדה ברוסיה ועלתה לארץ לאחר מלחמת יום כיפור ב-1973. במשך עשרים שנה עבדה כרופאה מרדימה בבית החולים סורוקה, ועוד לפני כן עבדה במכון לחקר השחפת והתמחתה במחלות ריאה. לפני שלוש שנים עברה להתגורר ב"משען", שם נדבקה במחלקה הסיעודית. היא הותירה אחריה שני ילדים וארבעה נכדים.
מיכה, המתגורר במיתר, סיפר כי מרגע שנדבקה בנגיף כל הדיירים הוכנסו לבידוד. "אי אפשר היה ליצור קשר עם המחלקה, זה היה טירוף", סיפר. "התקשרו אלינו ואמרו שהחליטו להעביר מספר חולים ליפו. שאלנו למה לא לסורוקה ואמרו שאין אופציה אחרת".
לדברי הבן, בבית האבות הסבירו כי אם קרבץ תישאר ב"משען", אף אחד לא יטפל בה. "היא עברה ליפו והספיקה להיות שם בדיוק יום אחד עד שהעבירו אותה לפנימית א' באיכילוב. לא ידענו על ההעברה, התקשרו אלינו לאיכילוב ובישרו לנו שאימא נמצאת שם", אמר. "היא הייתה שם יומיים והבוקר התקשרו אלינו ואמרו שהיא נפטרה".
בנה של קרבץ הלין על היחס שקיבלה המשפחה לאחר שהתבשרו על מחלתה. "היינו באפלה מוחלטת, אף אחד לא התקשר ליידע אותנו, אי אפשר היה לדבר עם אף אחד ב'משען' או במשרד הבריאות", אמר. "כשכבר הצלחנו לתפוס מישהו במשרד הבריאות, גלגלו אותנו לקופת חולים כללית, שם כבר הקפידו להתקשר אלינו פעם ביום וביקשו לדעת מה קורה".
קרבץ הספיקה לספר לבנה, עוד כשהייתה בבית האבות, על האווירה במקום. "היא הייתה צלולה לגמרי כשהם היו סגורים בחדרים", אמר מיכה. "הם שמו כל אחד בחדר נפרד והיא לא יכלה לצאת. בהתחלה היא אפילו לא ידעה על הקורונה, סיפרו להם רק אחר כך".