כולנו מסובים: חוגגים סדר חסר תקדים בעולם היהודי | פרויקט ynet
הרב יוסף כהן בוכה כשהוא מתאר את הסדר הבודד הצפוי לו בבני ברק - אבל אהובה אלברכט הצליחה להביא את היקרים לה לסדר בבולטימור בהרבה אופטימיות; משפחת שמואלי מקיבוץ אילות ינסו השנה את ההגדה המסורתית, ומשה מהודו יוסיף תפילה למיגור הקורונה. מצרפת ועד אתיופיה, תל אביב ועד בנקוק - העם היהודי לא מוותר על ליל הסדר
הערב נחגוג את יום העצמאות הראשון שלנו כעם, או מה שאפשר להגדיר כיום ההולדת של העם היהודי. כבר למעלה משלושת-אלפים שנה שאנחנו מציינים אותו גם ברגעים של חושך גדול. וכבר אלפיים שנים - מאז חורבן הבית השני - שההגדה היא אותה הגדה, על אף הגלות והריחוק גיאוגרפי. כי את הרוח היהודית קשה לשבור.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
- כל מה שרציתם לדעת על פסח: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
זהו כוחה של חירות רוחנית, גם בתוך מצבים של חושך קיומי. בחירה להמשיך להתקיים, לא לחדול. השנה יהיה זה ליל סדר אחר - אבל בכל העולם ימשיכו יהודים לחגוג את המסורת. בישראל יזמו הרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו (ורבנים וגופים נוספים) יציאה המונית למרפסות הערב (ד') בשעה 20:30 - לשירת "מה נשתנה" ברוב עם.
ובעולם כולו ישירו גם השנה, "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקדוש ברוך-הוא מצילנו מידם". בכל הדורות עמדו לנו נקודות של חושך לכוון עליהן בשיר הזה, והשנה תהיה זו הקורונה, מכה בינלאומית שלא מפרידה בין עמים ודתות. אך ההתמודדות איתה כמשפחה אחת גדולה - כעם אחד - מבטיחה שעוד יהיו לנו סדרים הרבה.
כבר שלושה שבועות שהרב יוסף כהן, מייסד ארגון החסד "חסדי נעמי", מסתגר בביתו. הוא לא איש צעיר, חלק מקבוצת הסיכון – אך גם השנה לא ויתר לעצמו: בחודש האחרון הפך ביתו לחמ"ל. משאיות פרקו 28 טונות של סחורה, ופקידות חרוצות דאגו לחלק תלושי קנייה לנזקקים הרבים.
"הארגון קיים כבר 35 שנה, ומעולם לא היו לנו תנאים כאלו קשים", הוא נאנח בכאב. "פשוט אין תנאים. ברוך ה' זכיתי ויש לי 20 נכדים ו-32 נינים – אבל עכשיו אשתי ואני נהיה לבד", הוא אומר – והדמעות זולגות. " אנחנו קהילת הגיל השלישי, זכינו. היינו פעם בני מלכים, השנה אנחנו כאסירים. השנה נשב בהסגר, בודדים. ונתפלל שבשנה הבאה נהיה שוב כולנו מחובקים".
מה נשתנה
"פעם, עבדים היינו לפרעה במצרים, השנה היינו עבדים לקורונה. פעם הייתה מצווה לאכול מרור בליל הסדר, השנה אנחנו אוכלים מרור כל החודש. בשנה שעברה היה ריח של בישולים במטבח, והשנה ריח של אקונומיקה נודף מהכול. בשנה שעברה היינו 40 איש בליל הסדר, השנה רק אני ואשתי, לבד. היו רעש המולה, שירים, שמחה. השנה שום דבר, רק שמחה פנימית".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"יש מצווה לטבול את הכרפס במי מלח. השנה נטבול את הכרפס בדמעות – גם זה מי מלח".
לנה ועפרי, מייסדות "חנה גאה", לא יוותרו על כלום בליל הסדר הקרוב. את החג יקיימו "במתכונת קהילתית ושמחה, בארוחת החג הווירטואלית של האגודה והמרכז הגאה בת"א", טוראל מספרת. "כחברת הוועד המנהל של האגודה וכחברת הקהילה הלהט"בית, לכבוד יהיה לנו להשתתף בארוחת החג הזאת - ובעיקר להראות לילדים שלנו שאנחנו חלק מדבר אדיר, גדול, חזק וסופר מרגש". גם ההורים לא יישארו לבד: "נקיים 'זום' קצרצר עם ההורים שלנו שנאחל בו חג שמח לכולנו, ויציאה מתוכננת לחצרות בשכונה כדי לשיר שירי חג עם כל השכנים הנהדרים שלנו".
שולחן הסדר השנה לא יהיה מסורתי
"בעיקר כי אין את ההורים שלנו שיבשלו את כל האוכל הטוב. תהיה הגדה שנכין ביחד עם הילדים, המון בלגן טוב, מצות עם נוטלה ושלושה אפיקומנים לשלושת הילדים. כמובן שהכי נתגעגע להורים שלנו, הסבים והסבתות של הילדים. בטוח שגם הם הכי יתגעגעו אלינו".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"'לשנה הבאה בני חורין'. מילים אלו משקפות עבורנו את התקווה במאבק לחירות ושוויון זכויות של הקהילה הגאה בישראל. התקווה שנמשיך לקדם את הזכויות של כולנו וניצור חברה סובלנית, מכבדת ושיוונית - לא רק בחודש הגאווה, אלא בחיי היום-יום".
היא אם לארבע בנות וסבתא למניין נכדים, אך נגיף הקורונה גרם לאהובה אלברכט ובעלה לחגוג השנה את הסדר בגפם. אלברכט החליטה לא להיכנע לעצבות - ובמקום זה הכינה שולחן מיוחד ומרגש, מעוטר בפרחים שעל כל אחד מהם - בן משפחה אחר.
מה נשתנה
"בשלוש השנים האחרונות בילינו במלון עם המשפחה. נהנינו להיות ביחד, ולשמוע את פניני החוכמה של נכדותינו ונכדינו המתוקים מסילאן. התחבקנו, התנשקנו, התכרבלנו והפקנו זיכרונות. השנה נהיה לבד בבית, רק בעלי היקר ואני, ואני מרגישה שאנחנו מתחברים לכל עם ישראל דווקא בבידוד הפיזי החברתי, כי החיבור הרוחני ממריא לשחקים".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"בהגדה אומרים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. אולי במקום שנה הבאה, זו תהיה השעה הבאה, או טוב יותר - בדקה הבאה? בכל שנה כשבנותיי ואני מברכות על נרות החג, אני מאחלת שפע רב של ברכות. אחת מהן תקבל השנה משמעות מיוחדת: 'שלא תצטרכנה לעשות פסח בעצמכן כל ימי חייכן'.. ארבע בנותינו עושות את הפסח לראשונה בעצמן. זה אתגר לא פשוט בימים כתיקונם, ועכשיו - עם כל הילדים בבית (ואחת מהן בחודש התשיעי להריונה) - ממש צריך עזרה. קשה לי שידיי קצרות מלהושיע". היכנסו לכתבה המלאה.
משפחת פרסיקו כבר חגגה סדר פסח לבד, בשנה שעברה, בעקבות המעבר לארה"ב. תומר הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומרצה אורח במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. רעייתו היא יעל היא מנחת קבוצות העוסקת בבינוי קהילה ועובדת במחלקה הישראלית ב-JCC של פאלו אלטו.
מפרץ סן-פרנסיסקו היה האזור הראשון בארה"ב שבו הוכרז עוצר חלקי. כבר באמצע מרץ התבקשו התושבים להישאר בבתיהם למעט יציאה להצטיידות, אם כי הותרו גם טיולים בטבע תוך שמירת מרחק. "המצב כאן כרגע בשליטה, אם כי יש פחד רב מהתדרדרות מהירה. נראה שאנחנו לפני השיא, והתקווה היא שהתגובה המהירה, עם המשך הטיפול המקצועי של הממשל המקומי - יספיקו כדי לעבור את המשבר הזה עם מינימום נפגעים".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"יש חלקים שלא נאמר בכל מקרה, כגון 'שפוך חמתך אל הגויים', שהשנה, עוד יותר מתמיד, נשמע סר טעם במיוחד. קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת הוא 'לשנה הבאה בני חורין'. נוסיף להגדה שלנו חלק מנאומו האחרון של מרטין לותר קינג, שהילד למד עליו בבית הספר. בנאום זה אמר שאם היו שואלים אותו לאיזו תקופה בהיסטוריה הוא היה חוזר, תשובתו היא ליציאת מצרים, כדי ללמוד כיצד יוצאים מעבדות לחירות. את זה אכן על כולנו ללמוד. השנה עבדי, לשנה הבאה בני חורין". היכנסו לכתבה המלאה .
אתי אלטמן, מייסדת "תנו לחיות לחיות", מתכוננת לליל סדר "עצוב מאד", כדבריה. "בידוד זה דבר נוראי. החיים שלי השתנו כשבעלי נפטר מסרטן לפני 5 שנים, ואני לבד. כולם כתבו לי בפייסבוק – 'את לא לבד' ו'כולנו איתך', אבל במציאות אני כן לבד".
"יהיה לי מאוד עצוב להיות בחג בלי המשפחה שלי, יש לי ילדים ונכדים מקסימים. אחת מבנותיי גרה בפלורידה, אז בנוסף על הכול אני דואגת מאוד, כי זה מתפשט שם כמו אש בשדה קוצים. אני מרגישה שאני נמצאת בסרט דמיוני שאין לו סוף".
אפילו הגדה אין לי בבית, כי אני תמיד מוזמנת
"אני אשב עם הטלוויזיה בסדר המרכזי שעושים בכל הארץ, ואחגוג עם התוכית שלי, ללי, שהיא כבר 13. הזמנתי לי אוכל טבעוני לחג, ואחר כך ארד ואאכיל את חתולי הקהילה למטה ברחוב. אני מודאגת בגלל ההגבלות, כי יש פינות האכלה מרוחקות ואוהבי החתולים לא יוכלו להגיע. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה להם אחרי ארבעה ימים בלי אוכל ומים. בעלי חיים זה הייעוד שלי, אני פה בשבילם". אלטמן מודה שהיא מוצאת נחמה בריבוי מקרי האימוץ בימים אלה. "יש עוד המון שמחכים, ואני מקווה שלא יינטשו אותם כשנחזור לשגרה".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"אחד מי יודע – כי אף אחד לא יודע מה מצפה לנו. עד 2020 היו לנו חיים של רווחה, נסיעות לחו"ל, קניונים, בילויים, ועכשיו עד שלא יהיה חיסון, לקחו לנו הכול. וירוס הקורונה עצר את האנושות. זו לא פצצת אטום, לא טנקים, וזו הרגשה איומה עומד מול אויב בלתי נראה. הקורונה לדעתי זה עונש של הטבע שרצה להראות לנו כמה אנחנו קטנים וצריכים לשנות את צורת החיים שלנו. להיות יותר אכפתיים אחד כלפי השני, פחות אלימים ולאהוב יותר".
מידי שנה מגיעים לבתי חב"ד בתאילנד לבדה בין 5,000 ל-7,000 אורחים כדי לחגוג את ליל הסדר. הרב יוסף חים קנטור, השליח הראשי של חב"ד במדינה, רגיל להיות עסוק מאוד בימים אלה, בזמני שגרה. אבל השנה, לראשונה מזה שלושים שנה שהוא יערוך סדר משפחתי מצומצם.
התארגנות קהילתית
"כמובן שסייענו לישראלים שמתגוררים במדינה, ושלחנו להם קערות סדר, יין ומצות", הוא מספר. "למען האמת, חילקנו השנה כמות גדולה של מצות, פשוט משום שההזמנות בוצעו לפני מספר חודשים, כאשר חשבנו שנקיים את סדרי הפסח כרגיל. אלא שכמעט כל התיירים חזרו לישראל, וגם בתאילנד אי אפשר לנוע. לכן פשוט חילקנו את המצות".
"למרות שהקורונה הגיעה גם לתאילנד, לשמחתנו כמעט ולא היו מקרים של הדבקה בקרב חברי הקהילה היהודית - וגם לא הייתה בעיה להשיג מזון כשר לחג. רק כואב לנו שלא נוכל לקיים סדר חגיגי וגדול כמו בכל שנה. האורחים הרבים, זה מה שיהיה חסר לי ולצוות של שליחי חב"ד במדינה".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"'מה נשתנה'. בקרב חסידי חב"ד, נוהגים שהילדים משתדלים לומר ביידיש, בעל-פה, את ארבע הקושיות. השנה אנחנו שואלים את הקב"ה - למה? למה צריכים האנשים לשבת לבד, זקנים שכל חייהם עבדו קשה, גידלו ילדים - ועכשיו צריכים לשבת לבד? זה לא מגיע להם. קטע נוסף שיקבל השנה משמעות הוא 'דיינו'. כי למרות הכול, אנחנו מודים לה'. על כל נשימה ונשימה תהלל יה".
למעלה ממאה אלף יהודים חיים בעיירה היהודית מונסי, המרוחקת אך מעט ממנהטן. בחנוכה התפרסמה העיירה בשל פיגוע הדקירה – ועכשיו מתמודדת הקהילה עם איום בינלאומי בדמות הקורונה. "קצת אחר פורים התחלנו להבין שהקורונה היא לא סתם שפעת שתחלוף, אלא בעיה רצינית, בעיקר באזורים חרדיים", מספר מאיר ברנשטיין. "השבועיים האחרונים היו קשים מאוד. יותר מ-25 איש מתו מידי יום בקהילות היהודיות. מאות מאושפזים במצב קשה בבתי החולים שקורסים תחת העומס. זה כמו חלום רע, אלא שהסוף לא נראה באופק".
מה נשתנה
"התחלנו לתכנן את החג מוקדם לקראת הלידה הצפויה של רעייתי. קיווינו שהוריה המתגוררים ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה יבאו להיות איתנו בלידה ובחג הפסח, אבל התוכניות שלנו השתנו, כמובן". גם התינוק החליט להפתיע, והלידה התרחשה שבוע לפני החג. 24 שעות לאחר מכן מנו כבר הייתה בבית, "בגלל החשש מהדבקה בבית החולים. היום - ערב פסח - אנחנו צריכים לחגוג ברית מילה, אבל בגלל הקורונה לא תהיה סעודת מצווה, ולא בני משפחה או אורחים. אני אהיה הסנדק עם מסכת N95 על הפנים. אשתי והבנות יעמדו מרחוק. שאר המשתתפים יצפו ב'זום'".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. אבל הקטע שאליו נתחבר הוא בסוף ההגדה, כשאומרים 'לשנה הבאה בירושלים'. תמיד יש את התקווה היהודית שלשנה הבאה בירושלים, אבל אין ספק שהשנה, יותר מתמיד, צריכים להתחיל לחשוב על זה. מתברר שבאמת הכי טוב בארץ". היכנסו לכתבה המלאה .
חזן בית הכנסת "תקוות ציון" יחגוג השנה את ליל הסדר בביתו שבאדיס אבבה, בפורמט שונה מאוד מזה שהורגל בו: בשנים שעברו נהגו לערוך בקהילת הממתינים את מה שכינו "ליל הסדר הגדול בעולם", בהשתתפות כ-4,500 מבני הקהילה. השנה יחגגו איש-איש בביתו.
התארגנות קהילתית
עקב ההגבלות על תהליך האפייה הקהילתי והיעדר שוחט מזה שנים, מאז שעלה ארצה, חילקה הסוכנות היהודית כ-16 אלף מצות וכ-5,000 ביצים קשות. הנחיות ליל הסדר באמהרית יועברו למשפחות על ידי רב הקהילות, מנחם ולדמן. בשבוע שעבר החלו בקהילות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה להכין כ-400 ליטרים של יין צימוקים שיחולק למשפחות לקראת ליל הסדר, והשבוע מכינים חרוסת על פי מתכון אתיופי ייחודי לקהילה, המורכב מתמרים, בננות, ג'ינג'ר, סוכר ויין.
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"כמו בכל שנה, השיא הוא השיר 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. אבל השנה, בגלל שזכיתי לבקר בישראל בכנס של צעירים יהודים מכל העולם, המילים יקבלו משמעות רבה אף יותר. אם קודם לביקור הייתה מדינת ישראל בגדר חלום, הרי שאחרי שביקרתי בה, התפילה תהיה אפילו יותר עמוקה ומכל הלב. אני מקווה שזאת תהיה הגאולה האחרונה. שה' יושיע את עם ישראל מהנגיף הזה".
רוברט אג'נס, בכיר בארגון הקריף - ארגון הגג של יהודי צרפת - רגיל לבלות את חג הפסח בארץ, עם ילדיו ששבעה (מתוך שמונה) מתוכם כבר עשו עלייה. אבל כמו שאר האנשים על פני הגלובוס, הקורונה הפכה את עולמו והוא יבלה את החג בצרפת, ללא בית כנסת או קהילה פיזית מסביב, וזאת לראשונה בחייו. "זאת הפעם הראשונה שאחגוג את ליל הסדר רק עם אשתי", הוא מספר. "יכולנו לחזות הרבה דברים, אבל לא סיטואציה כזאת".
מה נשתנה
רבים מאוד מיהודי צרפת לא רגילים לחגוג פסח בבית, ועושים את החג בארץ או בריזורטים במדינתם. "זאת הזדמנות לחזור קצת לשורשים ולתרגל את הנעימות והמנהגים מבית אבא".
"אני חושב שזו הזדמנות להתבונן על עצמנו ולחשוב כיצד העולם ייראה מעתה, כי ברור שהוא לא ייראה אותו דבר. הריחוק החברתי הזה זעזע אותנו וגרם לנו לחשוב על דברים שבאו לנו בקלות ואינם. יש רבנים שאמרו שהם מקווים שנקבל פיצוי בשבועות, אבל זה ממש לא בטוח. נצטרך לראות האם ניתן יהיה להקל בסגר, ולנסות לחדש פעילות קהילתית". היכנסו לכתבה המלאה .
הרב אוריאל ובתיה זרצקי, שליחי "תורה מציון'", מנהיגים קהילה מקומית בוורשה שחברים בה כ-800 איש (מתוך "לפחות 2,000 יהודים בעיר"). "בגלל הקורונה המצב קשה מאוד", הם מספרים. "בית הכנסת סגור, דבר שגרם גם לאובדן הכנסה לקהילה, מאחר וכל מבקר במקום תורם 10 שקלים. ביטול המסעות בשלב די מוקדם, פגע בקהילה גם כלכלית".
התארגנות קהילתית
היוזמות שהנהיג הרב בשנים קודמות נגנזו השנה בשל המצוקה הכלכלית שהביאה המגיפה. "בכל שנה מביאים לנו משתתפים במסעות לפולין אוכל וממתקים, ואנו מחלקים לקהילה. השנה לא היו בני נוער מהארץ - ולא קיבלנו תרומות של מזון. לכן נאלצנו להזמין אוכל מחנות בבלגיה, ולמרות שחששנו שזה לא יגיע בזמן - ברוך ה' זה הגיע, ונאלצנו לגרד מהתקציב שלנו כסף למימון הקמחא דפסחא.
"המצות שלנו נשלחו משדרות לברלין, ומשם היו אמורות להגיע אלינו. אחרי הרבה חששות ותפילות, גם זה הגיע. היין נשלח מישראל לשצ'צ'ין שנמצאת במרחק של כ-400 ק"מ מוורשה, ומשם דאגנו שיגיע אלינו". היכנסו לכתבה המלאה .
"בכל שנה אנו חוגגים את ליל הסדר כל הקהילה כולה, בחדר האוכל של הקיבוץ", מספרת ליטל שמואלי, מנהלת תיירות בחבל אילות, ומספרת את הפער כולו במשפט אחד. מהפקה שאורכת חודשים, עד לליל הסדר עצמו שבו קוראים ביחד את ההגדה הקיבוצית – "השנה נחגוג בביתנו הקט, בקרב המשפחה הגרעינית, בזמן שהקיבוץ שלנו סגור למבקרים מבחוץ".
מה נשתנה
"את ההגדה הקיבוצית תחליף הפעם ההגדה המסורתית של פסח, ואת ארוחת הערב של חדר האוכל, יחליפו המטעמים שאכין בעצמי. על שולחן הסדר יהיה גם מרק קניידלך וגם חריימה".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"השיר 'מה נשתנה'. הרי הכול נשתנה! גם ברמה הקיבוצית-קהילתית יהיה מוזר לחגוג כל אחד בביתו, וגם ברמה האישית. דרור ואני עוסקים בתיירות, ורגילים שהתקופה הזו היא הלחוצה בשנה, ופתאום הכול רגוע יותר. אנחנו מקווים שזה חד-פעמי, אז ננסה ליהנות. אני רגילה בכל פסח לקנות לנו ולילדים בגדים חדשים לחג. השנה נאלצתי לוותר על זה, אבל לא נכנע לפיג'מות ונתלבש יפה".
התארגנות קהילתית
"את ליל הסדר בקיבוץ אנחנו מסיימים תמיד בשיר 'אחד מי יודע?' כל שולחן מקבל דגלונים ומספר מתוך השיר, וכל אחד שר בתורו בהתלהבות גדולה. מאמינה שלזה הכי נתגעגע. כדי לשמור על הקהילתיות ברוח הקורונה, החליטה ועדת התרבות של הקיבוץ על שלושה שירים שנשיר יחד במרפסות".
כבר 30 שנה, מאז הגיע בשליחות הרבי מלובביץ', שהרב משה מוסקוביץ מתאסף בבית הכנסת הגדול ביותר באוקראינה, לדבריו, כדי לחגוג את סדר הפסח הכפול (יומיים בחו"ל) עם הקהילה. "בחרקוב גרים כ-30 אלף יהודים – ובכל אחד מהסדרים שלנו משתתפים כאלף איש", הוא מספר.
מה נשתנה
"השנה בגלל הקורונה אהיה ביחד עם אשתי והילדים, ונשמע איך הם שואלים 'מה נשתנה'. מאוד קשה לנו להיות לבד ולא עם כל הקהילה".
התארגנות קהילתית
"לפני החג חילקנו 1,300 חבילות של מצות, יין וכל מה שצריך, כדי שהפעם כל יהודי יעשה את החג עם המשפחה שלו. השנה יהודים לא יבואו לבית הכנסת. בית הכנסת יהיה בביתם".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"כשנשתה את ארבע הכוסות וניזכר ביציאת מצרים, נתפלל שנוכל להיות לשוב ולהיות יחד עם כל אנשי קהילה. וכשנגיד 'לשנה הבאה בירושלים', נבקש מהקדוש ברוך-הוא שיוציא אותנו מצרות הגלות, ויביא את הגאולה ובית המקדש השלישי".
ליל סדר בבתי חב"ד בעולם הפכו כבר לקלישאה ישראלית. כמעט אתר תיירות בפני עצמו, בטח בפסח. אבל השנה הכול ייראה אחרת גם שם. במיוחד שם. סדרי-ענק של אלפי אנשים המצריכים לוגיסטיקה מסובכת חודשים מראש, יוחלפו בסדרים משפחתיים מצומצמים. התיירים חזרו הביתה, הקהילה היהודית מסתגרת והרחובות ריקים.
"הבת שלי אמרה שבשנת 2020 במקום אלפיים אנשים, נהיה עשרים בסדר", אומר הרב קריפור שליח חב"ד בקוסקו, פרו. ליל הסדר שם נחשב לגדול ביותר בדרום-אמריקה. כל שנה מגיעים כאלפיים אנשים להתארח לסעודה.
התארגנות קהילתית
"המטיילים מתכננים את הטיול שלהם כך שיצא להם להגיע אלינו בפסח", הוא מספר. "זה אירוע השיא". אבל לא השנה: "מצד אחד, זו חוויה נעימה להיות רק עם המשפחה ועם החב"דניקים שבאו במיוחד כדי לעשות את ליל הסדר איתנו. מצד שני, התארגנו עם כמויות אדירות של ציוד לחג, שחטנו כאלפיים עופות, הבאנו מצות ויין - ולצערנו יש לנו הפסד כספי גדול כתוצאה מכך".
"יש עוצר, אבל יש מקרים שמצריכים לשבור אותו. יש בחורה שמתנדבת בכפר שנמצא במרחק שעתיים נסיעה מכאן. היינו צריכים להשיג אישור מיוחד ולנסוע עם רכב משטרתי כדי להביא לה חבילות של מצות ויין לחג - וגם פינקנו אותה בבמבה קטנה".
משה דוואסאהאיאם מתגעגע לאביו במיוחד בפסח, והשנה – עם הריחוק הקהילתי שכפתה הקורונה – עוד יותר מתמיד. דוואסאהאיאם הצעיר מנהיג קהילה מיוחדת של מאה יהודים שגילו את היהדות דרך אביו, לפני כמה עשורים בלבד. "הקורונה פגעה קשה בעיר שלנו, ואירוד מוגדרת כרגע כ'אזור אדום", הוא מספר. "מדובר בעיר מרכזית שבה מרוכז המסחר בטקסטיל, והנגיף התפשט בה במהרה. לכן נאלצנו בבת-אחת להפסיק להתקהל, וייקחו עוד לפחות חודשיים, ככל הנראה, עד שנוכל לחזור להתפלל ולחגוג חגים כפי שאנחנו רגילים".
קטע בהגדה שיקבל השנה משמעות מיוחדת
"נוסיף להגדה תפילה למיגור הקורונה שחיבר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, ואנחנו תרגמנו לשפה המקומית – טאמיל". היכנסו לכתבה המלאה .
פסח השנה יהיה שמח בכל מצב בבית משפחת עמר שבפנמה. הסיבה: הבת אסתר התבשרה השבוע על ידי נציגי הסוכנות היהודית כי העפילה לגמר חידון התנ"ך שייערך ביום העצמאות, לראשונה באופן וירטואלי.
בינתיים מתכוננים שם במרץ לחידון, אך קודם כל לליל הסדר. מגיפת הקורונה אמנם לא מכה באכזריות בקהילה המונה כ-14 אלף יהודים, ביחס לקהילות יהודיות אחרות – אך אמצעי הזהירות ננקטים באופן דומה מאוד לארץ: "בגלל המגיפה אנחנו לא יכולים להתפלל בבית הכנסת, ובליל הסדר רק המשפחה המתגוררת בבית תוכל להסב לשולחן, בלי שנוכל להזמין אורחים מבחוץ, כמנהגנו", מספרת קוטי עמר.
התארגנות קהילתית
"קשה מאוד להתכונן ולערוך קניות כי אסור לצאת, אבל בעזרת ה' הכול יהיה לטובה. אנחנו גרים בשכונה שבה חיים רוב היהודים. יש כאן שני מרכולים שמוכרים מגוון גדול של מוצרים כשרים. בקהילה שלנו יש הרבה ארגונים יהודיים שעוסקים ברווחה וערבות הדדית. יש למשל ארגון שמטפל בחולים שנפגעו מהווירוס, אף שאין רבים, אבל עוזרים להם בכל דבר שהם צריכים. יש גם זרוע של הקהילה שמספקת מוצרי מזון לנצרכים".
"זו הפעם הראשונה ששולחן האוכל המשפחתי שלנו יארח את ארוחת ליל הסדר, שבה רק המשפחה הגרעינית. השולחן ילבש חג מבחינת מטעמים, קישוטים והגדה. בכל שנה אנחנו מתלבטים האם לקרוא את ההגדה המסורתית או ההגדה הקיבוצית, והשנה מצאנו פתרון מופלא בדמות 'הגדת פסח ZOOM', של מיזם 'אסיף - חג ישראלי' של 'מכון שיטים', הכוללת את הקטעים המרכזיים בהגדה המסורתית, פלייבקים לשירי ההגדה, עיבוד סיפור יציאת מצרים בשפה נגישה לילדים – והפעלות".
מה נשתנה
"בכל שנה אנחנו יוצאים בימים שלפני ליל הסדר לטייל בטבע עם המשפחה המורחבת. השנה נאלצנו לראשונה מזה הרבה שנים, לוותר על הטיול המסורתי שכולל גם לינה בשטח ועריכת סדר פסח בחיק הטבע, הכולל ריקודים, מדרשים אישיים או ברכות שאנו מברכים זה את זו."
"ההסגר והבידוד החברתי שנגזרו עלינו משקפים לנו בצורה טובה את הערכים שאנחנו, במשפחה שלנו, בחרנו לחיות על פיהם: ערבות הדדית, שוויון, אחריות, חירות אמיתית - ועד כמה הם חסרים בחברה שלנו ביומיום, וזו הזדמנות לשוחח על כך עם הילדים". היכנסו לכתבה המלאה .
כ-35 אלף יהודים מונה הקהילה היהודית בבלרוס, כ-1,500 מהם מתגוררים במינסק – מהם מגיעים כאלף איש לסדר המרכזי. "אבל עכשיו כל הקהילה היהודית כאן נמצאת בבידוד עצמי", מספרת אילנה לומקין, שליחת הסוכנות היהודית.
התארגנות קהילתית
"הקהילה הגיבה במהירות על כל התרחשויות הקורונה בישראל ובעולם. כבר בפורים ביטלנו את כל האירועים הגדולים שתכננו, ומאז כל השירותים הקהילתיים עברו לאון-ליין. נכון לעכשיו, סדרי פסח המיועדים לקהל הרחב מבוטלים. כל משפחה ומשפחה תעשה סדר אצלה בבית, ואנו דואגים שלכולם יהיה כל מה שצריך לחג".
מה נשתנה
"בפסח הזה תתכנס המשפחה הקטנה שלי בדירתנו, סביב לשולחן, לבדנו. שתי בנותיי לומדות כבר שלושה שבועות און-ליין. גם אני ובעלי עובדים לסירוגין מהבית".
אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה
"יש לנו הזדמנות להיות מחוברים יותר לילדינו, להתעניין יותר בשלומם ולבלות סביב השולחן עם המשפחה".
השנה יחגגו יהודי העיר ברמן שבגרמניה פסח בצניעות, עם המשפחה המצומצמת. "אנחנו בטוחים שהחגיגה השנה תהיה נחמדה לא פחות מתמיד", אומר ליאון באופטימיות. "אנחנו אסירי תודה על הציוד הבסיסי שהקהילה סיפקה לנו כדי שנוכל לחגוג את פסח".
התארגנות קהילתית
בעזרת מתנדבים צעירים מקרב הקהילה ובסיוע מרכז רבני אירופה והתנועה הציונית "מעבר לקשת", ארגן הרב נתנאל טייטלבוים חלוקת מצרכים לפסח. בין היתר, גם מצות והגדה. "נוכח המצב הקריטי בעולם, אנחנו מרגישים שנפלה בחלקנו הזכות לחגוג את פסח בבית, ובעזרת ה' נראה אחד את השני בשנה הבאה".
לרב טייטלבוים היה חשוב להעביר לאנשים את המסר "הישארו בבתים. אל תצאו". "לדור הצעיר של המשפחות והילדים הקמנו מערך לימודי וחוויתי, והצוות החינוכי נמצא בקשר יומיומי עם ילדי הגן. השבוע אף ערכנו אפיית מצות ב'זום'".
השנה יהיה לכולם קשה יותר
"הקהילה שלנו רגילה לסדרים מרכזיים, ואין ספק שהישיבה בסדר לבד למבוגרים אך אף למשפחות, תהיה קשה יותר, אך הכי חשוב לשמור על בריאותם של חברי הקהילה, המונה בבסיסה כ-1,500 יהודים, כדי שנוכל לחגוג איתם עד שנים רבות". לדברי הרב, "יש לנו עוד קהילות באזור שאף להן אנו מסייעים לקראת החג".
לא קל היה לאיילת מאמו שי להשלים עם גזירת הקורונה שכפתה עליה פסח אחר: "בהתחלה הייתי בדמעות", היא מספרת. "המחשבה שלא אחגוג את פסח עם ההורים והמשפחה שלי בארץ, הייתה ממש קשה".
מאמו שי, אשת עסקים, יו"ר לשכת המסחר גילברטר-ישראל ומחברת הספר "רילוקיישן דארלינג, רילוקיישן", לא ויתרה בקלות. היא ניסתה לארגן מטוס פרטי שייקח ישראלים ויהודים מגילברטר לישראל, ותוך שעתיים כבר היו לה 90 נרשמים. היוזמה לקחה בחשבון את כל ההנחיות, כולל נחיתה שתאפשר את השלמת 14 ימי הבידוד לפני החג. אבל ברגע האחרון הוקשחו העמדות, וישראל אישרה כניסה לישראלים בלבד, כך שלא נמצאו מספיק נוסעים שעמדו בקריטריון.
בגילברטר ישנו סגר בדומה לישראל, ומותר לצאת רק לקניות הכרחיות. "בכל פינת רחוב יש שוטר שמוודא לאן אתה הולך. ממש מוזר לראות את הרחוב הראשי ריק מאדם, את המסעדות סגורות ואת הכול מושבת. אני ממשיכה לעבוד בכל הכוח, אבל המצב החדש די מטלטל.
"יש לנו קהילה יהודית תומכת, ותמיד מחמם את הלב לראות את ההתארגנות והברכות שקיבלנו מכולם. את המוצרים לחג קנינו במרכול כשר אחד שנמצא כאן, ולמרות שזה לא בדיוק הכמויות והמבחר שאנחנו רגילים, מאוד משמח שיש לנו את זה בכל זאת". היכנסו לכתבה המלאה .
לפנייה לכתב/ת 
