"אם אהיה חולה בקורונה אני אמות?": רבע מהתלמידים מדווחים על מצוקות רגשיות
העלייה בשיעור הנדבקים ובמספר הנפטרים מקורונה והשהייה הממושכת בבית הובילו לזינוק בעדויות על תחושות החרדה, בדידות, מחשבות אובדניות ואלימות במשפחה. יותר מ-51 אלף פניות בנושא התקבלו אצל הגורמים החינוכיים בשבוע החולף. "הלחץ הפנים-משפחתי משפיע, זו סיטואציה קשה"
25% מהתלמידים במערכת החינוך מגלים מצוקות רגשיות, תחושת בדידות, חרדה, אלימות במשפחה והתנהגויות סיכון על רקע התפשטות הנגיף קורונה והשבתת הלימודים. כך עולה מדו"ח של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך. בשירות הפסיכולוגי מאמינים כי השיעור גבוה יותר ועלול לגדול בתקופה הקרובה.
נקלעתם למצוקה? פנו לקו הפתוח של משרד החינוך
1800-25-00-25 או למחנכים
מנתוני משרד החינוך עולה כי במהלך השבוע האחרון התקבלו 51,716 פניות ליועצות חינוכיות בבתי הספר ובמוקד הארצי בסוגיות הנוגעות למצוקות וחרדות, בדידות ועצבות, קשיים בשפחה, מחשבות ואמירות אובדניות. הפניות התקבלו מילדים, הורים וצוותים חינוכיים.
משבר הקורונה - עדכונים אחרונים
בעקבות הקורונה: ירידה בפשע, עלייה באלימות במשפחה
ניסוי למציאת חומר חלופי לבדיקות הקורונה הצליח: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים"
מנדלבליט לממשלה: יש להגביל את השימוש בתקנות חירום
שיעור הנדבקים בירושלים, בני ברק ובית שמש עלה ב-15% תוך יומיים
חולה קורונה הורד על ידי המשטרה מאוטובוס שנסע בכביש 1
13,261 מהפניות עסקו בבדיקות ועצבות, 9,586 במצוקות וחרדות, 8,612 בקשיים במשפחה, 519 במחשבות ואמירות אובדניות ו-19,738 בילדים בסיכון.
מפילוח הנתונים עולה כי שיעור התלמידים הגבוה ביותר מבין הפונים (19,867) היה מבין תלמידי החינוך היסודי. מקרב תלמידי התיכונים פנו 16,805, ומקרב תלמידי חטיבות הביניים פנו 12,471. מקרב הורי ילדי הגנים פנו 1,157.
98 מקרים עסקו באיום בהתאבדות
מהדו"ח עולה עוד כי התקבלו תלונות על אירועים ועבירות ברשת בתקופת השבתת הלימודים. 98 מקרים עסקו באיום בהתאבדות, 85 בבריונות והצקות, 82 במסירת מידע לגבי קטינים, 57 בעבירות מין ברשת, 53 בשידול והטרדות קטינים, 46 בפריצה למחשב, 45 באיומים ובסחיטת קטינים ו-23 בהפצת סרטונים ותמונות מיניות.
בפילוח סוגי הפניות והקשיים העידו ילדים על חרדות קיומיות. בין הדאגות שהעלו ילדים: "מה יקרה איתי?", "אם אחלה בקורונה, אני אמות?", "מה יקרה לסבא וסבתא?", "אני לא באף קבוצה ואף אחד לא מתקשר", "מה, לא יהיה לנו כסף יותר?".
הפניות של ההורים עסקו בסדר יום ושגרת חיים, החרפת סימפטומים וילדים בעלי צרכים מיוחדים. צוותים חינוכיים פנו בהתמודדות עם מצוקות ילדים ובמצוקות של עובדי הוראה.
מנהלת השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, עינב לוק, אמרה כי "הימצאותם הממושכת והמשותפת של הורים וילדים תחת אותה קורת גג, החלה להציף קשיים ומצוקות רבות. עדויות אשר נאספות על ידי הצוותים החינוכיים ואנשי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך מצביעות באופן ברור על עלייה דרמטית במצוקות הרגשיות, בתחושת הבדידות, ברמת החרדה ובהתנהגויות הסיכוניות.
"זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בדפוסים של אלימות במשפחה, התפרצויות זעם, תחושות של פחדים וחרדות קיומיות, בדידות חברתית, פגיעות ברשת ובעיות התנהגות".
לוק הוסיפה כי "עיקר הפניות שהגיעו ליועצות עוסקות בבדידות, עצבות, חרדות, קשיים במשפחה כמו אלימות ומריבות, סיוע לילדים בסיכון ואף מחשבות ואמירות אובדניות.
"העובדה שיש לתלמידים כתובת מקצועית להיוועצות ולשיח נועדה להקל על המצוקות, לשמור על הרצף הטיפולי ועל הקשר עם הדמויות המשמעויות המלוות את התלמידים בימי שגרה".
"מנטרים את המצוקות"
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר כי "יותר משבועיים וחצי שמוסדות החינוך סגורים ותלמידי ישראל נדרשים לשהות בביתם ועבור משפחות רבות זוהי סיטואציה קשה.
"החדשות שבוקעות מהטלוויזיה מלחיצות, הילדים מבודדים מחבריהם וממסגרות החינוך, ולא אחת הלחץ הפנים משפחתי משפיע. הדיווחים שהתקבלו מעידים על עלייה במצוקות הרגשיות, תחושות של בדידות, אלימות במשפחה, מצוקות של ילדים בסיכון, ופניות על רקע לחצים בעקבות חשש מקושי כלכלי.
"אנו מנטרים את המצוקות ודואגים לתת תמיכה וליווי במספר ערוצים בהם יועץ חינוכי או פסיכולוג לתלמידים, הדרכה לצוותי החינוך וגם הדרכות מיוחדות להורים. במקביל, אנחנו מקדישים חלק מהשידורים של האולפנים גם לנושאים של חוסן".
בתוך כך, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שנאלצים לשהות בבתיהם ולא במסגרות המותאמות ממשיכים לדווח כי ילדיהם מגלים סימני ממצוקה עד כד פגיעה משמעותית במצבם הבריאותי.
בקרב ההורים יש שמספרים כי הריחוק מהמסגרת שכוללת את כל האמצעים הנדרשים פוגע ממש בבריאות ילדיהם. אם לילדה עם שיתוק מוחין שמטופלת על בסיס יומי בפיזיותרפיה אמרה: "הילדה שלי לא מקבלת את הטיפול וזה ממש פוגע בה. תנועות שבעבר היא ידעה לעשות - כיום מאוד קשה לה כי היא יצאה מהמסגרת ומסדר היום שהייתה רגילה אליו.
"אני בקשר טלפוני עם הפיזיותרפיסטית שלה שמדריכה אותי כיצד להפעיל אותה, אבל זה ממש לא אותו הדבר. אחת לכמה ימים אני נוסעת להביא אותה אלינו הביתה, משלמת לה מכיסי, העיקר שהילדה תמשיך לתפקד במסגרת היכולות שלה. כמובן. אם המצב יימשך כפי שהוא, מצבם של עוד הרבה ילדים עם צרכים מיוחדים ילך ויידרדר".
הורים לילדים עם צרכים מיוחדים פנו בימים האחרונים במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר החינוך רפי פרץ, לשר הבריאות יעקב ליצמן ולשר הפנים אריה דרעי בבקשת סיוע: "מאז החלטת הממשלה להשאיר את הילדים המיוחדים בבית בזמן מגפת הקורונה, הילדים ובני משפחותיהם נמצאים במצוקה הולכת וגוברת. אנו מבקשים מכם לפעול כעת ולזרז את החזרת התלמידים למסגרות מיד לאחר הפסח וליצור מיידית את התנאים לכך.
"כמובן שבריאות הצוות והילדים חשובה לנו ומאוד, ועל כן חלק מתנאי פתיחת המסגרות הוא מיגון מתאים לצוותים ולילדים ועבודה בקבוצות קטנות. איננו רוצים שחלילה ילדינו ייצאו עם צלקות מתקופה זו. הזמן פועל לרעתם ואין להם יכולת להיאבק. הטיפול בילדים אלה הוא צורך חיוני ובאחריות ישירה של ממשלת ישראל",
לפנייה לכתב/ת 
