אפשר למות, העיקר לא למות מקורונה
בשבועות האחרונים מתו יותר מטופלים שסבלו ממחלות אחרות, חלקם כי רוב המשאבים של מערכת הבריאות המורעבת מופנים להתמודדות עם המגפה. מנהל מרכז הלב, חזה וכלי דם בשיבא מזהיר מהנזק של "אפקט הקורונה"
פינוי חולת קורונה למרכז הרפואי שיבא
התפרצות מגפת הקורונה מצאה את מערכת הבריאות לא מוכנה. במשך שנים היא מתריעה על הסכנה האורבת לציבור בגין המספר הנמוך של מיטות אשפוז, מיטות טיפול נמרץ, מערכות הדמיה ועוד. בכל הפרמטרים האלו נמצאת ישראל בתחתית הדירוג בין מדינות ה-OECD. כשפועלים בשגרה ללא רזרבה רפואית, אין אפשרות להתמודד עם התפרצות מחלה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
משרד הבריאות פועל ללא תקציב עצמאי ותלוי בחסדיהם של "נערי האוצר": רפרנטים, על פי רוב בשנות ה-30 לחייהם, ללא ראיית עולם שלמה הנדרשת לקביעת מדיניות. התלות זאת יצרה מערכת רפואה מורעבת.
על הרקע הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו וקברניטי משרד הבריאות מבינים היטב שבמבחן הציבורי שיגיע בסוף האירוע, מה שיקבע את הצלחתם או כישלונם זו סטטיסטיקה פשוטה שתתורגם לשני מספרים: מספר המתים מהקורונה, ואחוז המתים מסך הנדבקים. ולפיכך, אף אחד לא יבדוק את הנזק הרוחבי שנגרם לחולים שאינם חולי קורונה.
ביום שלישי שעבר הוציא משרד הבריאות חוזר לבתי החולים ובו הנחייה להקצות רק 20% מכלל המיטות לחולים "רגילים". כל השאר מוקדשות לחולי קורונה בלבד. עוד קודם לכן היינו עדים להפניית משאבים עצומים להתמודדות עם הנגיף, ואלה - הבאים מן הסתם על חשבון טיפול במחלות אחרות – גורמים נזקים רוחביים לחולים רבים שלא סובלים מקורונה.
מגפת הקורונה - טורים נוספים:
- מחיאות כפיים זה נחמד, אבל אנחנו צריכים כסף / זהר בר קמה
- אל תשאירו לרופא הבודד להחליט מי ימות / פרופ' יעקב (ג'יי) לביא
- בלי תוכנית הבלגן חוגג
/ נדב איל
כך זה נראה בשטח: חולים פוחדים להגיע לבדיקות ואשפוזים, או מגיעים מאוחר מדי; הטיפול, כולל מקרים דחופים כגון צנתור כלילי, מתעכב בגלל תהליכי קליטה ארוכים; מרפאות רבות שנסגרות גורמות לחולים לפספס בדיקות חשובות, ועובדה זו דוחה טיפולים, כולל טיפולים קריטיים; צוותי טיפול נמרץ מוקצים לחולי קורונה ומורידים באופן משמעותי את האפשרות לטפל במנותחים ובחולים קשים אחרים עם מחלות לב, אונקולוגיה ובעיות כירורגיות אחרות.
הקמת מחלקה חדשה לחולי קורונה באיכילוב (צילום: שאול גולן)
נכון להבוקר (יום א') מתו במהלך ארבעה שבועות 46 ישראלים שנדבקו בקורונה. באותה תקופה מתו הרבה יותר ממחלות אחרות, לצערי חלקם גם בגלל "האפקט של הקורונה", ולא מהנגיף עצמו. כמה מהם, אנחנו בצוותים הרפואיים מכירים אותם, ניתן היה להציל לו טופלו בזמן.
וכך נוצר מצב שבמסגרתו המערכת עושה ככל שביכולתה למנוע תמותה מקורונה, אך בלי משים מזניחה את הטיפול בחולים האחרים, שאותם לא סופרים בסטטיסטיקה.
קשה להתמודד מול שתי משימות בו-זמנית, קל וחומר כשקיים קונפליקט מובנה בין שתי המשימות. צו השעה הוא להקים צוות משימה ייעודי של משרד הבריאות שיפעל מול צוותי משימה בבתי החולים ובקהילה, על מנת לטפל בזמן אמת בתהליכים הרפואיים המקבילים לטיפול בקורונה (כלומר, במטופלים שאינם חולי קורונה), לנהל את חלוקת המשאבים תוך ראיית הצרכים בצורה רחבה ולדאוג להסברה מתאימה, ובכך להקטין את הנזקים לאוכלוסיית חולים גדולה שנפגעת באופן קשה מ"אירוע הקורונה" ולא מהנגיף עצמו.
- פרופ' אהוד רענני הוא מנהל מרכז הלב, חזה וכלי דם בבית החולים שיבא, ויו"ר האיגוד הישראלי לניתוחי לב וחזה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 05/04/2020 09:24
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' אהוד רענני
מומלצים
