"יותר מ-1,500 איש שהוכנסו לבידוד ע"י שב"כ אובחנו עם קורונה"
במשרד הבריאות משוכנעים כי השב"כ מספק את הסחורה במאבק נגד הנגיף: "ללא הסיוע הטכנולוגי של הארגון לא ניתן היה להגיע ל-60% מהישראלים שנחשפו לקורונה ונדרשו לבידוד". בסביבת היועמ"ש מפקחים מקרוב: "נבטיח שהסמכות המוקנית לארגון תהיה קצובה בזמן, מוגבלת ומאוזנת"
זה כשבועיים מעביר משרד הבריאות לשב"כ באופן קבוע את שמותיהם של חולים מאומתים בנגיף הקורונה. בהמשך לכך הארגון מאתר, באמצעות יכולותיו הטכנולוגיות, את המכשירים הסלולריים של כל מי ששהה בקרבת חולים בטווח הזמן המדובר ומתריע בפניהם: תיכנסו לבידוד. עכשיו, לראשונה, נחשפים המספרים שמאחורי האיכונים: יותר מ-1,500 ישראלים שהוכנסו לבידוד לאחר שאותרו על ידי השב"כ אובחנו מאוחר יותר על ידי משרד הבריאות כחולי קורונה.
נגיף הקורונה - עדכונים אחרונים:
- לפני הסגר: תורי ענק במרכולים
- עשרות נבדקים בריאים התבשרו כי חלו בקורונה
בגלל תקלה
- יותר מ-1,500 איש שהוכנסו לבידוד על ידי שב"כ אובחנו עם קורונה
- לא רק בחג: הסגר צפוי להימשך
עד שבת בערב
- ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון
פונה לטיפול נמרץ
המשמעות: בזכות האיכון הטלפוני המוקדם עשרות אלפי ישראלים נשלחו בזמן לבידוד - וכמה אלפים מהם שאכן חלו בקורונה הורחקו מהציבור, ובכך נמנעה הדבקה נוספת. כפי שהסבירה אתמול בכנסת פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ללא הסיוע הטכנולוגי של השב"כ לא ניתן היה לזהות ולהגיע ל-60% מכלל האנשים שנדרשים להיות בבידוד.
הנתונים נחשפו במסגרת הדיווח שמספק השב"כ, בהוראת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מדי שלושה ימים לגורמים המפקחים עליו בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הקורונה של הכנסת.
יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום
כבר יותר משבועיים, למעשה, פועל מסביב לשעון צוות בשב"כ שעבודתו היא לספק למשרד הבריאות תמונה מדויקת של כל מי ששהה בקרבת חולים מאומתים ולהזהירם להיכנס לבידוד כדי למנוע אפשרות להדבקה נוספת, מבלי שכלל היו מודעים לכך. אך מכיוון שהשב"כ גוף חשאי העוסק בעיקר בסיכול טרור, מעורבותו יוצאת הדופן - ומבחינת רבים גם המדאיגה - באיכון טלפוני של אזרחי המדינה במאבק בקורונה מצריך פיקוח צמוד של מערכת המשפט והכנסת פן תתבצע חדירה בלתי חוקית לפרטיות.
לשם כך דרש היועמ"ש פיקוח צמוד על השב"כ הכולל מסירת דוח מדי שלושה ימים על פעילותו, וכן מעקב של ועדות הכנסת. במסגרת עבודת הפיקוח אף ביקרו לאחרונה המשנים ליועמ"ש, רז נזרי ודינה זילבר, במתקן השב"כ העוסק במאבק בקורונה על מנת לעמוד מקרוב על התנהלותו. במשרד המשפטים הבהירו כי אין בעובדה שנדרש אמצעי האיכון לשם הצלת חיים "כדי להצדיק כל אמצעי, ולכן נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשב"כ תהיה קצובה בזמן, מוגבלת בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי".
פיקוח מקרוב על עבודת הממשלה
בסביבתו של היועמ"ש מספרים כי מנדלבליט, נזרי, זילבר וצוותיהם מפקחים מקרוב על עבודת הממשלה מאז פרוץ המשבר כדי לוודא שאין פגיעה במוסדות הדמוקרטיה בשעת חירום. כך, למשל, נודע כי הם משתתפים בישיבות ממשלה רבות ובדיונים מול גופי הביטחון, הבריאות, האוצר והרווחה. בדיון בכנסת אתמול אף התברר כי הממשלה, המושלת בשבועות האחרונים באמצעות "צוות דיני החירום", הספיקה לחוקק מספר שיא של תקנות לשעת חירום.
התוצאה: כ-100 פניות ממשלה כבר הפכו לתקנות שעת חירום - יותר מבכל שנות המדינה. אלו כוללות הגבלת מספר עובדים במשק, צווי בידוד, דיני מעצרים, מניעת כניסת מבקרים למתקני שב"ס, הסמכת השב"כ לאכן טלפונים, סדרי דין בבתי המשפט, הוצאה לפועל, הרחבת סמכות פרמדיקים והגבלת פעילויות החינוך.
בהתפתחות נוספת סירב היועמ"ש לבקשת הממשלה לכלול את החקיקה העוסקת בחוק יסודות התקציב במסגרת התקנות לשעת חירום. הסיבה: לטענת היועץ לא ניתן לחוקק חוק יסוד במסגרת תקנות לשעת חירום בסיוע הממשלה - ולא הכנסת - בחוק כה חשוב.
לפנייה לכתב/ת 
