כדורגל עם מחל"ת רקע / עמיר פלג

תקציר הפרשה: רן קדוש כתב פוסט בפייסבוק, בו קרא לחבריו הכדורגלנים לצאת לחל"ת כאקט של סולידריות עם "מאות אלפי משפחות שלא יודעות מאיפה להביא כסף לפסח", ולעזור לבעלי הקבוצות "להישאר עם הראש מעל למים". על הדרך בה בחר אפשר להתווכח, וגם על הדאגה לראשי מועדונים שראשם הרבה מעל המים, בלי קשר למפלס החרדה או הכנרת.

ידין, קדוש ושחר(איור: ליאו אלטמן)

אבל בדבר אחד קדוש פגע בול. בתקופה שבה "המרוץ למיליון" זו לא תוכנית ריאליטי, אלא תיאור של מספר המובטלים, יש שחקנים שחיים בסרט: הבועה. לכן אלה שדואגים בימים כתיקונם רק לעצמם, נבהלו כל כך מהפוסט. שחקני הפועל חיפה העיפו את הכותב מקבוצת הווטסאפ שלהם, וידין מהפועל רעננה מינה עצמו למנהיג הפועלים.

"לא יודע למה התקשורת עושה אותך גיבור, אתה צריך להתבייש", הוא תקף את קדוש. "גם אני קיצצתי ב־30 אחוז, אבל הקיצוץ חייב להיות קבוצתי. ברגע שאחד מנסה לפעול לבד ופוגע בחבריו לחדר ההלבשה המהלך לא תקין"... טיעון מעניין, שמעלה קושייה רצינית: האם גם כשחתם על חוזים בקבוצות, ידין דרש הסכם קיבוצי ושיתף את החבר'ה מחדר ההלבשה?

ידין (משמאל). בחור קיבוצי(צילום: ראובן שוורץ)

לפני כשנתיים, כשהפועל ת"א שבה לליגת העל, הסביר ידין מדוע לא עזב אותה גם כשירדה. "הפסדתי הרבה כסף כדי לבוא לקראת המועדון", סיפר אז הקשר. "אמרתי לבעלים שלא משנה מה יקרה, אני נשאר. לא אכפת לי מה שחקנים אחרים עשו"... כלומר, לו מותר היה להחניף להנהלה ולאוהדים, בלי לספור את הכסף והחברים.

בדרך כלל, כששואלים כדורגלנים על קבוצות יריבות, הם שולפים את הקלישאה החבוטה: "אנחנו מסתכלים רק על עצמנו". אבל עכשיו, אפילו שחקנים שירוויחו אחרי הקיצוץ הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק, מתעסקים בקבוצות אחרות ומתעקשים שכולם חלק בשוק המשותף.

קדוש. מבין את הסיטואציה(צילום: ראובן שוורץ)

ודווקא היום, אף אחד מהם לא ישמיע עוד קלישאה שהשחקנים פה כל כך אוהבים: "בואו לא נהיה חזירים".

תלושים במכבי חיפה

ובזמן ששחקנים נלחמים על אחוזי השומן בשמנת, איש לא מדבר על עובדים זוטרים במועדונים, שמרוויחים "קצת" פחות ונפגעים הרבה יותר. במכבי חיפה למשל, דיווחו על קיזוז מוסכם של 31 אחוז בשכר השחקנים. זה יפה מאוד, במיוחד במועדון שבו המילה "קיזוז" עושה את כולם חולים.

על עשרות עובדים במועדון שהוצאו לחל"ת, ורבים אחרים ששכרם קוצץ ב־50 אחוז, לא היו כותרות. גם את תווי השי לחג בסך 500 שקל, שכבר נקנו, החליטו במכבי חיפה להשאיר אצלם, ולחלקם בראש השנה. רק חלק מהעובדים קיבלו סלסילות עם דברי מתיקה.

בן דב. קיצוץ בתווים(צילום: גיל נחושתן)

תגובת המועדון: "בימים שבהם עובדים מוצאים לחל"ת, חברי הנהלה, עובדים ושחקנים מקזזים משכרם, לא ראינו לנכון לחלק תלושים בעשרות אלפי שקלים עבור חנויות אופנה ומוצרי צריכה שגם כך סגורות בימים אלו. במקום זאת, נרכשו סלסילות שי, שאותן החליטו העובדים שנותרו במערכת להעניק אך ורק לעובדים שהוצאו לחל"ת. בחג זה, השחקנים, ההנהלה והצוות תרמו סכום מכובד עבור ניצולי שואה, נזקקים ולטובת ציוד רפואי בבתי חולים בעיר. כולנו תקווה שנשוב לשגרה, ובראש השנה נחלק את השי שנרכש, כבכל שנה".

כולנו תקווה, למרות שתווי שי תקפים בדרך כלל שנים קדימה, והחיסכון באי־חלוקתם למאה עובדים שווה בערך לסכום שקוזז משכרו החודשי של צ'ארון שרי.

כל זה לא אומר שהמרדף אחרי המוליכה נפסק בתקופת הסגר. כמה ימים לאחר שבאתרי הספורט הוצג סרטון של שחקני מכבי ת"א מדוושים על אופני כושר, כשהמאמן ולדימיר איביץ' צופה בהם באמצעות היישומון "זום", דאגו גם במכבי חיפה לשלוח אופניים כאלה לבתי השחקנים, והפיצו סרטון משלהם. אז נכון, באופני כושר בלתי אפשרי להדביק את האלופה, אבל העיקר שב"זום" ירדן שועה לא נעלב.

המכביה נדחתה, יחי חידון התנ"ך

ידיעה מרעישה שעברה משום מה מתחת לרדאר: בעקבות דחיית האולימפיאדה ל־2021, הוחלט לדחות את המכביה לשנת 2022. מה שאומר שהאירוע הבינלאומי הגדול היחיד שיתקיים במועד יהיה חידון התנ"ך העולמי, אף הוא באמצעות "זום".

ורק עניין אחד עדיין לוט בערפל: האם אחרי כינון הרוטציה "שלב השאלה הזהה" יישאר בידיו של בנימין נתניהו, או שיהיו שתי שאלות של ראש הממשלה?