ניגוד העניינים המובנה של בנימין נתניהו
כדי לשרוד הוא צריך להקים ממשלה מנופחת, לקנות שותפים בכיבודים ולשרטט נתיב מילוט מהדין. איך זה מסייע במאבק במשבר הקורונה? זה לא
בנימין נתניהו(צילום: AFP)
קל להבין לליבו של בנימין נתניהו. כל אדם שנגדו תלויים שלושה כתבי אישום בעבירות חמורות היה מנסה לעשות כל שביכולתו להיחלץ ללא פגע. אלא שהוא לא כל אדם. בעוד אנשים מן היישוב נאלצים בסופו של דבר להשלים עם עקרונות שלטון החוק ולקבל עליהם את הדין, נתניהו, מפני שהוא לא רק נאשם בפלילים אלא גם ראש ממשלה, נמצא בעמדת כוח להשפיע בעצמו על הדין. זהו מצב חריף של ניגוד עניינים המאיים לרסק את שלטון החוק במדינת ישראל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לכן, קשה להבין את אלה הנותנים את ידם להמשך כהונתו. במיוחד מפתיעה ומטרידה עמדתם של מי שבימים כתיקנם כבר הבינו שביבי חייב להתפטר, אולם כעת בצל משבר הקורונה מצרפים את קולם למי שסבורים שרק ידו המנוסה על ההגה תציל אותנו מעין הסערה. בפועל, ההפך הוא הנכון.
האינטרס הציבורי בעת הזאת הוא הקמת ממשלת חירום מקצועית, צרה וחסכונית. במדינה הנדרשת להתמודד עם משבר כלכלי שלא היה כדוגמתו, אין הצדקה לממשלה מנופחת המונה יותר מ-30 שרים ושעלותה למשלם המסים צפויה לעמוד על כ-800 מיליון שקל בשנה. את המאבק בקורונה צריך להוביל איש מקצוע ולא שר הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן, שכישוריו למלא את התפקיד מוטלים בספק. בעת הזו אין גם הצדקה לחלוקה עיוורת של מענק לכל ילד ללא הבחנה בין משפחות רעבות ללחם לבין כאלה שיש להן די משאבים לשרוד את המשבר בשלום.
בעת הזאת נדרשת הנהגה המעמידה לנגד עיניה את טובת הציבור ואותה בלבד. גם נתניהו מבין זאת, אולם ניגוד העניינים שבו הוא מצוי מונע ממנו לקבל החלטות נכונות, כי כנאשם בפלילים הוא צריך להבטיח לעצמו בעת זאת קודם כל מילוט מאימת הדין. לשם כך הוא צריך את הבלוק שלו נאמן מתמיד, ואת זה אפשר להשיג בעיקר באמצעות הבטחת כספים וכיבודים.
הוא גם חייב לפקח על כל מינוי חשוב במערכת אכיפת החוק ולהעביר בכנסת חקיקה אנטי-דמוקרטית שתאפשר לכל נאשם בפלילים (לא רק לו) להמשיך לכהן בעמדת כוח. כלומר, בקרב על חייו הפוליטיים חייב נתניהו להעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני מאבק נחוש בקורונה והגנה על האינטרס הציבורי.
זה ההסבר היחיד לטיבן של ההסכמות המתגבשות בדרך לממשלת האחדות: במקום להקים ממשלת חירום שתתמקד בניהול משבר הקורונה ובו בלבד, מתווכחים שם בעיקר על ג'ובים, הטבות למקורבים ושרטוט נתיבי המילוט ממערכת אכיפת החוק.
הפוליטיקאים מימין ומשמאל שנותנים ידם לתוצאה הזו מספרים לציבור שבעת הזו כדאי לוותר לנתניהו ובלבד שתקום סוף סוף ממשלה, אולם זוהי טעות מרה. התקדימים שנוצרים היום ימשיכו להשפיע על דמותה ואופייה של מדינת ישראל עוד שנים ארוכות. העניין אינו נתניהו האדם הפרטי וההקלות וההטבות שניתנות לו באופן אישי, אלא הנזק הבלתי הפיך לשלטון החוק.
מערכת אכיפת החוק בנויה על אמון הציבור ועל נכונותו לקבל על עצמו את מרות החוק. כשהציבור רואה לנגד עיניו נבחרי ציבור המתנהגים כאילו הם מעל החוק, מצפצפים בגלוי על החלטות בית המשפט העליון, או תופרים לעצמם חקיקה מקלה בכנסת, מדובר בדוגמה מסוכנת המערערת את בסיס הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק.
אמון הציבור בקובעי המדיניות, במערכת אכיפת החוק ובנבחרי הציבור, הוא גם הבסיס ליכולתה של ישראל להיחלץ מהמשבר העמוק שאליו נקלעה. ההסגר הנמשך והגזירות הכלכליות המחכות לנו מעבר לפינה דורשות שיתוף פעולה של הציבור, וכזה יתקיים רק כאשר יחושו האזרחים והאזרחיות שכולם שווים בפני החוק. כרגע, ההתנהלות של הפוליטיקאים שלנו משדרת מסר הפוך. וזה צריך להדאיג את כולנו.
- פרופ' נויה רימלט היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' נויה רימלט
מומלצים
