"אין תוכנית הצלה למגזר העסקי, אנחנו קורסים"

"אין תוכנית הצלה והישרדות למגזר העסקי, מאות אלפי עובדים בחל"ת, לא עומדים בהחזרי חובות וכל הפעילות שמונפה בנקאית קורסת". כך אומר היום דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, בראיון באולפן ynet, בו הוא מסביר מדוע פנו לבג"ץ בבקשה שיורה למדינה להקים מנגנון פיצוי לבעלי עסקים שנפגעו. 

עצמאים טוענים: "למרות שאנחנו זכאים, בקשת המענק סורבה"

ראש עיריית אילת: "נערכים להתחיל לחלק מזון לתושבים"

העצמאים הפגינו בירושלים: "תמיד אלה שמשלמים את המחיר"

אתמול (א') הגישה נשיאות המגזר העסקי עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר והממשלה, בדרישה לחייב את המדינה לכונן מנגנון פיצויים מיידי. במסיבת עיתונאים שקיימו הודיעו כי הם דורשים מראש הממשלה לנהל את המשבר. "אם לא, נעלה את כל העובדים שלנו להפגנה בבלפור. עסקים קורסים, הקרנות שהציע האוצר לא אפקטיביות. זורים לנו חול בעיניים. מערכות האוצר והבריאות לא יכולות לנהל אותנו כי הם לא מבינים כלכלה ועסקים, ואין מי שיקבל החלטות".  

דובי אמיתי

לדברי אמיתי, מיוזמי העתירה לבג"ץ, הוא ויו"ר ההסתדרות נפגשו עם מנכ"ל משרד האוצר בנושא המשבר. "אמרנו שאנו נכנסים מתחת לאלונקה, והודענו שלא נפטר אף אחד מהעובדים שלנו, כשבמקביל נצטרך לבנות תוכנית למגזר העסקי", הוא מספר. "(אבל) נכון להיום, אין תוכנית הצלה והישרדות למגזר העסקי הקורס. ענפים שלמים קורסים, ענפים רבים מפטרים עובדים".

לדבריו, הדרישה היא להפעיל מנגנון שמפעילים בדרך כלל בעתות חירום. "פנינו לבג"ץ, יש מודל שלשמו הוא באמת הוקם, דרך מנגנון פיצוי של מס רכוש. זה מנגנון קל שמתבסס על מחזורים במע"מ. קל מאוד לראות כמה עסקים ירדו בחודש-חודשיים האחרונים ולפצות באחוז מסוים. אף אחד פה לא רוצה להרוויח, אנחנו פשוט רוצים להישאר עם הראש מעל המים. אני יודע ממסדרונות האוצר ורשות המיסים שגם הם מאמינים שזה הכלי הנכון.

"כשמקבלים החלטות בנושא בריאות אז מפעילים את צה"ל, פיקוד העורף, מיטב המומחים החיצוניים והפנימיים - אבל לא כשזה מגיע לעניין הכלכלה. אם לא נצלח את המשבר הזה - הרי אנחנו מנוע הצמיחה היחידי - אין מנוע אחר שיאיץ את המשק".

מה יקרה אם לא יהיה תהליך הנשמה?

"אלו שבחל"ת, רבים מהם יפוטרו. עסקים לא יוכלו להאיץ את הצמיחה. המשק יקרוס, יחס חוב-תוצר יעלה הרבה יותר ממה שהוא היום. תוכנית ה-80 מיליארד היא זריית חול בעיניים. אני אומר לכם, בבדיקה ובאחריות מלאה, מתוך ה-80 מיליארד אולי הוזרמו כ-30 מיליארד 'כסף אמיתי'. כל השאר זה זריית חול. צריך לזכור, בסך הכל על כל מיליארד שקל בקרנות, המדינה שמה 150 מיליון שקל 'כסף אמיתי', כי זה הדיפולט בלבד.

"לכן אני קורא לראש הממשלה. כמו שאתה יודע לנהל את המערכה הבריאותית ולקחת את המערכה עליך באופן אישי, אתה חייב להציל את המגזר העסקי. אני אומר לכם, בואו נבנה תוכנית יציאה להמשיך להניע את הכלכלה מיד אחרי פסח. אפשר כבר היום להפעיל הרבה עסקים עם כללי משרד הבריאות ולהמשיך לשרוד".

ראשי המגזר העסקי: "דרוש סיוע למשק בהיקף של 140 מיליארד שקל"

נשיאות המעסיקים, הכוללת את התאחדות התעשיינים, לשכות המסחר והתאחדות החקלאים, הגישה היום לראש הממשלה ולשר האוצר את התוכנית הכלכלית שלהם לסיוע למגזר העסקי.

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים(צילום: דנה קופל)

התוכנית מבוססת על שלושה פרמטרים: נזילות, פיצוי וסיוע ליום שאחרי. בנושא הנזילות אמר תומר כי חלק מהדרישות כבר מולאו בכך שהמדינה הקימה קרנות להלוואות בתנאים נוחים למגזר העסקי, "בהנחה שהבנקים ימלאו את חלקם", כדבריו.

בנוסף דורשים המעסיקים הפחתה ודחייה של תשלומים: הקפאת תשלומי ארנונה, דחייה של שלושה חודשים בתשלומי המעסיקים לביטוח לאומי, מעבר לתשלום מע"מ על בסיס מזומן וקיזוז הפסדי שנת 2020 מול הרווח שכבר דווח על 2019.

כמו כן המעסיקים דורשים פיצוי במודל מלחמת לבנון השנייה על סמך ירידה של יותר מ-25% במחזורי העסק. זאת, בדומה להצעה שהעלה דובי אמיתי, נשיא התאחדות החקלאים.

"רשת הביטחון האפקטיבית ביותר היא כזו המבוססת על פיצוי חלקי בשל ירידה בפעילות העסק (מסלול מחזורים) ואנו מבקשים שתופעל מיידית כולל תשלום מקדמות על חודש אפריל", אמר אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר.

לדבריהם, משרד האוצר התנגד גם להפעלת מסלול הפיצוי בשנת 2006 בעקבות המלחמה בצפון, "אך מסלול זה סייע בשיקום מהיר של השליש הצפוני של המדינה והוכיח את עצמו כאפקטיבי, מנע סגירת עסקים ופיטורים משמעותיים וסייע למגזר".

דרישות נוספות הן קיצור מועד התשלום של המגזר הציבורי לספקים כך שיתבצע תוך 15 יום בלבד, הקלות ברגולציה בתכנון ובנייה ורשיונות עסק.